נימוקי השופטים להענקת פרס ימי ירושלים ופרס לורך- תשע"ח

פרס אריקה וד"ר נתנאל לורך ופרס "ימי ירושלים" ע"ש עוזי ומיכל הלוי לשנת תשע"ח

במסגרת כנס "ימי ירושלים הרביעי" שהתקיים ב-6-4 ביולי 2018 הוענקו שני פרסים לספרים חדשים: פרס אריקה וד"ר נתנאל לורך לספר בנושא ההיסטוריה של מדינת ישראל לספרו של דרור גרינבלום: 'מגבורת הרוח לקידוש הכוח - כח וגבורה בציונות הדתית בין תש"ח לתשכ"ז' בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ופרס ימי ירושלים ע"ש עוזי ומיכל הלוי לשנת תשע"ח לספרו של דני רובינשטיין:  "'זה אנחנו או הם' הקסטל וירושלים, אפריל 1948: 24 השעות שהכריעו את המלחמה," בהוצאת עליית הגג ומשכל, ידיעות ספרים, תשע"ז.

להלן נימוקי השופטים להענקת שני הפרסים:

א. נימוקי ועדת השופטים להענקת פרס אריקה וד"ר נתנאל לורך לספר בנושא ההיסטוריה של מדינת ישראל לספרו של דרור גרינבלום: 'מגבורת הרוח לקידוש הכוח - כח וגבורה בציונות הדתית בין תש"ח לתשכ"ז' בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה
הדעה הרווחת הן במחקר והן בקרב הציבור הרחב היא שהציונות הדתית והמפד"ל, המפלגה המרכזית שייצגה את המחנה הדתי-לאומי, עברו מאז 1967 - בעקבות מלחמת ששת הימים - שינוי דרמטי בתפיסתם את השימוש בכוח ובעוצמה צבאית. הספר 'מגבורת הרוח לקידוש הכוח: כוח וגבורה בציונות הדתית בין תש"ח לתשכ"ז' בוחן את השורשים של תפיסת הכוח בציונות הדתית ומתי ניתן להבחין בהם לראשונה. הוא מצביע על כך שמגמות אלו התפתחו והוטמעו במחשבה הציונית-דתית כבר במהלך שני העשורים הראשונים לקיום המדינה, לפני 1967.
הספר מציג שתי מגמות שהתרוצצו במחשבה הציונית-דתית בין 1948 ל-1967 ביחס לשימוש בכוח: המגמה הגאולית-אוניברסלית שהסתייגה מן הכוח ומולה זו המשיחית-אקטיביסטית, שהתייחסה בהערצה לכוח. ככל שחלפו השנים, מאז קום המדינה ובעקבות הניצחון במלחמת העצמאות, תפסה המגמה המשיחית-אקטיביסטית מקום מרכזי יותר בשיח הדתי-לאומי בעוד העמדה המתונה התמוססה בהדרגה.
הספר מערער בכך על הנחה מקובלת במחקר ובציבור כי עד מלחמת ששת הימים הייתה הציונות הדתית מתונה והסתייגה מהשימוש בכוח וכי המהפך בעמדותיה חל רק לאחר 1967 וביתר שאת לאחר מלחמת יום הכיפורים, עם הקמת תנועת גוש אמונים. קידוש הכוח החליף, לדעת מחבר הספר, את גבורת הרוח, שהייתה מאפיין מרכזי של המסורת היהודית החל מימי חז"ל בעקבות כישלונו של מרד בר-כוכבא.
ספרו של דרור גרינבלום מצטרף למחקר המתרחב על התפתחות יחסה של התנועה הציונית  לכוח ולעוצמה הצבאית כמכשיר לקידום מטרות אידיאולוגיות ומדיניות כשהאמצעים עולים בקנה אחד עם המטרות.
על סמך נימוקים אלה החליטה וועדת השופטים להעניק לד"ר דרור גרינבלום את פרס אריקה וד"ר נתנאל לורך לשנת תשע"ח.

ב. נימוקי ועדת השופטים להענקת פרס ימי ירושלים (ע"ש עוזי ומיכל הלוי לשנת תשע"ח) על פרסום מחקר חדש ומקורי בנושא ירושלים לתקופותיה, לספרו של דני רובינשטיין: "'זה אנחנו או הם' הקסטל וירושלים, אפריל 1948: 24 השעות שהכריעו את המלחמה," בהוצאת עליית הגג ומשכל, ידיעות ספרים, תשע"ז.
הספר מתאר את הקרבות בירושלים ובסביבותיה במהלך החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות לפני תום המנדט הבריטי, מנקודת המבט של המליציות הערביות המקומיות ובמיוחד  הג'יהאד הקדוש – אל-ג'יהאד אל-מוקדס, שקיבל את מרותו הפוליטית של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני. בג'יהאד הקדוש פעלו שתי חטיבות שמפקדה של המזרחית בהן – עבד אל-קאדר אל חוסייני,הוא הדמות המרכזית בספר. מותו במהלך הקרבות על הקסטל היווה להערכתו של רובינשטיין נקודת מפנה בקרבות על ירושלים והדרך אליה בתקופה שלפני סיום המנדט ופלישתו של הצבא הירדני לארץ ישראל המערבית. רובינשטיין עושה בספרו שימוש ראשוני בתיעוד של משפחות פלסטיניות מרכזיות ובכלל  זה עדויות בעל פה וחומר תיעודי מארכיונים משפחתיים, ליצירת תמונה מורכבת ובלתי מוכרת של הצד הערבי המקומי. ערכו של הספר בהוספת מימד מרכזי ובמידה רבה בלתי מוכר זה בחקר המלחמה. מקריאתו של הספר ניתן להעריך עד כמה מימד זה היה חסר וכיצד הבנתו משפיעה על תיאור הלחימה, הבנת טיבה ומהלכה ותוצאותיה. אמנם אין בספר מימד תיאורטי וחסרות הפניות באמצעות מראי מקום לחומר הארכיוני של המשפחות הפלסטיניות (שמימילא אינו נגיש לציבור החוקרים) אך חשיבותו של הספר וסגנונו הבהיר והקולח מפצים על כך והופכים אותו לראוי ביותר לקבלת הפרס.
על סמך נימוקים אלה החליטה וועדת השופטים להעניק לדני רובינשטיין את פרס ימי ירושלים (ע"ש עוזי ומיכל הלוי לשנת תשע"ח) על פרסום מחקר חדש ומקורי בנושא ירושלים.

הדפסשלח לחבר
Bookmark and Share
פרסים ומלגות נוספים
קול קורא להגשת הצעות להרצאות בסדנת מחקר בינלאומית, 25/12/2018
קול קורא למשלוח בקשות לתמיכה במחקר תשע"ח - 2019, 1/02/2019
סדנת מחקר תשע"ט : היסטוריה חברתית של ארץ ישראל 1882-1948
קול קורא- זכרונות ארץ ישראל- סדנת מחקר
קול קורא - פרסים לספרים חדשים לשנת תשע"ט
תקנון פרסי יד יצחק בן צבי
תקנון פרס ע"ש מרדכי איש שלום
תקנון פרס ד"ר נתנאל ואריקה לורך
הנחיות להגשת בקשה לתמיכה במחקר מטעם מכון בן-צבי