| ||||||||||
עתמול 242 |
||||||||||
תוכן העניינים
אפרים קנרפוגל / מגפף אל בהוד אפיו ותבניתו- למאמר המקוון
ארי גייגר / איזהו חסיד באשכנז? טל קוגמן / למענינו נתנו החכמות והמדעות מוטי בן ארי / הלא אב אחד לכולנו- למאמר המקוון חיים גורן / לבנים גרמניות בארץ הקודש יואל אמיר ושי פרקש / נוף ירושלים בין יפו ואוסטרליה אביהו זכאי / פיגורה ומימזיס במאבק התרבות אליעד מורה-רוזנברג / חיים שהוסגרו לחוצות ולתוף נעם זדוף / 'רמיגרנט' בנוף מולדתו- למאמר המקוון מיכאל יעקובסון / מהבית שחרב אל בניין הבית יחיעם ויץ / איכה עשיתם כדבר הזה לעם הזה? גדעון עפרת / המוות, אמן וגרמניה גיא מירון / הגטו, הווילה והחרב המתהפכת רוביק רוזנטל / שלאפשטונדה בערבון מוגבל
שנת הוצאה: תשע"ו / 2015 מס' עמודים: 41
עת לפתוח גרמניה. בתקופתנו, דומה לעתים שאין שם גאוגרפי טעון ממנו בתולדות העם היהודי. אולם כבר מהתקופה הרומית יש עדויות ליהודים שישבו בגרמניה, לתושבי גרמניה שהגיעו לארץ ישראל, ולהשפעות הדדיות בתחומים שונים. רעיונות ותנועות שהתפתחו בגרמניה השפיעו על היהדות כולה, בעת החדשה ואף לפניה. גם כיום ניכרת השפעתם הרוחנית, החברתית, התרבותית ואף הפיזית. נוסף לכך, השפעתם של תנועות ורעיונות נוצריים שהורתם בגרמניה, ניכרת בנוף הישראלי אפילו היום. הגיליון המורחב שלפניכם יוצא בשיתוף מכון גתה (Goethe Institut) בישראל, לרגל ציון מלאות 50 שנה ליחסים הדיפלומטיים ישראל-גרמניה. המאמרים עוסקים במגוון תחומים ומהלכים היסטוריים, ובוחנים הן את חיי היהודים בגרמניה והן את השפעת הגרמנים – נוצרים ויהודים – שהגיעו ל(ארץ) ישראל. רבים מכירים את החותם הגרמני הבנוי שנותר בארץ, אך איזה חותם הותירה ירושלים בערי גרמניה? האם התערו יהודי גרמניה במולדתם, ועד כמה השתלבו בנוף הציוני המתחדש? כיצד נתפסו קורותיהם במאה ה-20 בעיניהם ובעיני אחרים? ומה נותר מהמורשת היהודית-גרמנית בימינו בתרבות, באדריכלות, באמנות, בחברה, בשפה? קריאה נעימה ושנה טובה ניר אורטל nir@ybz.org.il |
||||||||||
|
אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888
הרשמה לדיוור השבועי
דרכי הגעה I מפת האזור
טלפונים ודוא"ל I צור קשר