עת-מול 270

תוכן עת-מול 270

1 בֶּן-עֲרָב, בֶּן-נַצֶּרֶת וּבְנִי - מאמר מקוון
יחסי יהודים וערבים במדינה היהודית לאור התפיסה הלאומית הליברלית של ז'בוטינסקי
אריה נאור

6 מדור ביאליק לדור משוררי המודרנה
ז'בוטינסקי – מבשרה של תקופה חדשה בשירה העברית
זיוה שמיר

10 קיר הברזל: כוח מגן עברי לעם ישראל בארץ ישראל
חזון הציונות הצבאית של ז'בוטינסקי
אמיר פלג

16 הולך בדרכו
הדרמה וההחמצה של ז'בוטינסקי בקונגרס הציוני ה=17
יחיעם ויץ

20 בין זעקה לריאליה - מאמר מקוון
האוואקואציה: משאלת לב או תוכנית בת הגשמה
אמיר גולדשטיין

25 הכל מתחיל במלחמה מדינית
העימות בין ז'בוטינסקי והרדיקלים בתנועה הרוויזיוניסטית בראי העיתונות
אופירה גראוויס-קובלסקי

29 ז'בוטינסקי פינת הרצל וויצמן
הנצחה באמצעות שמות רחובות
מעוז עזריהו

33 שתי מצודות
סיפורה של מצודת זאב
מיכאל יעקובסון

38 'עת לטייל' עם ערן תירוש
בעקבות סגן ז'בוטינסקי גיבור אום א-שורט

עת לפתוח 270

הגיליון החדש של 'עת-מול' יוצא בשיתוף עם מכון ז'בוטינסקי בישראל ועוסק בדמותו רבת הפנים של זאב ז'בוטינסקי במלֹאת 140 שנה להולדתו ו=80 שנה לפטירתו.

בגיליון זה כונסו מבחר מאמרים השופכים אור על דמותו כמנהיג ציוני וכהוגה דעות, איש חזון ואיש מעשה, לוחם למען זכויות נשים, סופר ומשורר, מחזאי ומתרגם, עיתונאי ועורך, שהותיר אחריו יבול ספרותי ועיתונאי עשיר במגוון לשונות.

את כישרונותיו הקדיש ז'בוטינסקי לעם היהודי, לבניין האומה ולהקמת המדינה. הוא נאבק למען השלטת השפה העברית, יזם את הקמת הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה והשתתף כקצין במערכה על כיבוש הארץ. עמד בראש הגנת היישוב היהודי בירושלים במאורעות תר"ף (1920) ונידון בשל כך למאסר. הוא עמד בראש תנועת בית"ר, היה המצביא העליון של האצ"ל, הקים את המפלגה הרוויזיוניסטית ועמד בראשה. ז'בוטינסקי חשש מפני החורבן הצפוי ליהודי אירופה וניסה לפעול למען 'אווקואציה' – פינוי – של מיליון יהודים, בעיקר מפולין. כשפרצה מלחמת העולם השנייה פעל להקמת צבא יהודי שיילחם במסגרת בעלות הברית.

השקפת עולמו הייתה לאומית-ליברלית, ולפיה "כל יחיד הוא מלך". הוא תבע את הקמת המדינה היהודית משני עברי הירדן וקרא ליצירת רוב יהודי מוחלט בה. במקביל, קבע שבמדינה יהיה שוויון זכויות מלא למיעוט הערבי, שיזכה לאוטונומיה קהילתית ולשותפות בשלטון. כשהלך לעולמו באמצע מחנה קיץ של בית"ר בניו יורק ב-1940, פורסם עליו ב"דבר", ביטאון הסתדרות העובדים, הספד ובו נאמר: "נופץ כינור ברוך המיתרים". את ההספד כתב זלמן שזר, לימים נשיאה השלישי של מדינת ישראל.

למרות שז'בוטינסקי זכה להערכה רבה מכל צדי הקשת הפוליטית, הנצחתו הממלכתית התעכבה ורק ב-1964 אישרה ממשלת ישראל בראשות לוי אשכול להעלות את עצמותיו לישראל והוא ורעייתו נטמנו בהר הרצל בירושלים.

אנו מודים לצוות ארכיון מכון ז'בוטינסקי, אחד הארכיונים הציבוריים הוותיקים (1932) והגדולים בארץ, שסיפק לנו תצלומים ומסמכים רבים לטובת הגיליון.

מקווים שעוררנו בכם עניין ומאחלים לכם קריאה מהנה,

מרוה בלוקה פרופ' אריה נאור גדעון מיטשניק

עורכת 'עת-מול' יו"ר הועדה האקדמית של מכון ז'בוטינסקי מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי

marva@ybz.org.il

הערה כללית- כל התמונות לקוחות מארכיון מכון ז'בוטינסקי אלא אם צוין אחרת.

תמונת השער: זאב ז'בוטינסקי הולך ברחובות בזל עם העיתון Congresszeitung בידו. בכותרת העיתון הודעה על פתיחת הקונגרס הציוני ה-17.

בעת-מול של מחר

בין המאמרים:

· "יפה פירש בן ביבי זכור לטוב": גלגולם של חכמי פורים

· יצחק בן=צבי וראשית תולדות מודיעין התקשורת בארץ ישראל

· בריטים, יהודים וערבים בבית החולים למחלות מידבקות בבית צפאפא