| |||||||||||||
קתדרה 138 |
|||||||||||||
תוכן קתדרה 138 דוד לוין / רבי יהודה הנשיא ותחומי ערים בארץ-ישראל: עיון ספרותי-היסטורי יוסף גייגר / אשקלון כמרכז אינטלקטו איריס שגריר / עולה הרגל והעיר הקדושה: תיאור לטיני לא מוכר של המקומות הקדושים מתחילת המאה השתים-עשרה עודד שי / 'עיר כזו אי אפשר לה בלא בית נכאת עירוני': ראשית המוזאונים והאוספים הציבוריים בתל-אביב בתקופת המנדט משה נאור / סעד ושיקום לאחר מלחמה: המשרד לנפגעי מלחמה, 1948–1951
משה פישר / שלאלה: עיר קדומה בכרמל? נירה ברטל / ארגון ייחודי ושמו 'הדסה' זכי שלום / איבדנו כל אשר יקר... להיכן נעלם הקונסנזוס הלאומי בשאלות מלחמה ושלום? קתדרה 138 מקיפה מגוון נושאים רחב במיוחד, מן הפרהיסטוריה של ארץ-ישראל ועד מלחמת ששת הימים. את החוברת פותח מאמרו של אחת הערים שהוצאו מתחומיה ההלכתיים של ארץ-ישראל בתקופת רבי, אשקלון, עומדת במרכז המאמר השני בחוברת, פרי עטו של יוסף גייגר. לדעתו יש בידינו עדויות לשגשוג תרבותי שהיה בעיר בשלהי העת העתיקה, ואפשר להסיק מכך שהיא לא נפלה בהרבה בחיי הרוח שלה בתקופה זו משכנתה הידועה עזה. המאמר מתרכז בעיקר בפועלם של שלושה אישים בני המאה החמישית והשישית שפעלו באשקלון: יוליאנוס, שהיה ארכיטקט ומהנדס, אוטוקיוס המתמטיקאי וזוסימוס, שפירש את כתביהם של הנואמים הקלסיים הגדולים וכתב להם הקדמות ביוגרפיות. תחומי העיסוק של שלושתם יחד הם חלק גדול מתחומי הידע של זמנם, ולדעת המחבר אין ספק שהם מלמדים על הרקע והסביבה שבהם צמחו. המאמר השלישי עוסק בירושלים במאה השתים-עשרה. איריס שגריר מנתחת במאמר טקסט אנונימי קצר ולא מוכר שנכתב כנראה בעשורים הראשונים של המאה ובו תיאור של המקומות הקדושים בירושלים ובארץ-ישראל. ניתוח הטקסט מתמקד בגיבושו של מסלול הסיור באתרים הקדושים של הבירה הצלבנית החדשה, בעדויות לשרידותן של מסורות מקומיות, שהשתמרו בעזרת השיח המקומי, הבין-דתי או הבין-כִּתתי, ובמאמץ לקבץ לתוך העיר מסורות רבות ככל האפשר, כחלק ממפעל האדרתה והגדלת כוח המשיכה שלה לצליינים בתקופה הצלבנית. במאמר הרביעי גיל גורדון עוסק בבית הדפוס ב'בית היתומים הסורי' של שנלר בירושלים, שנפתח בשנת 1885, בשלב מאוחר יחסית בקורות הארגון המיסיונרי ובתולדות העיר העות'מאנית, אך בתוך שנים אחדות הפך לגורם מוביל בענף הדפוס בארץ-ישראל. המחבר מברר כיצד הגיע בית הדפוס למעמד זה ומעריך את תרומתו לסביבתו. הוא מנתח את הגורמים הפנים-ארגוניים שקידמוהו ואת הנסיבות החיצוניות שעיצבוהו, וסוקר את טיב המוצרים שהפיק, ובתוכם הכרכים הראשונים של מילונו המפורסם של אליעזר בן-יהודה וספר יסוד ללימוד ערבית מדוברת מאת הבלשן לאונרד באואר. לבסוף הוא מצייר את מעגלי ההשפעה התרבותיים שיצר בית הדפוס סביבו ואת מקומו בעולם הדפוס במזרח. המאמר שופך אור על התפתחות ההיבט הטכנולוגי של תחום הדפוס ועל משמעותו בהקשרים הנדונים, נושא שטרם נדון בחקר תולדות הדפוס בארץ.- למאמר המקוון במאמר החמישי בחוברת עודד שי בוחן את תהליך הקמתם של המוזאונים והאוספים הציבוריים בתל-אביב בתקופת המנדט. המחבר מתאר ומנתח את ייסודם והתפתחותם של 'מוזאון תוצרת הארץ', 'מוזאון תל-אביב לאמנות מודרנית', 'מוזאון לטבע ולארץ', אוסף המכון הביולוגי-פדגוגי ו'בית סביבתינו', שכל אחד מהם ייצג את התקופה שבה הוקם והחל לפעול. הוא מדגיש את היזמה הפרטית של 'משוגעים לדבר' שדחפה להקמת המוזאונים, ואת תרומתם של יהודים יוצאי גרמניה שנידבו את אוספיהם להקמת המוזאונים. במאמר האחרון בחוברת דן חותמות את החוברת ארבע סקירות ספרים: רן ברקאי סוקר את ספרם של עופר בר-יוסף ויוסי גרפינקל 'הפרהיסטוריה של ארץ ישראל: תרבות האדם לפני המצאת הכתב'; משה פישר דן בספרם של שמעון דר, יגאל בן-אפרים ו קריאה מהנה מערכת קתדרה |
|||||||||||||
|
אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888
הרשמה לדיוור השבועי
דרכי הגעה I מפת האזור
טלפונים ודוא"ל I צור קשר