אודות פנקסי הפקוא"מ


ארגון פקידי  ואמרכלי ארץ הקדש באמסטרדם (הפקוא"מ)

הארגון הוקם בשנת תק"ע ( 1809) ביזמת יהודים הולנדיים ובראשם ר' צבי הירש לעהרן, בנקאי עשיר, במטרה לרכז את גביית כספי התמיכה ביהודי ארץ-ישראל במערב אירופה. הארגון פעל -בעיקר- לאורך כל המאה התשע-עשרה, בדרך מודרנית ויעילה שהביאה להגברה ניכרת של איסוף הכספים לטובת יהודי ארץ-ישראל. מערכת הגבייה הייתה עצמאית ועל-קהלתית והייתה מבוססת על מינוי "גבאי ארץ-ישראל" שעשו את עבודתם בהתנדבות ושהיו כפופים להנהגת הארגון באמסטרדם. הפקוא"מ הפעילו גם מערכת של איסוף כספים על בסיס התחייבות קבועה של תורמים לתקופה בת חמש שנים, לצד איסוף כספים במועדים מיוחדים כגון חגים וימי זכרון.
הארגון שאף להגיע לחלוקת כספי התמיכה בין כל העדות והכוללים בארץ ישראל בצורה שוויונית ככל האפשר, ולשם כך הוא קידם מערכת של פשרות בין הכוללים עצמם, שמנעו מחלוקות ומריבות על רקע חלוקת הכספים. מסיבה זו שאף הארגון למנוע גם את הגעתם של שד"רים שונים לאזורי איסוף הכספים שהיו תחת השפעתם. 
הארגון עמד בקשר הדוק עם "פקידי ארץ-ישראל" בקושטא שאספו כספי תמיכה ברחבי האימפריה העות'מאנית לטובת הכוללים הספרדיים, עם ארגון "רוזני וילנה" שפעל ברוסיה פולין וליטא לטובת כולל הפרושים בארץ ישראל וכן עם תומכי כוללות החסידים במזרח אירופה. חלקו בקיום היישוב היהודי בארץ ישראל מבחינה כלכלית היה מכריע בשל סכומי הכסף העצומים שאסף.
הארגון ובעיקר מנהיגו במשך עשרות השנים הראשונות לפעילותו, ר' צבי הירש לעהרן, שאף להיות מעורב בכל ענייני היישוב למורת רוחם של מנהיגי הכוללים ובמקרים רבים כפה את דעתו עליהם. כך דרש הארגון כי כספי "החלוקה" הנאספים על ידו יחולקו אך ורק לתלמידי חכמים או לקיום הנפשות בלבד ולא  יוצאו על יצירת מקורות פרנסה, בניין בתים ואפילו בניין בתי כנסת.
הארגון התנגד לכל פעילות שראה בה פתח להחדרת מודרניזציה והשכלה והתנגד מחשש להשפעה ריפורמית גם להקמת בתי חולים ובתי ספר מודרניים בארץ ישראל.
ארגון הפקוא"מ שמר בקפדנות על כל התיעוד שקיבל והעתקי המכתבים ששלח לאלפי מכותבים, ביניהם גם לבתי מלוכה , ממשלות, שגרירים וקונסולים שהיה להם עניין וקשר עם ארץ-ישראל. המדובר  בעשרות אלפים של מסמכים בעברית, יידיש, הולנדית, גרמנית, אנגלית, צרפתית ואיטלקית שהיוו קרוב לודאי את הארכיון היהודי הגדול ביותר שהיה קיים במאה התשע-עשרה.

חלק מהארכיון , הכולל 15 פנקסים גדולים ובהם אלפי העתקי אגרות מן השנים 1870-1826 [חוץ מהכרך הראשון לשנים 1825-1809] נתגלה באמסטרדם לאחר מלחמת העולם השניה, ומצוי היום בספריית יד יצחק בן-צבי בירושלים. אוסף זה מהווה את המקור ההיסטורי החשוב ביותר לחקר תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל במאה התשע-עשרה.

מקורות:
י' י' ריבלין-ב' ריבלין(עורכים),[העתקי] אגרות הפקידים והאמרכלים מאמשטרדם, א-ג [1829-1826] ירושלים תשכ"ה/תשל"ט.
א' מורגנשטרן, הפקידים והאמרכלים באמסטרדם והיישוב היהודי בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה הי"ט, עבודת ד"ר, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"א.
א' מורגנשטרן, השיבה לירושלים, ירושלים תשס"ז, עמ' 146-87 .

 

הדפסשלח לחבר
Bookmark and Share