הכרת ירושלים – מחורבן הבית עד הכיבוש המוסלמי

הכרת ירושלים – מחורבן הבית עד הכיבוש המוסלמי


המשך הקורס המעמיק והמקיף בתולדות ירושלים. בחלק זה נעסוק בירושלים שלאחר חורבן הבית ועד לכיבוש המוסלמי - תקופה המהווה שינוי דרסטי מזו שקדמה לה. ממטרופולין יהודי, העיר הפכה לעיר פגאנית, נוצרית ולבסוף מוסלמית. בתקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית היא התחרתה עם הערים החשובות: קונסטנטינופול ובהמשך מכה, דמשק ובגדד. בתקופה זו התעצבה והתגבשה קדושתה בנצרות ובאסלאם, שהפכה אותה ל"עיר הקדושה לשלוש הדתות".
 
תשעה מפגשי הרצאות | בימי ראשון מדי שבוע | 19:00-18:00

רכזת הקורס: נעמה ניסני 


יום ראשון, 18.4.2021, ו' באייר תשפ"א
איליה קפיטולינה: ירושלים בתקופה הרומית לאור המחקר הארכיאולוגי
שרידים ארכיאולוגיים שהתגלו בשנים האחרונות, יחד עם שרידים שהתגלו בעבר, מסייעים להבין את שלבי התפתחותה של ירושלים מהחורבן בשנת 70 ועד המאה החמישית. נדון בממצאים המסייעים לשחזר את התפתחות העיר: מחנה הלגיון העשירי, בניית העיר הרומית סמוך לו, והתפתחות השטח שמדרום לעיר עד הקפתו בחומה. כן יוצגו ממצאים מבתי הקברות של העיר הרומית, המאירים את התרבות החומרית של תושבי העיר.
מרצה: ד"ר שלומית וקסלר־בדולח

יום ראשון, 25.4.2021, י"ג באייר תשפ"א    
סוד המחנה הנעלם: הנוכחות הצבאית בירושלים הרומית
חורבנה של ירושלים והקמתה של 'איליה קפיטולינה' הם צומת מכריע בתולדותיה של העיר ובעיצוב פניה. אף שהמקורות ההיסטוריים והארכיאולוגיים גם יחד מצביעים על נוכחות של הלגיון העשירי פרטנזיס בעיר, הרי שכבר למעלה מ־150 שנה מתנהל ויכוח על מקומו. בהרצאה נציג את השאלה ואף נציע פתרון לחידה מרתקת זו, תוך דיון באופייה של הנוכחות הצבאית הרומית בעיר.
מרצה: ד"ר גיא שטיבל

יום ראשון, 2.5.2021, כ' באייר תשפ"א    
מעיר פגאנית לעיר נוצרית:
ירושלים בתקופה הביזנטית לאור המקורות הארכיאולוגיים וההיסטוריים
בתקופה הביזנטית עוברת ירושלים מהפך, מעיר רומית פגאנית לעיר נוצרית ולמוקד של פולחן נוצרי ועלייה לרגל. במקום מקדשים נבנו כנסיות ומנזרים, העיר גדלה והוקפה בחומה. התהליך שהחל במאה הרביעית ביוזמת קונסטנטינוס, כמעט נבלם בידי יוליאנוס הכופר שביקש לבנות מחדש את בית המקדש. ננסה להבין מה גרם למהפך, כיצד נראו פני העיר והחיים בה ומדוע הר הבית עמד שומם.
מרצה: מרוה בלוקה    
 
יום ראשון, 9.5.2021, כ"ז באייר תשפ"א    
עולים לירושלים
אבות הכנסייה ביטאו יחס אמביוולנטי לתופעת העלייה לרגל, מחד אין האל שוכן "בהיכלות מעשה ידי אדם", ומאידך המשיכה למקומות הקדושים הביאה עולי רגל רבים לארץ הקודש מהמאה הרביעית ואילך. נשמע כיצד תנועת עולי הרגל בתקופה הביזנטית השפיעה על עיצוב העיר, על הנהגתה ועל התנהלות הכנסייה, על הטקסים והתפילות שנערכו בעיר ונכיר את הביקורת על התופעה .
מרצה: חנה בנדקובסקי

יום ראשון, 23.5.2021, י"ב בסיון תשפ"א
בין ירושלים הארצית לירושלים השמיימית: יהודים מול נוצרים
התפיסה הפאולינית שללה קדושה במרחב ארצי: אין ארץ קדושה, אין מקומות קדושים וגם ירושלים והמקדש אינם קדושים. ירושלים של הנביאים הייתה אצל פאולוס לירושלים "של מעלה" בעוד שירושלים הארצית, העיר שהסגירה את ישו ובה נצלב, הייתה לעיר הדחויה והעלובה. גם אצל חז"ל מופיע הביטוי "ירושלים של מעלה", אלא שהוא משני לירושלים של מטה – שהיא היא העיקר.
מרצה: פרופ' אייל בן־אליהו

יום ראשון, 30.5.2021, י"ט בסיון תשפ"א
נזירי 'המדבר של העיר הקדושה': קדושה, פוליטיקה ומה שביניהם
במאות החמישית והשישית התגבשה בירושלים ובמדבר יהודה קהילת נזירים רב־לאומית רבת השפעה. בתקופה זו העולם הנוצרי סער סביב שאלות תאולוגיות בעלות השלכות פוליטיות מרחיקות לכת. נעסוק בממשק שבין קדושתם של אבות המדבר לבין מעורבותם בתהליכי קבלת החלטות בממסד הכנסייתי בתקופה זו. נתמקד בנזירים אבתימיוס וסבאס, בדימויים כאנשים קדושים ובאופן שדימוי זה השפיע על פועלם בשדה הדתי והפוליטי בארץ הקודש ובאימפריה הביזנטית.
מרצה: ד"ר יקי אשכנזי

יום ראשון, 6.6.2021, כ"ו בסיון תשפ"א
"ההר אשר מקדם לעיר": הר הזיתים בין יהודים לנוצרים
הר הזיתים שממזרח לירושלים, נישא מעל פני העיר והמקדש צופה אליו, אך מופרד מהם בנחל קדרון המחורץ. עיון במקרא מלמד שהרכס שימש בימי הבית הראשון לתפילה ולפולחן. אל הר הזיתים גלה כבוד ה' ערב החורבן ואליו ישוב באחרית הימים. בתפיסה הנוצרית, הר הזיתים הוא המקום ממנו עלה ישו השמיימה ואליו ישוב באחרית הימים. נבחן איך הגיבו היהודים להתקדשותו של ההר במסורת הנוצרית.
מרצה: פרופ' אייל בן־אליהו 
   
יום ראשון, 13.6.2021, ג' בתמוז תשפ"א
תהליך התקדשותה של ירושלים באסלאם
מעמדה החשוב של ירושלים כעיר קדושה באסלאם התגבש כבר מראשית הופעתה של דת זו. מלומדים מוסלמיים עיגנו את קדושתה בפרשנות לפסוקים מן הקוראן ובשלל אימרות שנמסרו מפי מוחמד. הפולמוס עם שתי הדתות האחיות־יריבות, היהדות והנצרות, תרם אף הוא לביצור מעמדה של העיר ולהאדרת קדושתה באסלאם. כמו כן צמחה סביבה ספרות ענפה של "שבחים".
מרצה: פרופ' מאיר בר־אשר    

יום ראשון, 20.6.2021, י' בתמוז תשפ"א
הר הבית בתקופה המוסלמית הקדומה:
בנייתו מחדש של 'בית אל־מקדיס' במאות ה־7 וה־8
נכיר את מפעלן של ארבע דמויות מפתח: הח'ליפים עמר, מעאויה, עבד אל־מלכ ואל־וליד.
מרצה: ד"ר  קטיה ציטרין־סלברמן

קישור למפגשי הקורס בזום יישלח לנרשמים.
לפרטים נוספים: rishum@ybz.org.il | 02-5398855


תאריך 18/04/2021 18:00 19:00
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

הרשמה לדיוור השבועי
דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר