'חוקרי ירושלים'תוכן פגישות שנה א

 

להלן רשימת המשתתפים במחזור תשע"ב - תשע"ג של תוכנית 'חוקרי ירושלים' (לפי סדר א"ב):

אדלר יונתן, לומד לתואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן בחוג ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה.

ברוכי-אונא אמיתי, בעל תואר ד"ר מהאוניברסיטה העברית בחוג להיסטוריה של עם ישראל.

גוטפלד אורן, בעל תואר ד"ר מהאוניברסיטה העברית בחוג לארכיאולוגיה.

הלוי מאשה, בעלת תואר ד"ר מהאוניברסיטה העברית בחוג לגיאוגרפיה.

וילוז'ני נעמה, בעלת תואר ד"ר מהאוניברסיטה העברית בחוג לארכיאולוגיה.

וכמן גילה, בעלת תואר ד"ר מהאוניברסיטה העברית בחוג לספרות עברית.

וקסלר - בדולח שלומית, לומדת לתואר שלישי באוניברסיטה העברית, בחוג לארכיאולוגיה.

כהן-הטב קובי, בעל תואר ד"ר מהאוניברסיטה העברית בחוג לגיאוגרפיה.

מירון אייל, בעל תואר ד"ר מהאוניברסיטה העברית בחוג למחשבת ישראל.

סרגי עומר, לומד לתואר שלישי באוניברסיטת תל-אביב בחוג לארכיאולוגיה.

עבאסי מוסטפא, בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת חיפה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון.

פישהוף גיל, בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת תל-אביב בחוג לתולדות האמנות.

פלג - ברקת אורית, בעלת תואר ד"ר מהאוניברסיטה העברית בחוג לארכיאולוגיה.

פרחי יואב, לומד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית בחוג לארכיאולוגיה.

רדאי איתמר, בעל תואר ד"ר מהאוניברסיטה העברית בחוג להיסטוריה.

רובין נועה, בעלת תואר ד"ר מהאוניברסיטה העברית בחוג לגיאוגרפיה.

רמון אמנון, בעל תואר ד"ר מאוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי ארץ ישראל.

שלו - כליפא נירית, בעלת תואר ד"ר מאוניברסיטת תל אביב בחוג לתולדות האמנות.

---

 

"חוקרי ירושלים"

 

במסגרת התכנית להקמת בית ספר ללימודי ירושלים ההולך ומוקם ביד בן-צבי בהתאם להחלטת הממשלה מוקמת בו תכנית יוקרתית שתיקרא:

 

תכנית "חוקרי ירושלים"

 

יד בן-צבי שואפת לקדם ולפתח את תחום מחקרה ולימודה המתקדם והחדש של העיר ירושלים. הדרך שנבחרה להגשמת שאיפה זו היא ביסוס קבוצה של חוקרים שסיימו את עבודת הדוקטור בשנים האחרונות, או אלה הכותבים עבודת דוקטור כיום - במקרים מיוחדים תישקל מועמדות תלמידי תואר שני הלומדים במסלול מחקרי , על מנת שיהיו חוקרי העתיד של העיר, ויהפכו להיות החוקרים המובילים של ירושלים ברמה המתקדמת ביותר. לשם כך הוחלט על פתיחת תוכנית מיוחדת שתכלול קיום ארבעה קורסים מתקדמים בחקר ירושלים במסגרת דו-שנתית (שני קורסים בכל שנה כולל סיורים לימודיים), כל אחד במסגרת סמסטריאלית אקדמית המקבילה לזו האוניברסיטאית. קורסים אלה יינתנו ע"י מורים אקדמאים מן האוניברסיטאות השונות בארץ, העוסקים כיום בנושאי הלימוד והמחקר השונים של העיר. להלן התוכנית הראשונה שעובדה לארבעת הקורסים המוצעים. בשנת תשע"ב יינתנו כנראה שני הקורסים הראשונים והשניים הנוספים יינתנו בשנת תשע"ג. התוכנית המוצגת היא בסיס בלבד והמורים שיקבלו על עצמם את לימוד הקורסים יבססו את תוכניתם בהתאם לה וכהמשך לה. המועמדים שיתקבלו לתוכנית יהיו מחוייבים בהשתתפות קבועה במפגשים הלימודיים ובסיורי מחקר שיתלוו אליהם. בחובת קריאה מוקדמת, קריאה נוספת, פתיחת דיונים או סיכומי דיונים. כן יחויבו בכתיבת עבודת מחקר אקדמית, באחד מהקורסים בהם ישתתפו , בהתאם לתקופת התמחותם העיקרית, או בנושא כללי שיאושר להם.

מספר התלמידים שיתקבלו למחזור לימודים יהיה מצומצם. כ-15 תלמידים למחזור. הלימודים יהיו סגורים וישתתפו בהם רק אלה שהתקבלו לתכנית (ללא אורחים) כמובן בצירוף מורים חוקרים, מתמחים בנושאים הנלמדים, במידה ויהיו כאלה שיהיו מעוניינים להצטרף ללימוד בהם.

המפגש השבועי יתקיים מדי יום ראשון, בין השעות 10:00-13:30.

 

עמיתי התכנית יזכו למלגת מחקר.

לאחר שתיקבע סופית רשימת המועמדים שהתקבלו לתוכנית. תקויים פגישה מקדימה, כנראה בחודש יולי הקרוב, לקביעת הסידורים האחרונים לקראת פתיחת התוכנית עם פתיחת שנת הלימודים האקדמים הבאה וייקבעו גם דרכי הקשר עם המועמדים בעזרת הדואר האלקטרוני ואמצעי התקשורת הנוספים.

התכנית המפורטת בהמשך הוכנה בידי פרופ' יהושע בן-אריה לאחר קיום פגישות עם הוועדה האקדמית, והושלמה בתיאום ובייעוץ בישיבות פרטניות עם חלק מבין החוקרים המנויים להלן.

החוקרים שהשתתפו בארגון התוכנית, וישתתפו בעיצובה בהמשך:

בן-אריה יהושע; ברטל ישראל; ברנאי יעקב; גריס זאב; דרורי יוסף; הירשמן מנחם; הרווי זאב; וייץ יחיעם, חלמיש אביבה; חסון יצחק; לאור דן; לימור אורה; מאיר יונתן; מזר עמי; נאמן נדב; עמית דוד; עמיתי ראובן, קיסטר מנחם; רובין ריכב ; רוזנטל דוד; רייך רוני; ריינר אלחנן

 

תכנית הסמינר המחקרי

א. ירושלים, התקופות העתיקות: מראשיתה כיישוב ועד לראשית הנצרות

ב. ירושלים בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים: מראשית הנצרות בה ועד ראשית העת החדשה
ג. העת החדשה
ד. ירושלים בהגות

 

  

א. ירושלים, התקופות העתיקות: מראשיתה כיישוב ועד לראשית הנצרות

1

. ירושלים הכנענית, ראשיתה של ירושלים עד לזמן הממלכה המאוחדת

מוקד הדיון: הנתונים הטבעיים של העיר והעליות והמורדות בעיור במהלך האלף השני לפסה"נ; ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת; ירושלים הכנענית בראי התעודות מאל-עמארנה; ירושלים הכנענית והיבוסית בראי המקרא והממצא הארכאולוגי: העדות הטקסטואלית מול הממצאים מן החפירות, תוך דגש על המגבלות של שני סוגי המקורות. ראשית תהליך בירור השאלה על ייחודו/אי ייחודו של האתר בארץ ישראל לאורך התקופות.

 

2. שאלת הממלכה המאוחדת בין אידאולוגיה להיסטוריה

מוקד הדיון: טקסט וארכאולוגיה. עימות בין העדות המקראית על ירושלים בתקופת הממלכה המאוחדת לבין הממצא הארכאולוגי. הפרק יעמת את התיאור המקראי לנוכח מחקר ביקורת המקרא והמחקר הארכאולוגי ויציג דעות שונות בנושא זה. כיצד מזהים "ממלכתיות" בממצא הארכאולוגי? אילו מן הסממנים שנחשפו עד כה בשרידים למיניהם בירושלים מצביעים על ממלכתיות?

 

3. 'מקדש שלמה' (בחתך של זמן) מייסודו ועד חורבן הבית הראשון

מוקד הדיון: מקדש שלמה בראי המחקר הארכאולוגי של ימי הבית הראשון; התיאור המקראי של מקדש שלמה בראי הביקורת; ניסיונות השחזור של המקדש לאור הממצא הארכאולוגי מאתרים בארץ ישראל וסוריה; מקדשים ואתרי פולחן בממלכות ישראל ויהודה בתקופת הברזל ב. המקדש והשושלת כשני היבטים מרכזיים באידאולוגיה של מלכי יהודה בימי הבית הראשון. האם אפשר לערוך אקסטרפולציה אחורה בזמן מן המקדשים של ימי בית שני (מקדש שבי ציון, מקדש הורדוס) למקדש שלמה.

 

4. ירושלים בימי הבית הראשון

מוקד הדיון: התיאור המקראי והממצא הארכאולוגי; העדות הארכאולוגית על ירושלים בתקופת ברזל ב; הממצא האפיגראפי מירושלים; ההיסטוריה של ירושלים לפי ספר מלכים וספרי נביאים; ספרות הנבואה וספרות המזמורים כמשקפים את התפיסות הדתיות והאידאולוגיות שנתלו בירושלים בימי הבית הראשון. בתי הקברות של ירושלים. חורבן העיר בשנת 587/6 לפסה"נ. עיור בממצא הארכאולוגי: השוואת סממנים ארכאולוגיים בין התקופות השונות ועם אתרים אחרים ביהודה / בארץ ישראל. הזיקה אל וההשפעה על הממלכה-אחות, היא ממלכת ישראל. מה עולה מהשוואות אלו.

 

5. ירושלים מחורבן בית ראשון ושיבת ציון ועד סוף ימי בית חשמונאי

מוקד הדיון: עדות המקורות בהשוואה לממצא הארכאולוגי במהלך התקופה. ירושלים בתקופת שיבת ציון: בניין המקדש, ביצור העיר ואִכלוסה במקורות ובממצא הארכאולוגי; ירושלים בתקופה הפרסית ובראשית התקופה ההלניסטית בראי המחקר הארכאולוגי; ירושלים תחת שלטון בית תלמי; ירושלים תחת שלטון בית חשמונאי; התנופה המחודשת בעיר תחת בית חשמונאי בראי המחקר הארכאולוגי. אופיה והשתרעותה של העיר בתקופות השונות. האם ניתן לזהות בממצא הארכאולוגי את האופי המתייוון של העיר בתקופה ההלניסטית הקדומה. מה קורה בתקופה זו בערים שכנות (מראשה, שומרון וכד')

 

6. תור הזהב של ירושלים – מן התקופה ההרודיינית ועד חורבן בית שני

מוקד הדיון: יוספוס כמקור היסטורי מול הממצא הארכאולוגי; מפעלות הבנייה של הורדוס בראי המקורות והממצא הארכאולוגי; ירושלים עד למרד הגדול בממצא ובמקורות; המרד הגדול וחורבן ירושלים בראי המקורות והממצא הארכאולוגי. תופעת העלייה לרגל כמייחדת את ירושלים. איך מתבטא הדבר בממצא הארכאולוגי. מתי מתחילה תקופת השיא של תופעה זו.

 

7. ירושלים מחורבן הבית ועד למרד בר כוכבא והקמת איליה קפיטולינה

מוקד הדיון: הקבלת המקורות לממצא הארכאולוגי; ירושלים בין חורבן הבית למרד בר כוכבא בראי התעודות והממצא הארכאולוגי; גזרות אדריאנוס ופרוץ המרד; הקמת איליה קפיטולינה והרחקת היהודים מירושלים. מה מצאי הנתונים לפרק זמן קצר זה. מה עולה מן ההשוואה בין מצאי זה לבין העיר הרומית שנבנית אחר כך.

 

8. קבורה בירושלים (בחתך של זמן)

מוקד הדיון: הצגת בתי הקברות וההתפתחות של טיפוסי הקברים מימי הבית הראשון ועד סוף ימי הבית השני; מנהגי קבורה ופולחן מתים לאור הממצא הארכאולוגי. הדומה והשונה בנוהגי קבורה ובקברים בין התקופות (בעיקר תקופת הברזל ותקופת הבית השני). האם עולות תובנות חדשות מן ההשוואות. הממצא הארכאולוגי כמשקף אמונות ודעות בימי הבית הראשון והשני. האמונות של בני אדם ביחס למוות העולות מן המקורות הכתובים ומן הארכאולוגיה. האם ניתן לזהות בממצא הארכאולוגי את אחד מעיקרי האמונה היהודיים, שהוא תחיית המתים.   

 

9. אספקת המים לעיר (בחתך של זמן) מקורות מקומיים וחיצוניים

מוקד הדיון: אספקת מים לעיר ההולכת וגדלה; מפעלי המים העיקריים שנכרו בירושלים למן תקופת הברונזה התיכונה ואילך; אספקת מים לעיר ממקורות המצויים מחוץ לה; ברכות ומאגרי מים בעיר לתקופותיה; מקוואות בירושלים. צורכי המים הרגילים של העיר וצרכיה המיוחדים (כעיר מקדש, כעיר עלייה לרגל וכו'). מתי הייתה אוכלוסיית העיר בעלת אופי חקלאי ומתי הפכה לעיר "עירונית" ומה ההשפעה של מעבר זה על צורכי המים ועל פתרונות אספקת המים השונים.

 

10. התרבות העירונית בירושלים בימי הבית הראשון והשני, הגלעין העירוני ומעגלי ההתפשטות

מוקד הדיון: חיי היום-יום בירושלים כפי שהם עולים מן הממצא הארכאולוגי; תכנית העיר וביצוריה בימי הבית הראשון והשני; עיר דוד בימי הבית הראשון והשני; הגבעה המערבית בימי הבית הראשון והשני; חיי היום-יום כפי שהם משתקפים בממצא הארכאולוגי בתי ציבור שנחשפו בחפירות; הופעתם של אלמנטים 'יהודיים' ייחודים בממצא הארכאולוגי. הסיבות והתנאים להתרחבותו ולהצטמצמותו של הישוב לאורך התקופות. כיצד מתבטא הדבר בירושלים. הזיקה בין גודלה הפיסי של העיר לגודל אוכלוסייתה.

 

11. הפריפריה הכפרית הירושלמית בימי הבית הראשון והשני וקשריה לעיר

מוקד הדיון: אספקה חקלאית לעיר ההולכת וגדלה; העורף החקלאי של ירושלים בימי הבית הראשון; מעמדה הייחודי של רמת רחל במאות השביעית-הרביעית לפסה"נ; הצטמקות היישוב לאחר חורבן הבית הראשון; ירושלים והעורף החקלאי שלה בימי הבית השני. סקר סביבות ירושלים כמקור לבירור שאלת ההינטרלנד החקלאי של ירושלים לתקופותיו. מרחק ההשפעה של עיר המקדש על סביבותיה. ניסיון השוואה לערי קודש אחרות כמו הר גריזים (שומרונים), פטרה (נבטים) וכד'.

 

12. מקומה של ירושלים בין ריאליה ואידאולוגיה ב'משך הארוך' של תקופותיה העתיקות

מוקד הדיון: ירושלים ב'משך הארוך' של התקופות העתיקות והתפיסות שנתלו בה במהלך תקופות אלו. האם ניתן לזהות בממצא הארכאולוגי ובמקורות הכתובים את המועד שבו הפכה ירושלים לעיר בעלת הייחוד שיש לה מאותו רגע ועד לעת הזאת. צמיחת התפיסה של חסינות אלוהית לעיר בעקבות מסע סנחריב; צמיחת התפיסה של בחירת ירושלים לאור גידולה של העיר בסוף ימי הבית הראשון; חורבן העיר והמאוויים שנתלו בה בגלות; האידאולוגיה של בית דוד בירושלים והעברת הציפיות לחידושו לימים יבואו; מעמד הכהונה בימי הבית הראשון והבית השני; התפיסות שנתלו בירושלים ובמקדש בימי הבית השני. ירושלים בתפיסות של עדת היחד.
חזרה לתוכנית הסמינר המחקרי

ב. ירושלים בשלהי העת העתיקה ובימי הביניים: מראשית הנצרות בה ועד ראשית העת החדשה

 

1. ראשיתה של כנסיית ירושלים – מכנסיית נימולים לכנסיית הגויים

התפתחותה של קהילה נוצרית בירושלים, מעמדה של קהילת הנימולים עד דעיכתה והיעלמותה, צמיחתה של קהילה נוצרית מן העמים בירושלים, בישופות ירושלים: מציאות ומיתוס. מאבקה של ירושלים בקיסריה על הבכורה ויצירת הפטריארכיה של ירושלים.

 

2. ירושלים הביזנטית כמטרופולין נוצרי

קונסטנטינוס והלנה וייסוד כנסיית הקבר (וכן כנסיית המולד וכנסיית אלאונה), תרומת הקיסרים לירושלים (כנסיית ציון, אבדוקיה וגילוי עצמות סטפנוס, כנסיית הנאה).

 

3. מפת מידבא והתפתחות הגיאוגרפיה הקדושה

מקולוניה רומית לעיר נוצרית: מראה העיר ירושלים,שערים, כיכרות ורחובות, הכנסיות העיקריות בעיר, מנזרים; מסורות המקומות הקדושים והשתקפותן בתיאורי עולי הרגל, ירושלים כמרכז תרבות נוצרית.

 

4. ירושלים והר הבית בראשית האסלאם, בית אומיה ולאחריו

מה ידוע על הכיבוש המוסלמי? המקורות המתארים את הכיבוש, חוזה ירושלים והמפגש הנוצרי מוסלמי, שאלת האותנטיות של המקורות או "למי היה ענין ביצירת מיתוס ביקורו של עומר בירושלים?" התקדשותה של ירושלים באסלאם, שלבים בבנייתו של מסגד אל-אקצא, בניית כיפת הסלע – שתי גישות שונות, התפתחותם של מקומות קדושים נוספים בירושלים ובסביבותיה.

 

5. תמורות בעיר ובאוכלוסייתה בתקופה המוסלמית הקדומה (638 -1099)

יהודים, נוצרים ומוסלמים בעיר אחת, התפתחותם של רבעי העיר – תמונה דינמית, שווקי העיר, מפריחה ובינוי לירידה ולקיפאון.

 

6. ירושלים הצלבנית

מניעיה של התנועה הצלבנית, כיבוש ירושלים, הקבוצות והגורמים הפועלים בירושלים, אוכלוסיית העיר. הכובשים והאוכלוסיה המקומית.

 

7. עיצובה של ירושלים הצלבנית

אמנות, אדריכלות וחיי יום יום בין אירופה ללוונט: חומות, שערים וביצורים; כנסיות ומנזרים, שווקים ורבעים, מקורות המים.

 

8. העיר בתפיסה האיובית מול העמדה הממלוכית

עמדות אסלאמיות שונות: האם ירושלים היא נטל שיש להילחם עליו, נכס בר המרה או מקום מקודש התומך בלגיטימציה של השלטון.

 

9. ירושלים בתקופה הממלוכית

בין קודש לחול: כיצד ניתן להסביר את הפער בין מעמדה של ירושלים כעיר קודש בה נבנים מוסדות דת, לבין הזנחת הפנים האזרחיים של חיי העיר.

 

10. משמר ארץ הקודש (Custodia Terrae Sanctae) והעלייה לרגל הנוצרית

ייסודה של הקוסטודיה ותפקידיה, תמורות במפת המקומות הקדושים, עולי הרגל מארצות אירופה, עולי רגל שאינם קתולים (אורתודוכסים, ארמנים ואחרים(' ירושלים בספרות ובאמנות הנוצרית.

 

11. עלייה ועלייה לרגל – היישוב היהודי

נדודיה של השכונה היהודית, חידוש היישוב לאחר מסעי הצלב ופרשת "בית כנסת הרמב"ן", המסגד ברובע היהודי, עליית מגורשי ספרד ותרומתה לרובע היהודי, עליית רבי יהודה החסיד.

 

12. ירושלים העות'מאנית – מבנייה לקיפאון

בנייה ופיתוח בימי סולימאן המפואר, חידוש חומת ירושלים ומפעלי המים, מוסדות עות'מאניים בירושלים: המחכמה, בית התמחוי, השווקים, המצודה; קיפאון וסטגנציה במאות השבע עשרה והשמונה עשרה.

חזרה לתוכנית הסמינר המחקרי

 

ג. העת החדשה

 

1. ראשית העת החדשה בירושלים

הדעות השונות באשר לראשית העת החדשה בארץ ישראל ובמזרח התיכון כולו; מועדים שונים אפשריים והשיקולים לגבי כל אחד מהם; השוואה לאירופה; נפוליאון ומוחמד עלי – "אפיזודות" או תהליך מתמשך. כל אלה מול ההתפתחוית המקומיות; התייחסות לירושלים, באיזו מידה יש זהות או ייחוד בזמן ובתהליך הכללי בין ירושלים לשאר חלקי הארץ והמזרח התיכון.

 

2. ירושלים "עיר עמים רבים", חדירת המערב והתמורות באימפריה העות'מאנית

צורות החדירה של המערב ל"מזרח"; השאלה "המזרחית"; המעורבות הפוליטית-מדינית והשיקולים הצבאיים והקולוניאליים; הכניסה המדעית, נוסעים וחוקרים מערביים; השוואת "נוסעים" יהודים אל מול ספרות הנוסעים הכללית. תיאוריית "האוריינטליזם", פטרונות ושליטה מערבית אל מול הבדלים תרבותיים; כל אלה ביחס לרפורמות הפנימיות העות'מאניות; פנים או חוץ; המיקוד על ירושלים בהשוואה עם שאר חלקי הארץ.

 

3. אוכלוסיית ירושלים והתמורות בה מן המאה התשע עשרה ועד מלחמת העולם הראשונה האוכלוסיות הלא יהודית, המוסלמית והנוצרית; היחסים בין העדות הנוצריות לעדה המוסלמית בעיר, לכפרים מסביב ולשלטון העות'מאני; היווצרות וגידול הישוב היהודי "הישן" בירושלים; סיבות הגידול מקומיות או חיצוניות, משיכה או דחייה; הישוב "החדש" בירושלים; ראשית תהליך הקיטוב בין הישוב "הישן" ל"חדש" בירושלים ומחוצה לה.

 

4. שלהי התקופה העות'מאנית, כולל זמן מלחמת העולם הראשונה (1880–1917)

ההקשר הירושלמי להתפתחויות באידאולוגיה הציונית ולתמורות היישוביות ציוניות בארץ; המוסדות הדתיים והתרבותיים: הישיבות, "הכוללים" החברה הפילנטרופית בישוב הישן אל מול הישוב החדש, השפה העברית, הספריות העבריות; בן-יהודה; הקנאות החרדית; עליות ראשונה ושנייה והשפעותיהן בעיר; תנועות הפועלים; חדירת גורמים מערביים: הטמפלרים, מתיישבים אמריקנים ועוד; תמורות בשלטון העות'מאני, מהפכת "התורכים הצעירים"; תקופת מלחמת העולם הראשונה, היקף המשבר, התמקדותו בירושלים, סיבותיו ותוצאותיו.

 

5. ייחוד משמעות המנדט והשלטון הבריטי באשר לירושלים

כתב המנדט וההתייחסות בו למקומות הקדושים וההשלכות כלפי ירושלים; עמדת השלטון הבריטי ביחס לירושלים כעיר הקדושה לשלוש הדתות העולמיות וכעיר בירה לארץ ישראל; התרומה הפיסית הריאלית של הבריטים להכרזת ירושלים כבירה, לתכנונה ולאופי פיתוחה הפיסי והכלכלי; תמורות ושינויים בעמדה הבריטית ביחס לירושלים לאורך תקופת המנדט, התואמת או לא תואמת את השינויים בעמדתם הכללית כלפי עתיד הארץ.

 

6. ירושלים כמוקד בסכסוך היהודי-ערבי בתקופת המנדט

כל השאלות הבאות מתייחסות לתקופת המנדט בלבד: ירושלים באידאולוגיה ובמעשה של שתי התנועות הלאומיות היריבות. האם ירושלים משמשת כמוקד בסכסוך היהודי-ערבי; מה חלקם של המקומות הקדושים בסכסוך זה בתקופה המדוברת? עד כמה הסכסוך הוא דתי או לאומי באותו זמן? כיצד רואות התנועה הערבית הלאומית והתנועה הציונית את ירושלים בסכסוך היהודי הערבי הכללי במסגרת הפתרונות המוצעים ע"י הממשל הבריטי בתכניותיו השונות.

 

7. "ירושלים היהודית החדשה" של תקופת המנדט

 השוואת התפתחות ירושלים היהודית להתפתחות היהודית הכללית בארץ בתקופת המנדט. במיוחד השוואת ירושלים לתל אביב ולהתפתחות החקלאית הכפרית. "ההר" מול "העמק"; ההתפתחות הפנימית המרחבית בירושלים היהודית החדשה, "נטישת" העיר העתיקה וחלוקת המרחב; ייחוד אופי ההתפתחות היהודית של העיר, כלכלית ותרבותית. ירושלים כמרכז לחקר ארץ ישראל במובן הרחב, כולל הטיול, טבע הארץ ועברה.

 

8. ירושלים כמוקד במלחמת העצמאות

האם שימשה ירושלים מוקד במלחמת העצמאות? עד כמה היתה המלחמה על ירושלים מרכזית במלחמה כולה? חלקם של האוניברסיטה, הסטודנטים, המדע, החמ"ד ועוד במלחמה בירושלים ומחוצה לה. האם היה יחס שונה לחלק המערבי היהודי של העיר אל מול זה של העיר העתיקה. עד כמה מילאו הישובים היהודים סביב לירושלים תפקיד בלחימה עליה? האם ניתן להבחין בשינויים בעמדה היהודית כלפי ירושלים לאורך תקופת המלחמה. שם המלחמה, האם השם "מלחמת 1948" מוצדק, ומה באשר לירושלים.

 

9. ירושלים היהודית כבירת מדינת ישראל בין השנים 1948–1967

קביעת ירושלים כבירת ישראל: העמדה העקרונית של המדינה כלפי ירושלים כבירה ובאיזה צעדים נקטה להגשמת עמדתה. מה הייתה ההתפתחות הריאלית שלה בתקופה זו. פעילות בשטח. השוואת התפתחות ירושלים בתקופה הנדונה להתפתחות הכללית של המדינה. כיצד השפיע המיקום הגאוגרפי של העיר על התפתחותה והאם היה ייחוד להתפתחות ירושלים בתקופה זו. היבטים בינלאומיים. יחסן של הקהילות הנוצריות לירושלים מראשית העת החדשה ונוכח הקמת מדינת ישראל, בדגש על יחסה של הנצרות הפרוטסטנטית לגווניה.

 

10. ירושלים רבתי כעיר חצויה לשתי ערים בין השנים 1948 – 1967

השוואת ההתפתחות של שני החלקים של ירושלים בתקופה המצוינת. מה הייתה עמדת השלטון הירדני בנוגע לחלק הערבי של העיר ולמעמד הקדושה שלו. גודל האוכלוסייה ותמורות בכלכלה של ירושלים הערבית. המעמד המדיני וההתפתחות הריאלית של העיר המזרחית בתקופת השלטון הירדני. מה הייתה העמדה היהודית כלפי חלק ירושלים הערבי, במיוחד העיר העתיקה ומזרח העיר (כולל הר הזיתים ועיר דוד) והר הצופים: האוניברסיטה.

 

11. ירושלים לאחר 1967 – עיר אחת?

מלחמת "ששת הימים" בירושלים, תחילתה ותוצאותיה. כיצד נקבעו גבולות ירושלים הרחבה לאחר מלחמת יוני 1967 בהשוואה לגבולות שנקבעו לעיר בתקופת המנדט. תקופת טדי קולק כראש העיר. האם נעשו ניסיונות בתקופת טדי קולק כראש העיר לצעדי איחוד שלה, ואילו ניסיונות נעשו לחלוקה עירונית פנימית שלה. מה היו ההתפתחוית בקשר לאזורים השונים של העיר העתיקה, ומה בקשר לאחזקת המקומות הקדושים המוסלמים בה מאז 1867. האם העיר מאוחדת או נפרדת; אם מאוחדת – במה? אם נפרדת – כיצד?

 

12. ירושלים בעת החדשה בהשקפות היהודית, המוסלמית והנוצרית

התבטאות העמדות וההשקפות היהודית, המוסלמית והנוצרית כלפי ירושלים בעת החדשה, בכתיבה, ספרות, בשירה וכד' ובצד הוויזואלי – בציור, באמנות ועוד. עמדות כלפי ירושלים בעת החדשה בצד היהודי בעולם מול אלו שהתפתחו בארץ. האם חלו שינויים בעמדות אלו לאורך זמן וכתגובות נגד. ממשות, חזון או כלי מדיני. התבטאות העמדות הדתיות אצל שני הצדדים בתקופה הנדונה, ומה על הצד הנוצרי. האם ניתן להשוות לתקופות קודמות. האם יש ייחוד לתקופה.

חזרה לתוכנית הסמינר המחקרי

 

ד. ירושלים בהגות

(תכנית המשלבת הצעות של יעקב ברנאי, זאב גריס, יצחק חסון, אורה לימור, יונתן מאיר, דוד רוזנטל, מנחם קיסטר).

 

1. המקום אשר יבחר

תפיסת ירושלים במקרא; אצל בעל ספר דברים; לפי התיאורים בספרי נביאים מימי בית ראשון ועד לראשית ימי הביניים; תפילות מאיסור הבמות לייחוד הפולחן.

 

2. אחרית הימים

א. אחרית הימים בספרות הנביאים, בהגות חז"ל ובספרות האגדה; ב. אחרית הימים בתפישת הנצרות הקדומה במאות הראשונות לספירה, בברית החדשה, באגרות פאולוס, בחזון יוחנן, ועוד.

 

3. ירושלים של מטה וירושלים של מעלה

מקומה של ירושלים כפי שהיא משתקפת בספרות החיצונית של הבית השני ובכתבי קומראן; ירושלים הבנויה והגעגוע לירושלים; בן סירא, ספר חנוך, ספר היובלים; מזמור לירושלים במגילת תהלים; מגילת המקדש; ירושלים החדשה בקומראן; ההתנגדות לירושלים בעדת קומראן, לאחר החורבן, חנון עזרא וחנון ברוך.

 

4. ירושלים בליתורגיה – התפילה והפיוט

ירושלים כמרכז העולם; כיוון התפילה לירושלים; ירושלים בתפילות הקבע ובברכות, בסליחות ובתחנונים; חורבן ותקומה בפיוט; התפילה כתחליף לעבודה בקודש. וירושלים בהלכה. דיני טהרה מיוחדים לירושלים ולמקדש; העלייה לרגל והעבודה במקדש במקורות חז"ל.

 

5. ירושלים בתפישה הנוצרית

ירושלים בברית החדשה ובכתבי אבות הכנסייה; ירושלים של מעלה וירושלים של מטה; "היווצרות הגאוגרפיה הקדושה"; ירושלים בליטורגיה הנוצרית והליטורגיה של ירושלים הנוצרית; ירושלים באחרית הימים.

 

6. ריאליה ומיתוס בכיבוש ירושלים בידי המוסלמים

תהליך התקדשותה של ירושלים באסלאם, אל מול קדושתה הקודמת ביהדות ובנצרות הביזנטית. התפישה המוסלמית בקשר לקדושתה של ירושלים בהשוואה למקומות האחרים המקודשים לאסלאם. התמורות במעמד הקדושה של ירושלים באסלאם לאורך הדורות.

 

7. שבחי ירושלים באסלאם

המשך צמיחתה והתפתחותה של ירושלים כמקום קדוש באסלאם; ספרות שבחים באסלאם; קליטה של רעיונות קדומים, יהודיים ונוצריים, ומשמעותם בהקשר המוסלמי; מעמד הר הבית וכיפת הסלע בהשקפה המוסלמית.

 

8. ירושלים במקורות ובתפישה הצלבנית

יחסה של הנצרות המערבית לארץ ישראל ולירושלים ערב מסע הצלב הראשון – המשכיות ותמורה; ירושלים כמקום התרחשותה של ההיסטוריה הקדושה בהטפה הנוצרית ובספרות הנוצרית לסוגיה; ירושלים ככוח מניע באידאולוגיה הצלבנית; תפיסות אפוקליפטיות סביב ירושלים.

 

9. ירושלים של "בני הגלות"

תפישת ירושלים בימי הביניים ובראשית העת החדשה (תיאור עבודת המקדש על פי שבט יהודה וההשקפות בארצות המזרח; וירושלים אצל אבלי ציון. ירושלים בספרות הקראית.

 

10. ירושלים בקבלה

קדושת המקום, הסימבוליקה הקבלית (שכינה), גילוי סודות הנבואה, מקומה של ירושלים בתפיסת משיחיות ובשבתאות, ישיבת בית אל ומקובלי ירושלים לאורך הדורות.

 

11. הכמיהה לציון בראשית העת החדשה

תסיסה חברתית ורוחנית עזה בקהילות ישראל וצמיחת זרמים מנוגדים שנאבקים ביניהם, כגון: חסידים ומתנגדים, משכילים, רפורמים, ביחד עם צמיחת האורתודוכסיה המודרנית המתגוננת. שינויים דרמטיים במזרח התיכון ובארץ ישראל. כל אלה הביאו לצמיחת רעיונות משיחיים ולאומיים, ועם המשך המגמות המסורתיות – לעלייה מוגברת לארץ ישראל במאה התשע עשרה.

 

12. מעמדה של ירושלים בעולם בעת החדשה

ירושלים בתרבות, בספרות, בשירה ובאמנות. הוגים ויוצרים, יהודים ולא יהודים, שכתבו וביטאו רעיונות ודעות על ירושלים בעת החדשה, במאה התשע עשרה ובמאה העשרים, בארץ, בארצות אירופה, במערב כולו וגם במזרח. להתבסס על דוגמאות. מעמדה של העיר, דמותה והשתקפותה ביצירותיהם.

חזרה לתוכנית הסמינר המחקרי

 

 ניתן להגיש בקשת הצטרפות כאן בטופס המקוון

עד ליום שני י"ח בתמוז תשע"א (20.6.2011)

או להוריד את הטופס המצורף ולשלו אותו בחזרה אלינו.

במייל: liat@ybz.org.il  cpex: 02-5398836