קתדרה הייתה מאז ראשיתה לבמה המדעית שבה מצאו את ביטויים כיווני לימוד וחקירה המציינים כיום את חקר הארץ. רבגוניותה, רב צדדיותה ופתיחותה לכלל העניינים והסוגיות הנוגעות לתולדות הארץ וישובה נתנו אותות ברורים באופיו של המחקר, אך גם ברוחה של ידיעת הארץ בציבור הרחב.
ארץ-ישראל של 'קתדרה' היא המגוון הנרחב של אוכלוסים, עדות ודתות; כלליות התקופות ההיסטוריות, מימי כנען ועד לתקומת ישראל המודרנית; רחבות הדעת המחקרית, מביקורת המקרא ומדע הארכיאולוגיה ועד מחשבת ישראל וחקר הספרות הערבית. ב'קתדרה' ראו אור, זו לצד זו, עבודות שרוחן שונה ואפילו מנוגדת; עלו גישות שונות ומשונות לארץ ויישובה והתפרסמו פולמוסים מפרים ומרתקים בין חוקרים מאסכולות נבדלות. בין דפי 'קתדרה' נדפסו חיבורים שעוררו מחלוקות, אך הקו המנחה היחיד שקבע הופעתו של מאמר זה או אחר היה ערכו המחקרי (מתוך הקדמתו של פרופ' ישראל ברטל לקתדרה 50).