חידושים בארכאולוגיה של ירושלים לפני תקופת המקרא ובמהלכה

יו"ר: אפרים שטרן
רוני רייך: מה חידשו החפירות בדור האחרון על אודות ירושלים של תקופות הברונזה והברזל? (ע)
אילת מזר: ביצורי ירושלים בימי דוד ושלמה (ע)
עודד ליפשיץ :מה חידשו החפירות בדור האחרון על אודות ירושלים של ימי גלות בבל ותקופת שיבת ציון? (ע)

לעיון בתכני כנס ימי ירושלים תשעד, נא ללחוץ כאן

מה חידשו החפירות בדור האחרון על אודות ירושלים בתקופות הברונזה והברזל?
רוני רייך
אוניברסיטת חיפה
עיקר החידושים הנוגעים לתקופות אלה נחשפו בחפירות השונות שנערכו בגבעה הדרומית-מזרחית של העיר, היא עיר דוד. באשר לתקופת הברונזה – ויש לדייק: תקופת הברונזה התיכונה ב' – הרי החידושים נובעים ללא ספק בראש ובראשונה מחשיפת שרידים גדולי מידות, בנויים וחצובים בסלע, ליד המעיין. אלה הביאו את החוקרים לחזור ולעסוק שוב בהבנה של מפעל המים המכונה בשם "מערכת פיר וורן". דומה שסוגייה זו נוגעת בשאלת ביצורהּ של העיר בתקופה זו. בראש הגבעה נחשפו שרידים של מבנה בנוי אבנים גדולות, וגם נמצאו במקום חרסים מתקופת הברזל א'. שאלת הזיקה בין המבנה לחרסים, ובעיקר זיהוי "ארמון דוד" הנזכר במקרא, שרויה במחלוקת. מבין השרידים מתקופת הברזל ב' על המדרון המזרחי של הגבעה ראוי לציון מיוחד ערימת אשפה גדולה המתוארכת לפי החרסים הרבים שבה לשלהי המאה ה-9 וראשית המאה ה-8 לפסה"נ. מספר ניכר של בולות איקוניות, לא-אפיגרפיות, וכמות עצומה של עצמות דגים, שרובם המכריע מן הים התיכון, יש בהם להוסיף ידע בתחום הכלכלה וקשרי המסחר של העיר. ראויה לציון מיוחד התגלית של בית מגורים באזור שממערב לכותל המערבי, אשר תרומתה בהרחבת-מה של השטח העירוני בתקופה זו. גם שפע החותמות העבריים שנמצאו כאן חשוב לחקר המִנהל של ירושלים ויהודה.

New Information from the Excavations of Bronze and Iron Age Jerusalem
Ronny Reich
University of Haifa
The bulk of new discoveries from these periods were unearthed on the southeastern hill of the city, the area identified with the City of David. The new finds from the Bronze Age – and more precisely the Middle Bronze Age II – are undoubtedly those large-sized remains constructed of stone and cut into the rock, next to the spring, which lead to a better understanding of the water system known as"Warren's Shaft." It seems that this subject touches on the question of the overall fortificationof the city in this period.The remains of a large structure were discovered at the top of the hill.. Pottery sherds from the Iron I period were also found here. The relation between construction and pottery, and particularly their identification with David's palace mentioned in the Bible,is controversial. From the remains discovered on the eastern slope of the hill, mention should be made of the large dump dated by the pottery sherds to the late 9th–early 8th centuries BCE. A large amount of iconic, non-epigraphic, bullae and a vast number of fish bones, mostly from the Mediterranean Sea, add a considerable amount of new data relevant to the local administration as well as to the study of trade connections. Special importance is to be placed on the discovery of a private dwelling from the Iron Age II exposed west of the Wailing Wall, as it contributes new information about the urban area of Iron Age II Jerusalem. A wealth of
Hebrew stamp seals add much to the study of the local administration of Jerusalem and Judah at this time.


ביצורי ירושלים בימי דוד ושלמה
אילת מזר
האוניברסיטה העברית בירושלים
המקורות ההיסטוריים והשרידים הארכאולוגיים מעידים על ירושלים כעיר ממלכה ראשית כבר בתקופת הברונזה התיכונה
(המאות ה-19–18 לפסה"נ). שרידים מרשימים בעוצמתם של ביצורי העיר מתקופה זו נחשפו במדרון המזרחי של עיר דוד, ויש להניח שהביצורים הללו ומצודת העיר, ששרידיה טרם נחשפו, המשיכו לשמש גם בימי דוד. המקרא מספר ששלמה המלך בנה את "חומת ירושלים" כאחד ממפעלי הבנייה הגדולים ביותר (מלכים א' ט, טו). חומה זו נבנתה ככל הנראה כדי להגן על שטחים חדשים שנוספו לעיר. בשנת 1867 גילה צ'רלס וורן שרידים מרשימים של
ביצור בצפון-מזרח העופל, שאותם ייחס לתקופת נחמיה. בשנים 1974–1977 חשף בנימין מזר את המשך אותו ביצור ותיארך את חורבנו לשנת 586 לפנסה"נ. בשנים 1986–1987 נמשכו חפירות הביצור על ידי אילת ובנימין מזר וזוהו בו בית שער ומגדל-מבוא לשער. בשנים 2009–2011 נמשכו חפירות הביצור על ידי אילת מזר ונוספו לו עוד קטעים. בסך הכל הגיע כעת אורכו לכ-70 מטרים. על סמך שני קירות שניגשים לקיר המערבי של בית השער, ניתן להציע שהם חלק מחדר-סורג בחומת סוגרים הממשיכה לאורך שולי העופל לכיוון עיר דוד. אפשרות זומאוששת הצעה שהעלתה קת'לין קניון לאור חפירתה בשטח Hבראש גבעת עיר דוד, לפיה חשפה שרידי חומת סוגרים מן המאה ה־10 לפסה"נ. ניתן לשער כעת במידה רבה של סבירות שהחומה סביב העופל שנבנתה על ידי שלמה המלך הייתה, לפחות בחלקה, חומת סוגרים.

Jerusalem’s Fortifications under Kings David and Solomon
Eilat Mazar
Hebrew University of Jerusalem
 The historical sources and archaeological remains testify that Jerusalem was already a major royal city during the Middle Bronze Age (19th–18th centuries BCE).The most impressive and monumental remains of the city's fortifications from this period were revealed on the eastern slope of the City of David.We can assume that these fortifications as well as the city's fortress (which has not yet been discovered) continued to be used up to and including the time of King David.The Bible tells us that King Solomon constructed the wall of Jerusalem and that it was one of his greatest construction enterprises (1 Kings 9:15), probably built in order to protect the new areas added to the city.In 1867, Charles Warren discovered very impressive fortification remains on the northeastern side of the Ophel that he related to the time of Nehemiah.From 1974–1977, Benjamin Mazar continued to
revealthe same fortification and dated its destruction to 586 BCE.In 1986 and 1987, Eilat Mazar and Benjamin Mazar furtherexcavated the fortification and identified a city gate and a large tower in front ofit.From 2009–2011, Eilat Mazar uncovered new sections of the fortification, bringing it to a total length of 70 meters.Based on two walls running toward the western wall of the gate house, it may be suggested that they were part of a casemate wall that continues along the edge of the Ophel toward the City of David.This strengthens Kathleen Kenyon's proposal, in which she asserted the existence of a 10th-century BCE casemate wall in light of her excavations in Area H at the summit of the City of David. It may now be assumed with a high degree of probability that at least part of the wall around the Ophel that was constructed by King Solomon was a casemate wall.

מה חידשו החפירות בדור האחרון על אודות ירושלים של ימי גלות בבל ותקופת שיבת ציון?
 עודד ליפשיץ
אוניברסיטת תל-אביב
בהרצאה זו אסקור את הממצאים אשר נמצאו בחפירות ובסקרים הארכאולוגיים בירושלים ובסביבתה, ואשר תוארכו למאות ו'–ד', במטרה לעמוד על משמעותם לשחזור התמונה ההיסטורית של ימי השלטון הבבלי והפרסי בארץ. לצורך הבנת התמונה הארכאולוגית, איעזר בתובנות החדשות לגבי תיארוכם של כלי החרס מתקופות אלה ואשתמש בטביעות החותם על ידיות של קנקני אגירה כמפתח לתיארוכה של התרבות החומרית. שאלת היקפן של גלות בבל ו שיבת ציון תעמוד במוקד הדברים, ולאור המצב הדמוגרפי והיישובי אוכל לשוב לתיאורים המקראיים בספר עזרא-נחמיה ולשאול מי היו החוגים שעמדו מאחורי תיאורים אלה, מי היה קהל היעד שלהם ומה הייתה כוונתם.


 Jerusalemin the Days of the Babylonian Exile and the Restoration Period in Light of the Excavations of the Last Generation
Oded Lifschits
Tel-AvivUniversity
In this lecture I will describe the finds and results of the excavations and surveys conducted in Jerusalem and its surroundingsthat have been dated from the 6th to 4th centuries BCE, and will discuss their meaning and importance for the reconstruction of the history of Judah under Babylonian and Persian rule. In order to understand the archaeological material, I will share some new insights regarding the dating of the pottery from this period as well as use stamped jar handles, which will serve as a key for dating the material culture. The question regarding the extent of the exile from Judah to Babylon and the scope of the return from Babylon will be the core of my lecture. On the basis of the demographic and settlement patterns in Judah in these periods, I will reexamine the biblical descriptions in Ezra-Nehemiah in order to determine which circles were behind these descriptions, who was the target audience of these descriptions, and what was the ideological and theological meaning of these texts.

הדפסשלח לחבר
Bookmark and Share
תקצירי המושבים הנוספים
העת העתיקה א' בית ראשון ובית שני
העת העתיקה ב': התקופה הרומית-ביזנטית
אקולוגיה ומים
התרבות בירושלים לדורותיה
מירושלים לאליה קפיטולינה – חורבן והתחדשות
ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה
ירושלים מימי האיובים ועד העות'מאנים
הרים סביב: הרי ירושלים וקדושתם לשלוש הדתות
ירושלים: סמל ודימוי
ארכאולוגיה ופוליטיקה - ההתפתחויות המדיניות בארץ ישראל בעת החדשה (1799–1948)