העת העתיקה ב': התקופה הרומית-ביזנטית

יו"ר: יורם צפריר
גיא שטיבל:"אליה וקוץ בה": מקומו של הצבא באיליה קפיטולינה (ע)
אורן גוטפלד:"האגיה פוליס הירושלימה": ירושלים בתקופה הביזנטית(ע)
קונסטנטין קליין:לחזר אחר מחלוקת: ירושלים בימי תיאודוסיאנוס (א)

לעיון בתכני כנס ימי ירושלים תשעד, נא ללחוץ כאן

"אליה וקוץ בה": מקומו של הצבא באיליה קפיטולינה
גיא שטיבל
האוניברסיטה העברית בירושלים
השנים האחרונות מציינות מהפכה בהכרתנו את דמותה של ירושלים הרומית. ריבוי הנתונים שעולה מן החפירות החדשות ומקריאה מחודשת של הטקסטים ההיסטוריים הקדומים מצייר תמונה הממצבת את איליה קפיטולינה כצומת מכריע בהיסטוריה של ירושלים, ובמיוחד בעיצוב דמותה האורבנית. נתונים אלה מובילים לתובנות חדשות רבות הקשורות, בין היתר, במועד ובנסיבות הקמתה של העיר. ההרצאה תוקדש לאחת הסוגיות הקשות לפענוח בחקר העיר הנוגעת במקומו של הצבא הרומי באיליה קפיטולינה. גם לאחר יותר מ-120 שנים של חיפוש ומחקר עדיין נטוש ויכוח באשר למקום חניית הלגיון העשירי פרטנזיס ולדמותו של המחנה. ואולם שאלת מקומו של הצבא הרומי בירושלים הרומית חורגת בהרבה מעצם זיהוי אופיו ומקומו המדויק. תפקידו של הצבא באימפריה בכלל ובפרובנקיות בפרט היה מכריע ורב-פנים וכל ניסיון לתאר את הגופים והמוסדות המדיניים הרומיים ללא התייחסות לצבא רומא דומה לניסיון להסביר את דמותה של מדינת ישראל ללא התייחסות למקומו של צה"ל בה. כפי שנדגים, מעבר לעצם שאלת המקום הפיזי של המחנה, הרי שלצבא נודעה השפעה גם על היבטים תרבותיים, חברתיים, פולחניים וכלכליים בעיר. על רקע התפיסה המתודולוגית מזווית הראייה הרומית, נסקור את הביטויים החומריים, שהם המפתח למתן תשובות בסוגיות האמורות.

Live by the Sword? The Location and Status of the Army in Aelia Capitolina
Guy Stiebel
Hebrew University of Jerusalem
Recent years have marked a revolution in our understanding of Roman Jerusalem. The plethora of new archaeological data coupled by new readings of the ancient historical sources suggests a new image of Aelia Capitolina that marks it as a major junction in the history of Jerusalem and, most notably, in the shaping of its overall city plan. This data formed the basis for many new insights regarding the date and circumstances that stood behind its foundation. This lecture will be devoted to the controversial century-long debate regarding the location of the camp of the Tenth Legion Fretensis in Aelia Capitolina. This issue extends far beyond the scope of martial architecture: the place and significance of the Roman army in the Empire and the provinces cannot be judged merely by the military point of view; thus, any attempt to describe the Empire’s political bodies and institutions without referring to the role of the Roman army is doomed to fail, as is an attempt to explain the State of Israel without relating to the role of the IDF. It will be demonstrated that the Roman army influenced a wide range of issues relating to Aelia Capitolina, including cultural, social, ritual, and economic aspects.  The lecture will present the material evidence, using a methodological approach marking the Roman point of view as the key to deciphering some of the above-noted questions and debates.s


"האגיה פוליס הירושלימה": ירושלים בתקופה הביזנטית
אורן גוטפלד
האוניברסיטה העברית בירושלים
ירושלים בתקופה הביזנטית עוברת מהפך מעיר רומית פגנית, "איליה קפיטולינה", לעיר נוצרית, והופכת למוקד של פולחן נוצרי ועלייה לרגל. דמותה של "האגיה פוליס הירושלימה" הנוצרית – העיר הקדושה ירושלים
, משתקפת מתוך מפת הפסיפס שהתגלתה בעיירה מידבא שבעבר הירדן המזרחי ומתוך תיאור עולי הרגל הנוצרים לעיר. בתקופה זו נבנו בעיר מבני דת, כנסיות ומנזרים, אשר שימשו אבן שואבת לעולי הרגל הנוצרים. בין הבולטים שבהם ניתן לציין את כנסיית הקבר, כנסיית האגיה ציון (ציון הקדושה), כנסיית השילוח וכנסיית הנֵאה (הכנסייה החדשה על שם אֵם האלהים). הר הבית, עם זאת, עמד בשממונו, כעדות להתגשמות נבואתו של ישו כי "לא תיוותר בו אבן על אבן..." (מרקוס יג, 2). במקביל, חל בתקופה זו גם שינוי דרמטי בתכנית העירונית של ירושלים, וגבולותיה הורחבו לכיוון הגבעה הדרומית-מערבית, אזור הרובע היהודי של היום, ולכיוון הר ציון. תהליך זה התאפיין בתנופת בנייה שכללה סלילת רחובות, בעיקר בחלקה הדרומי של העיר, והרחבת חומת העיר כך שהקיפה גם את הר ציון. מתוך ניתוח השרידים הארכאולוגיים, ברצוני להציע כי השינוי בתכנית העירונית החל סביב שנת 400 לסה"נ והגיע לשיאו במאה השישית, עם סלילת הקַרדו הדרומי ובניית כנסיית הנֵאה.

Hagia Polis Hierosolyma: Jerusalem in the Byzantine Period
Oren Gutfeld

Hebrew University of Jerusalem

Jerusalem in the Byzantine period underwent a revolutionary change, from a pagan Roman city, “Aelia Capitolina,” to a Christian city, becoming a focus of Christian ritual and pilgrimage. The image of Christian Hagia Polis Hierosolyma (The Holy City Jerusalem) is reflected in the mosaic of a map discovered in Madaba, a town in eastern Transjordan, as well as from a description of Christian pilgrims to the city. This period witnessed the construction of religious edifices, churches, and monasteries, which became centers of attraction for Christian pilgrims. Among the most outstanding structures are the Church of the Holy Sepulchre, the Hagia Sion Church (Zion the Holy), the Siloam Church, and the Nea (the new church named after the Mother of God). The Temple Mount stood in desolation as testimony to the realization of Jesus’ prophecy that not one stone will be left upon another…” (Mark 13:2). At the same time, Jerusalem in the Byzantine period underwent a dramatic change in its urban plan, expanding its borders toward the southwestern hill (today’s Jewish Quarter) and toward Mount Zion. This process was characterized by a surge in building activity, which included the paving of streets, especially at the southern end of the city, and the extension of the city wall so that it would also encompass Mount Zion. Based on an analysis of the archaeological remains, I would like to suggest that the change in the urban plan began around the year 400 CE and reached its peak in the sixth century CE, with the paving of the southern cardo and the construction of the Nea church.

Courting Controversy: Jerusalem in Theodosian Times
Konstantin Klein
University of Bamberg
Jerusalem is at the heart of Late Antiquity and the Middle Ages alike, both as a real city – the venerable destination of pilgrims, the most prominent space for the demonstration of imperial and private piety, and the coveted object of holy wars – but also as a potent symbol of the Christian worldview and faith. The city’s subsequent prominence, however, cannot be understood properly without a knowledge of its Late Antique past. The aim of this paper is to survey the political, Christological, archaeological, and ideological history of Jerusalem in the Theodosian era (379–457 CE), a period during which imperial donations, dogmatically self-conscious decisions, and new religious buildings represent not only a significant step in the development of the Holy Land, but also laid the foundations for Jerusalem’s undeniable impact on people’s minds even long after the city was conquered by the Muslims and no longer was part of the Byzantine Empire.


לחזר אחר מחלוקת: ירושלים בימי תיאודוסיאנוס
קונסטנטין קליין
אוניברסיטת במברג
ירושלים שוכנת בלב לבם של שלהי העת העתיקה וימי הביניים, כעיר ממשית – היעד הנכבד של עולי רגל, המרחב הבולט להפגנת אדיקות אימפריאלית ואישית, והאוביקט הנכסף של מלחמות קודש – וגם כסמל רב-עוצמה של השקפת-העולם והאמונה הנוצרית. אולם אין להבין את מעמדה העתידי של העיר ללא ידע מספק של עברהּ בשלהי העת העתיקה. מטרת הרצאתי היא לסקור את תולדות ירושלים הפוליטית, הכריסטולוגית, הארכאולוגית והאידאולוגית בתקופת תיאודוסיאנוס (379–457 לסה"נ), כאשר תרומות אימפריאליות, החלטות שהוכרעו מתוך תודעה-עצמית דוגמטית ובנייני דת חדשים  ייצגו לא רק צעד משמעותי בהתפתחות ארץ הקודש, אלא גם  הניחו את היסודות להשפעתה של ירושלים על הבריות, אפילו הרבה אחרי כיבוש העיר על ידי המוסלמים, כאשר לא הייתה כבר חלק מן האימפריה הביזנטית.

הדפסשלח לחבר
Bookmark and Share
תקצירי המושבים הנוספים
העת העתיקה א' בית ראשון ובית שני
אקולוגיה ומים
התרבות בירושלים לדורותיה
חידושים בארכאולוגיה של ירושלים לפני תקופת המקרא ובמהלכה
מירושלים לאליה קפיטולינה – חורבן והתחדשות
ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה
ירושלים מימי האיובים ועד העות'מאנים
הרים סביב: הרי ירושלים וקדושתם לשלוש הדתות
ירושלים: סמל ודימוי
ארכאולוגיה ופוליטיקה - ההתפתחויות המדיניות בארץ ישראל בעת החדשה (1799–1948)