מהסולטנות הממלוכית לאימפריה העות'מאנית

מהסולטנות הממלוכית לאימפריה העות'מאנית


מי היו הממלוכים ומה היה סוד כוחם? כיצד הצליחו לעצור את פשיטות המונגולים, לסלק את שרידי ממלכת ירושלים הצלבנית ולייסד סולטנות ששלטה במרחב כ־250 שנים? מדוע ניגפו בידי העות'מאנים, וכיצד הצליחו האחרונים להקים ולקיים אימפריה ששלטה במרחב כ־400 שנים? נעסוק בשתי ממלכות אלו, בדרכי שלטונן, במאפיינים חברתיים ותרבותיים ובמורשת האדריכלית שהותירו.

תשעה מפגשי הרצאות | בימי שני מדי שבוע | 10:45-9:00
המפגש מחולק לשני חלקים עם הפסקה בת רבע שעה ביניהם

רכז הקורס: דב נוטקביץ

יום שני, 19.4.2021, ז' באייר תשפ"א  
"עבדים כי ימלוכו": הממלוכים בארץ ישראל
באמצע המאה ה־13 השתלטה כת של קצינים ממוצא תורכי על מצרים ותוך עשר שנים הקימה אימפריה ברחבי המזרח התיכון. קצינים אלה, המכונים "ממלוכים", שהחלו את דרכם כעבדים, יצרו שיטת ממשל ייחודית והותירו שורת מבנים מרשימים בתחומי שלטונם. בארץ ניכר חותמם במיוחד בירושלים, אך גם במקומות רבים אחרים.
מרצה: ד"ר שמעון גת

יום שני, 26.4.2021, י"ד באייר תשפ"א  
מעבדות לאמנות: אמנות הבנייה והעיטור הממלוכית
נציג את מפעלי הבנייה המרשימים של הסולטנים הממלוכים, שכללו קומפלקסים ומבנים לשירות הציבור הרחב. בנוסף למסגדים, נסקור מכלול נרחב של מבנים בעלי פונקציות מגוונות: מדרסות ללימוד, בימארסתאנים (בתי חולים), ח׳אנקות וזאוויות לפעילות הסופית, סבילים לאספקת המים בערים, וכאלות למסחר, מבני קבר מפוארים ועוד. גם אמנות העיטור המוסלמית על מבנים וחפצים הגיעה לאחד משיאיה בתקופה זו.
מרצה: ד״ר חוסני אלח׳טיב שחאדה

יום שני, 3.5.2021, כ"א באייר תשפ"א  
משבטים נוודים לאימפריה: העמים התורכיים והאימפריה העות'מאנית
כיצד הגיעו שבטים תורכים ממרכז אסיה לחופי הים התיכון סביב שנת 1000? כיצד הפכו שבטים נוודים אלו למדינות קבע, שאחת מהן הפכה לאימפריה העות'מאנית? נבין את השלבים העיקריים של היסטוריה תורכית במזרח התיכון ונתמקד בתקופה העות'מאנית, מראשיתה במאה ה־14 ועד סופה בעקבות מלחמת העולם הראשונה. נכיר את מוסדות השלטון, את המאפיינים החברתיים והתרבותיים, וכיצד הזהות התורכית השתלבה בזהויות נוספות – אסלאם, ים־תיכוניות ועוד.
מרצה: פרופ' מירי שפר־מוסנזון

יום שני, 10.5.2021, כ"ח באייר תשפ"א   
שלטון הנשים באימפריה העות'מאנית (1656-1525) וקשריהן הבין־לאומיים
הוּרֶם (רוקסלנה), אהובתו של הסולטאן סולימאן בתחילת המאה ה־16, הייתה הראשונה בסדרת נשים מרשימות שהגיעו לארמון כשפחות ועלו לגדולה. בשיא התקופה שלטו הנשים באימפריה באמצעות בעליהן ובניהן, בנו מבני פאר, הקימו מוסדות ציבור, והיו ציר מרכזי ברשת בין־לאומית של נשים שליטות שהשתרעה מאנגליה עד הודו. נכיר את סיפוריהן ונתחקה אחר הסיבות לעליית שלטון הנשים, ואחר התהליך בו איבדו את כוחן באמצע המאה ה־17.
מרצה: פרופ' דרור זאבי

יום שני, 24.5.2021, י"ג בסיון תשפ"א   
איסטנבול ואדירנה: אמנות ואדריכלות באימפריה העות'מאנית
ההשתלטות העות'מאנית על אדירנה ואחריה כיבוש קונסטנטינופול, הביאו את מרכז השלטון והתרבות העות'מאנית אל תוך אירופה. המפגש בין מסורת האמנות האסלאמית ותרבות הרנסאנס שינה את פני האמנות והאדריכלות באימפריה הצומחת והביא לגיבוש יצירות מופת דוגמת שני המסגדים המלכותיים של האדריכל סינאן: ה'סולימאנייה' באיסטנבול וה'סלימייה' באדירנה; אמנויות דקורטיביות, כגון אריחי קרמיקה ושטיחים, היו מקור לחיקוי של בתי מלאכה באירופה.
מרצה: פרופ' רחל מילשטיין

יום שני, 31.5.2021, כ' בסיון תשפ"א   
הצדק של הסולטאן: חוק, משפט ודת באימפריה העות'מאנית
האימפריה העות'מאנית הייתה המדינה האסלאמית הגדולה, ארוכת השנים והמשפיעה ביותר בהיסטוריה העולמית. נסקור את תכונותיו הייחודיות של עולם החוק והמשפט העות'מאני ואת התמורות שחלו בו במהלך המאות. תכונות אלה מסבירות במידה רבה את יציבות שלטון השושלת ואת יכולתה לצלוח תקופות משבר במשך 600 שנים. לסיום נסקור את המעבר למערכת משפט מודרנית במאה ה־19 ואת גילוי הקשר שבין שלטון החוק לבין דיכוי אופוזיציה פוליטית.
מרצה: פרופ' אבי רובין

יום שני, 7.6.2021, כ"ז בסיון תשפ"א   
כיצד ביטאו רגשות באימפריה העות'מאנית? רגש הפליאה כמקרה בוחן
מימי הביניים ועד תחילתו של העידן המודרני נפוצה במרחבים מוסלמיים שונים תיאוריה העוסקת ברגש הפליאה, בעיקר בחיבורים קוסמוגרפיים שמטרתם לחקור את מבנה היקום ונפלאות הבריאה. נעסוק באופן שבאמצעותו אימצו העות'מאנים את התיאוריה הזו לחיקם והפכו אותה לרגש עות'מאני ייחודי. נכיר דוגמאות ממקורות כתובים ומאויירים המתארים אובייקטים מגוונים כדוגמת בעלי חיים, אדריכלות וחיבורים מתחומים שונים שעיון בהם נועד לעורר את הפליאה במתבונן העות'מאני.
מרצה: ד"ר עידו בן־עמי

יום שני, 14.6.2021, ד' בתמוז תשפ"א   
מדיניות האימפריה העות'מאנית בשאלת המיעוטים וסוגיית רצח העם הארמני
בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 התרחשו באנטוליה אירועי אלימות המוניים שכוונו בעיקר נגד אוכלוסייה נוצרית - יוונים, סיריאנים ('אשורים') וארמנים. הגל האחרון והידוע מכולם היה הטבח שנעשה בארמנים. מה היו הסיבות לאירועים אלו? האם הם תוכננו בידי השלטונות העות'מאנים על מנת לחסל את האוכלוסייה הנוצרית של אנטוליה, או שמא היו אלו אירועים מצערים ותוצר של מלחמה?
מרצה: ד"ר צמרת דפני־לוי 

יום שני, 21.6.2021, י"א בתמוז תשפ"א   
בשעות החשכה: היסטוריה לילית של האימפריה העות'מאנית
לרוב איננו נותנים על כך את הדעת, אך מחצית ההיסטוריה האנושית הייתה חשוכה. באלו אופנים היו שעות הלילה באימפריה העות'מאנית שונות משעות היום? כיצד השפיעה החשכה על החיים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים? האם יש מנגנונים ומוסכמות שאור היום מסתיר והלילה חושף? נתמקד בדוגמאות מאיסטנבול וירושלים, מראשית המאה ה־18 ועד ראשית המאה ה־20. הלילה איפשר שורה ארוכה של פעילויות בסתר, אך גם בילוי חברתי ופעילות דתית־רוחנית.
מרצה: ד"ר  אבנר וישניצר

קישור למפגשי הקורס בזום יישלח לנרשמים.
לפרטים נוספים: rishum@ybz.org.il | 02-5398855


תאריך 19/04/2021 09:00 10:45
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

הרשמה לדיוור השבועי
דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר