ארכאולוגיה ופוליטיקה - מאז קום המדינה (1948–2012)

יו"ר: ב"ז קדר
רוני רייך על ארכאולוגיה ופוליטיקה בירושלים: מניסיונו האישי של ארכאולוג ירושלמי (ע)
יורם צפריר : ארכאולוגיה, פוליטיקה, נכסים ומורשת התרבות – המעורב הירושלמי (ע)

לעיון בתכני כנס ימי ירושלים תשעד, נא ללחוץ כאן

על ארכאולוגיה ופוליטיקה בירושלים: מניסיונו האישי של ארכאולוג ירושלמי
רוני רייך
אוניברסיטת חיפה
משנת 1969 ועד היום הועסקתי בשלושה מוסדות שיחד מייצגים את הממסד בארץ העוסק בפעילות ארכאולוגית – החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, רשות העתיקות (לפנים אגף העתיקות והמוזיאונים) ואוניברסיטת חיפה.
 בפרק זמן זה הייתי קשור בחפירות ארכאולוגיות במקומות אחדים בירושלים המייצגים את תולדות העיר לתקופותיה.  במקביל עבדתי ממול גורמים לא אקדמיים שונים – חלקם עבדו בשיתוף פעולה אתי, חלקם היו ביקורתיים להכעיס, אחרים החלו להתייחס באופן עוין לפעילות הארכאולוגית אך שינו את היחס עם הזמן ואילו אחרים נשארו עוינים ואפילו אלימים. אין ספק שמכל אתרי ארץ ישראל המחקר הארכאולוגי בירושלים, יותר מכל אתר אחר, זכה למנה הגדולה ביותר של קשיים פַּרַה-ארכאולוגיים. הפעילות הזאת, נוסף על התגליות, הפכה את עיסוקיי בתולדות ירושלים למעניינת ביותר....
 מבין האירועים, מן הראוי להזכיר את העבודה מול מתכננים וקבלנים באזור ממילא. מחד גיסא, היו מי שראו בממצא הארכאולוגי מטרד המֵאֵט את קצב העבודה והמייקר אותה. מאידך גיסא, היו מי שהעריכו את התרומה לתולדות ירושלים וסייעו מאוד על אף הקשיים שהצבנו בפניהם.
 ובוודאי ידועה הסוגייה של חפירות קברים. בממילא התעמתתי עם החרדים על קבר נוצרי ואילו ביחס לקברים מתקופת הברזל לא הפריעו כלל בעבודה. מוזר.
 בחפירות קשת רובינסון הייתי נתון למעקב צמוד של הוואקף המוסלמי, רב הכותל, רשות העתיקות, נציגו של התורם, נציגי העירייה, נאמני הר הבית, ועוד. פעמיים הגיעו החפירות שנעשו מטעם רשות העתיקות לפתחו של בג"ץ. פעם עתרו כנגדי יהודים, פעם אחרת פלשתינאים.
 על סוגיות אלה ואחרות אפרט בהרצאתי.

On Archaeology and Politics in Jerusalem: From the Personal Experience of a Local Archaeologist
Ronny Reich
University of Haifa
From 1969 and until today, I have been employed by three institutions in Israel, which together represent the establishment that carries out archaeological activity:  the Israel Exploration Society, the Israel Antiquities Authority (formerly the Israel Department of Antiquities and Museums), and the University of Haifa.
At this time  I was involved in archaeological excavations in various places in Jerusalem that represent the history of the city through the ages. Parallel to this activity, I was involved with several non- academic institutions — some worked in collaboration with me, some were spitefully critical others were initially hostile to archaeological activity but gradually changed their attitude,  and still others remained hostile and even violent. There is no doubt that Jerusalem, of all the archaeological sites in the country, received the largest share of para-archaeological difficulties. This activity, in addition to the academic pursuit, have made my involvement with the history of the city extremely interesting.
Among my activities, I should mention my work with urban planners and contractors in the Mamilla area. One the one hand, some viewed archaeological finds as a nuisance that slowed down their work and jacked up the costs of their projects.  On the other, some valued archaelogy’s contribution to revealing the history of Jerusalem and greatly helped despite the obstacles we placed before them.
And of course there is the matter of excavating burial sites. In Mamilla I came up against the Ultra-Orthodox when I was uncovering a Christian grave, but when I was excavating tombs from the Iron Age (i.e., the Biblical period) they didn’t bother our work at all. Strange.
During my excavations at Robinson’s Arch I was under the close surveillance of the Muslim Waqf, the rabbi of the Western Wall, the Israel Antiquities Authority, the donor’s representative, delegates from the Jerusalem Municipality, members of “The Temple Mount Faithful,” and more. Excavations conducted on behalf of the Israel Antiquities Authority reached Israel’s High Court of Justice, twice—once Jews brought an appeal against me, and another time Palestinians.
In my talk, I will tell you about these matters, and others.

ארכאולוגיה, פוליטיקה, נכסים ומורשת התרבות – המעורב הירושלמי
יורם צפריר
האוניברסיטה העברית בירושלים
מראשיתה לא הייתה הארכאולוגיה מנותקת מרקע סביבתה ומעולם הערכים, העניין והדעות של חופריה. החופר עצמו, על פי הכלל, מבצע את עבודתו במקצועיות וביושרה, אבל לשולחיו לעתים ציפיות אחרות, חלקן אידאולוגיות ולאומיות, חלקן עוסקות בנכסים ועניין כלכלי. ירושלים היא האתר החשוב והרגיש בארץ, והממצאים העולים מן האדמה מעוררים עניין בציבור כולו. מאחר שרוב האתרים נחפרים מתקיציבים חיצוניים, עולה לא אחת שאתרים בעלי ערך לאומי ומדעי ראשון במעלה, הראויים להימנות כאתרי מורשת של תרבות העולם לדורות, אינם זוכים להגנה ראויה, מפני בעלי המאה וגופי השלטון המעונינים,בין היתר,בניצול הנדל"ני של האתר או במשמעות חינוכית-פוליטית שיש ברצון הממנים להציג בפני הציבור. ההרצאה תעסוק בחובת הארכאולוג ושולחיו לטפח את שמירת אתרי המורשת הלאומיים והעולמיים.


Archaeology, Politics, Property, and Cultural Heritage – A Jerusalem Mix
Yoram Tsafrir
Hebrew University of Jerusalem
Archaeology has never been separated from its social and cultural environment and from its excavators’ world  values, scientific interest, and ideas. The excavator himself, generally speaking, performs his work professionally and with integrity. However, those who sponsor the excavations at times have other expectations, sometimes involving ideological, national, property, or economic agendas. Jerusalem is the most important and sensitive site in the country, and the newly revealed vestiges and artifacts emerging from its soil arouse great public interest. Since most archaeological sites are excavated with external budgets, it turns out that sites of primary national and scholarly value, worthy of being world cultural heritage sites, do not merit the appropriate protection. It happens primarily because of the sponsors and governing bodies’ interest, among other things, in using the site’s land or in the educational-political significance that the sponsors wish to show the public. My lecture will discuss the obligation of the archaeologist and sponsors to promote and preserve national and world heritage sites.

הדפסשלח לחבר
Bookmark and Share
תקצירי המושבים הנוספים
העת העתיקה א' בית ראשון ובית שני
העת העתיקה ב': התקופה הרומית-ביזנטית
אקולוגיה ומים
התרבות בירושלים לדורותיה
חידושים בארכאולוגיה של ירושלים לפני תקופת המקרא ובמהלכה
מירושלים לאליה קפיטולינה – חורבן והתחדשות
ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה
ירושלים מימי האיובים ועד העות'מאנים
הרים סביב: הרי ירושלים וקדושתם לשלוש הדתות
ירושלים: סמל ודימוי