גליון פעמים 121

ימי הביניים: נוכחות והעדר

הפעם בפעמים

עודד זינגר / כאשר זאת שאתי אינה אתי: נישואי מרחק בגניזת קהיר - למאמר המקוון

אורי ארליך / לחקר נוסח התפילה בסידור רב סעדיה גאון

דותן ארד / ערבית-יהודית ועברית בקרב יהודי סוריה, ארץ-ישראל ומצרים

עיונים וביקורת

אסתר אייזמן / מיסטיקה פילוסופיה ומה שביניהן

נינה פינטו-אבקסיס /  הפתגם הספרדי-היהודי בצפון מרוקו

הפעם בפעמים

חוברת זו של פעמים עוסקת בטקסטים של נוכחות והעדר בימי הביניים. פותח את החוברת מאמרו של עודד זינגר על השתקפותם של נישואי מרחק בטקסטים מגניזת קהיר. (- למאמר המקוון) זוגות נשואים שחיו בריחוק גאוגרפי ניכר זה מזה היו מציאות חברתית רווחת בחברת הגניזה. המחבר בוחן את חיי הנישואין במסגרת נישואי מרחק כאלו על ידי קריאות ספרותיות ואנתרופולוגיות במכתבי הגניזה. בניגוד לגישה המשפטית הרווחת, קריאות אלו חושפות את הדינמיות במערכות יחסים בין בני זוג ומגלות את התפקיד המרכזי של עמימות ואמביוולנטיות בהתמודדות עם הקשיים שגרם המרחק. עמימות לשונית ועמדות אמביוולנטיות יצרו מרחב למשא ומתן לא רשמי, שלעתים התנהל לצד ההליך המשפטי הרשמי ולעתים במקומו. במקרים מסוימים בני זוג השתמשו במרחק באופן פעיל למגוון מטרות: השגת גירושים בתנאים נוחים, התמקחות על תנאי הנישואים או פרֵדה ללא גירושין. המאמר מדגיש את היצירתיות היומיומית של אנשי חברת הגניזה ושופך אור על חיי הנישואים של יהודים בימי הביניים.

עודד זינגר הוא תלמיד מחקר בתכנית למדעי היהדות באוניברסיטת פרינסטון.

בהיבט אחר של נוכחות טקסטואלית והעדרה עוסק מאמרו של אורי ארליך. נוסח התפילות בסידור רב סעדיה גאון, שנדפס על פי כתב יד אחד לפני קרוב לשבעים שנה, אינו אמין די הצורך להיחשב נוסח התפילות המקורי שקבע רס"ג בסידורו. היום ידועים מאות קטעי גניזה של הסידור נוסף על אלה שהיו לפני מהדירי הסידור, ומחקר נוסח התפילה צריך להביא בחשבון גם את המידע שבקטעים אלה. במאמר מודגם השימוש בקטעי גניזה של תפילת שמונה עשרה מתוך עותקים של סידור הגאון, וכיצד ניתן להתקרב בעזרתם לבירור נוסח התפילה המקורי של הסידור.

פרופ' אורי ארליך מלמד במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

דותן ארד דן בגישה סוציו-לינגוויסטית בתהליכים לשוניים מרכזיים שהתחוללו בקרב יהודי סוריה, ארץ ישראל ומצרים בשלהי ימי הביניים. המאמר מתמקד בדוברי הערבית במרחב זה, ומציג שלושה תהליכים עיקריים: מעבר מערבית לעברית כשפת התרבות ה'גבוהה'; הופעת הערבית-היהודית המאוחרת ויצירת חיבורים בדיאלקט זה; אימוץ הערבית על ידי המהגרים מחצי האי האיברי. תהליכים אלו מוצגים לאור מקורות ספרותיים מגוונים ובעיקר חומר תיעודי עשיר מגניזת קהיר.

דותן ארד הוא תלמיד מחקר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

עוד בחוברת מאמרי ביקורת של ד"ר אסתר אייזנמן מהאוניברסיטה הפתוחה על ספרו של פרופ' מנחם קלנר מאוניברסיטת חיפה על התמודדותו של הרמב"ם עם המיסטיקה, ושל ד"ר נינה פינטו-אבקסיס מאוניברסיטת בר-אילן על ספרם של פרופ' תמר אלכסנדר ופרופ' יעקב בן-טולילה מאוניברסיטת בן-גוריון על הפתגם הספרדי-יהודי בצפון מרוקו.