קתדרה 143

תוכן גליון  143
יוסף גרפינקל/ התפתחות המערך היישובי בממלכת יהודה מראשיתה 
ועד חורבן הבית הראשון

עדו קוך/ המערך המדיני בשפלת יהודה בתקופת הברזל א–ב1 (1150–800 לפסה"נ)
נדב נאמן/ ח'רבת קיאפה והמאבק בין פלשתים לכנענים בתקופת הברזל הקדומה בדרום הארץ
דוד שניאור/ תחילת מחקר: תיאוריה הגאוגרפיים של ארץ-ישראל ב'כפתור ופרח' בהשוואה להסברים הגאוגרפיים של פרשני המקרא בימי הביניים 

 עדות בנוף:
איל דודסון/ לתולדות תלמוד התורה הספרדי בירושלים בשנים 1840–1860 - בחינה מחודשת לאור ניתוח כתובות הקדשה 
 דן מירקין וחיים גורן/ יפו – נמל ללא נמל: לכישלונן של התכניות מן המאה התשע-עשרה להקמת נמל מודרני עמוק מים ביפו 
 אבי בראלי ואורי כהן/ השיח הציבורי במפא"י לקראת שביתת האקדמאים בשנת 1956

עם הספר- סקירות ספרים:
יוסף גייגר/ על דימוים של היהודים בספרות היוונית בתקופה ההלניסטית
אסף זלצר/ מה בין מידע על הארץ למחקר על הארץ?
מרגלית שילה/ תחושה של שליחות
יחיעם ויץ/ סוד כוחו של ישראל גלילי

נא ללחוץ כאן לתקצירי המאמרים באנגלית

please press here for the abbreviated articles in english

נא ללחוץ כאן לרכישת מנוי לקתדרה לשנה או לשנתיים במבצע מיוחד

פתח דבר לקתדרה 143

במרכז חוברת קתדרה 143 שלושה מאמרים העוסקים בתולדות שפלת יהודה בתקופת הברזל ובשאלת הזיקה בין היישובים בשפלה לממלכת יהודה באזור ההר ולערים הפלשתיות בשפלה ובחוף פלשת. אחד ממוקדי הוויכוח הוא השאלה כיצד לפרש את הממצאים החדשים שהתגלו בשנים האחרונות בחפירותיהם של יוסף גרפניקל וסער גנור בח'רבת קיאפה.
 במאמר הפותח את החוברת יוסף גרפינקל בוחן מחדש את שלושת המקורות המרכזיים למחקר התפתחות המערך היישובי בממלכת יהודה בתקופת הברזל: חפירות ארכאולוגיות, סקרים ארכאולוגיים ונתונים גאוגרפיים במקרא. ניתוחו מבוסס על כלים מתחום הגאוגרפיה היישובית, ובמיוחד בדיקת מיקומם היחסי של האתרים השונים והזיקות ביניהם. במרכז המאמר עומדים נתונים חדשים על ממלכת יהודה במאה העשירית לפסה"נ שעלו מן החפירות בח'רבת קיאפה. נתונים אלה מאפשרים לטענת המחבר להציע תמונה מאוזנת של ההיסטוריה היישובית של ממלכת יהודה למן הקמתה בחברון על ידי דוד המלך ועד חורבנה הסופי בידי הבבלים, בשנת 586 לפסה"נ. ניתוח זה קורא תיגר על שחזורים היסטוריים שונים שרווחו בשנים האחרונות, ושלפיהם ממלכת יהודה לא התקיימה כממלכה מפותחת קודם למאה השמינית לפסה"נ.
 במאמר השני בחוברת עדו קוך משחזר את המערך המדיני של שפלת יהודה משלהי תקופת הברונזה המאוחרת ועד תקופת הברזל ב1 (1150–800 לפסה"נ). הוא יוצא כנגד הדעה הרווחת במחקר, שבתקופה זו התקיימו במקביל חמש ממלכות פלשתיות (עקרון, גת, אשדוד, אשקלון ועזה), שלמן המאה העשירית לפסה"נ גבלו במזרח בממלכת יהודה. לדעתו הנתונים הארכאולוגיים מצביעים על מציאות שונה, שבה עיר ממלכה אחת, עקרון, שהייתה המרכז האורבני הגדול בדרום הארץ בתקופת הברזל א, שלטה על מרבית שטחה של השפלה – בין נחל הירקון בצפון לנחל שקמה בדרום. לאחר חורבנה של עקרון נדד מרכז הכובד דרומה, אל העיר גת, וזו, בדומה לעקרון, שלטה על רוב מישור החוף הדרומי ושפלת יהודה, עד חורבנה במחצית השנייה של המאה התשיעית לפסה"נ. לדעתו רק בשלב זה יכלה יהודה להתפשט מערבה, להקים את ערי המִנהל בבית-שמש ובלכיש, ובכך לספח לראשונה את השפלה לשלטונה.
 במאמר השלישי בחוברת נדב נאמן דן במאבק בין הפלשתים לכנענים על השליטה בחוף פלשת והשפלה בתקופת הברזל הקדומה. במוקד הדיון נמצא אתר ח'רבת קיאפה, אשר חופריו תיארכו אותו לשנים 1025–975 לפסה"נ. הם הציגו אותו כמעוז שהקים דוד, מלך יהודה, כדי להגן על הגבול המערבי של ממלכתו. ואולם לדעת נאמן ההנחה שדוד מלך כבר ברבע השלישי של המאה האחת-עשרה לפסה"נ והגיע לשיא עצמתו סביב שנת 1025, ואז בנה את האתר המבוצר בח'רבת קיאפה, עומדת בסתירה לנתונים המקראיים והמצריים שלפיהם רחבעם, נכדו, עלה למלוכה בשנת 931 לפסה"נ בקירוב. המאמר מבסס את התזה שח'רבת קיאפה נבנתה על ידי קבוצות של כנענים שהתיישבו בשפלה. לאחר שנהרס האתר, כבש מלך גת את החבלים המזרחיים של השפלה, שעד מועד זה ישבו בהם תושבים ממוצא כנעני. לאחר מכן ניסה להרחיב את תחומו מזרחה, לחבל ההר, והתנגש עם תושביו, כמסופר במחזורי הסיפורים המקראיים של שאול ודוד.
 המאמר הרביעי בחוברת מעביר את הקוראים מן העת העתיקה אל ימי הביניים. דוד שניאור עוסק בתיאוריה הגאוגרפיים של ארץ-ישראל בספרו של אשתורי הפרחי 'כפתור ופרח' בהשוואה להסברים הגאוגרפיים של פרשני המקרא בימי הביניים. הוא בוחן את התייחסותו של הפרחי לזיהויים גאוגרפיים של אתרים המופיעים אצל פרשני מקרא בימי הביניים – רש"י, רשב"ם ורד"ק, אשר לא הכירו את ארץ-ישראל מקרוב, ורמב"ן, אשר בא אליה לקראת סוף ימיו ובעקבות זאת עדכן את פירושו לתורה, לרבות בסוגיות בתחום הגאוגרפי. הפרחי ציטט מפירושיהם של פרשנים אלה וחיווה דעתו על הפרשנות הגאוגרפית שהוצגה בהם.
 שני המאמרים הבאים עניינם סוגיות בתולדות ירושלים ויפו במאה התשע-עשרה. איל דודסון דן בתולדות תלמוד התורה הספרדי ברובע היהודי בירושלים בשנים 1840–1860 לאור כתובות שהתגלו בבית הנמצא היום בבעלותה של משפחת גץ. הכתובות מגלות כי בשנת 1860 נחנך בית תלמוד התורה מצפון למתחם בתי הכנסת הספרדיים. פתיחתו המחודשת של מוסד זה התאפשרה בזכות השתדלות מרוכזת של פעילים ספרדים להעמדת מבנה ראוי ולגיוס כספים בתפוצות למען מטרה זו. הכתובות המתפרסמות לראשונה במאמר קורעות צוהר לעולמה של החברה היהודית הספרדית באחת מתקופות המפנה המשמעותיות ביותר בתולדות ירושלים בעת החדשה.
 דן מירקין וחיים גורן מציגים במאמרם סדרת תכניות מן המאה התשע-עשרה לפיתוח נמל יפו, שנחשב 'נמל ללא נמל'. היעדרו של שובר גלים ושורת שוניות וסלעים לא אפשרו כניסת ספינות ואניות לנמל, ואלה אולצו לעגון בים הפתוח, חשופות לתנאי הים ומזג האוויר. במהלך המאה התשע-עשרה הלך והובהר הצורך לקדם או לבנות מחדש את נמל יפו, והוא היה לאבן שואבת ליזמים ומתכנני תכניות. המאמר מתמקד בשלוש תכניות שזכו לאזכורים מעטים בלבד בספרות המחקר. תכנית אחת הייתה פרי יזמה גרמנית, ובשתיים האחרות היו מעורבות חברות צרפתיות. אף אחת מהתכניות לא הגיעה לתחילת ביצוע, אם בגלל גובה המימון שנדרש ואם בגלל הקשיים שהציב השלטון העות'מאני, כך שבמהלך התקופה הנדונה נותר הנמל כמעט ללא שינוי.
 במאמר האחרון בחוברת עוסקים אבי בראלי ואורי כהן בשיח הציבורי במפא"י לקראת שביתת האקדמאים בשנת 1956. המאמר מנתח את היזמה של הנהגת מפא"י בממשלה ובהסתדרות לסגת מהתחייבותן להגדיל את שכרם של העובדים האקדמאים והפקידים הבכירים במגזר הציבורי. השחיקה בשכר האקדמאים והפקידות הבכירה הובילה את ראשי מפא"י להכריז בגאווה כי פערי השכר בין קבוצות השכר הגבוהות לנמוכות במגזר הציבורי בישראל הם הנמוכים ביותר בהשוואה למדינות המערב ולברית-המועצות. המחברים מתחקים אחרי ההיגיון הפוליטי, הכלכלי והחברתי ביסוד נכונותה של מפא"י לפעול כנגד המעמד הבינוני הפרופסיונלי-האקדמי. המאמר מבסס את הטענה שהמדינה פעלה כגורם אוטונומי בזירה המעמדית ולא הייתה זרוע ביצוע של הוותיקים או של המעמד הבינוני האשכנזי.
 חותמות את החוברת ארבע סקירות ספרים. יוסף גייגר דן בספרו של בצלאל בר-כוכבא על דימוים של היהודים בספרות היוונית בתקופה ההלניסטית (באנגלית), אסף זלצר סוקר את ספרו של אנטוני ס' טרוויס 'מרכבות סוסים של אש וברזל' – על קו הרכבת בין יפו לירושלים (באנגלית); מרגלית שילה דנה  בספרה האוטוביוגרפי של סוזי אבן, 'זיכרונות'; ויחיעם ויץ סוקר את ספרו של עמוס שיפריס, 'ישראל גלילי: שומר המסד ונוטה הקו'.

קריאה מהנה וחג אביב שמח
מערכת קתדרה