פעמים 135

הפעם בפעמים / In This Issue
תוכן העניינים

 מיכאל גלצר
פרופ' יום טוב עסיס תש"ב-תשע"ג
לקריאת המאמר לחץ כאן

יוסף רפופורט
פרופ' יום טוב עסיס החוקר והמורה
לקריאת המאמר לחץ כאן

נסים לאון
ישיבת פורת יוסף:מחידוש הסטורי למיתוס אתני
לקריאת המאמר לחץ כאן

שלמה א' גליקסברג
בתי מדרש לרבנים בנשיאות הראשונים לציון:רצף כמעט ללא תמורה

שלמה ברגר
קהילת יהודי קוצ'ין בהוויה אשכנזית:שתי מהדורות של ידיעות על יהודי קוצ'ין ביידיש (אמסטרדם 1687, פראג 1688)

 ירון בן נאה
יהודי המערב בעין מערבית:יהודי מרוקו בשלהי המאה השמונה עשרה על פי משא בערב לשמואל רומאנילי

יעל מונק
סלח שבתי:מבשרו של קולנוע עממי חתרני בישראל

תעודה
אמיר אשור
כתובה בנוסח ארץ-ישראל ברשותו של מצליח גאון מגניזת דמשק
לקריאה לחץ כאן

לזכרם
מאיר בר-אשר
פרופ' פסח שנער ז"ל (1914-2013), חוקר הספרות הערבית והאסלאם בצפון אפריקה
לקריאה לחץ כאן

עיונים וביקורות
אבי פיקאר
ציונות ודת:בין מזרח למערב, בין סתירה להשלמה
לקריאה לחץ כאן

אהרן ממן
צמדים וצימודים ב'פתרון הענק' מאת אלעזר בן חלפון
לקריאה לחץ כאן

לרכישת הגליון או מנוי שנתי\דו שנתי
לרוכשים באתר בלבד: הנחה של 10% על מנוי לכתב העת פעמים

 הפעם בפעמים

חוברת זו של פעמים נדפסת זמן קצר אחרי פטירתו המצערת של ראש מכון בןצבי, פרופ' יום טוב עסיס. בפתח החוברת דברים לזכרו.

 

החוברת עוסקת במוסדות וביצירות מן העת החדשה. המאמר הראשון סוקר את תולדותיה של ישיבת 'פורת יוסף' בירושלים, מהישיבות הפעילות הוותיקות בארץישראל ובמדינת ישראל, הפועלת ברציפות משנת 1923 ועד עצם היום הזה. נסים ליאון מציג את סיפורה של ישיבה זו כמקור לתזה כוללת על התפתחות החרדיות המזרחית. הוא מתאר את הפיכתה של 'פורת יוסף' ממוסד שסימן חידוש היסטורי ביהדות המזרחית, למוסד ישיבה חרדי שסיפור ימי בראשית שלו ודמויות האישים שפעלו בו הם מרכיב בולט בפוליטיקת הזהות והייעוד של הזרם החרדי המזרחי בישראל בזמננו.

ד"ר נסים ליאון מלמד במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בראילן.

nissimnu@bezeqint.net

 

שלמה א' גליקסברג דן במוסדות להכשרת רבנים שתכנית הלימודים בהם כללה תכנים חוץתורניים. מוסדות אלה הוקמו והונחו על ידי שלושת הראשונים לציון שפעלו לאחר הקמת הרבנות הראשית: הרב יעקב מאיר, הרב בןציון מאיר חי עוזיאל והרב יצחק נסים. היוזמים לא ראו בייסודם של בתי מדרש אלו ניתוק ממסורת הלימוד וההנהגה שהייתה מקובלת בקהילות המוצא שלהם, אלא המשך הגיוני ומתבקש שלה. גם כאשר מוסדות אלה לא צלחו ולא הוכר ערכם, יש בהם כדי להעיד על תפיסת עולמם של הרבנים הספרדים המנהיגים באותן שנים, ועל הדרך שבה בחרו להתמודד עם אתגריה הרוחניים של המודרנה, דרך השונה באופן מהותי מגישות שהמליצו על הסתגרות וריחוק.

ד"ר שלמה א' גליקסברג מלמד במכללת אפרתה, במכון לנדר ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת בראילן.

shlomog@efrata.ac.il

 

'ידיעות על יהודי קוצ'ין' נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת 1687 בפורטוגלית, וכעבור עשרה ימים בלבד הופיע התרגום של החיבור ליידיש. העניין בגורלם של יהודים החיים בקצה אחר של העולם היהודי היה גדול במיוחד בקרב היהודים הפורטוגלים באמסטרדם, שהיו מצאצאי האנוסים, ושרצו ללמוד על קהילות אחרות שהיו קשורות בצורה זו או אחרת לפורטוגל. כעבור שנה, בשנת 1688, יצאה מהדורה שנייה של הטקסט ביידיש בפראג, והיא שונה מהראשונה. שלמה ברגר בוחן במאמרו את שתי המהדורות האלה ביידיש, עומד על השינויים ביניהן, ודן בסיבות האפשריות שהדריכו את המדפיסים בפראג לשנות את הטקסט המקורי. מסקנתו היא שהם רצו כנראה למקם את הסיפור במסגרת תרבות מזרח אירופה ומרכזה, וראו בטקסט חיבור מוסר אופייני לתרבות האשכנזית של העת החדשה המוקדמת.

שלמה ברגר הוא ראש המחלקה לעברית ולימודי יהדות באוניברסיטת אמסטרדם.

S.Z.Berger@uva.nl

 

ירון בןנאה בוחן את חיבורו של שמואל רומאנילי, משכיל יהודי ממוצא איטלקי שחי במרוקו ארבע שנים, ושבשובו לאירופה פרסם את קורותיו בדפוס. בחיבורו עתיר המידע בחן את אורחות חייהם ומנהגיהם של יהודי מרוקו מנקודת מבט מתבדלת, אירופית, אוריינטליסטית, שיפוטית וביקורתית. בהתבוננות הביקורתית הבוחנת את הזיקות התרבותיות של היהודים לסביבת הרוב המוסלמית, הייתה חדשנות שעודנה רלוונטית למחקר. המציאות שתיאר רומאנילי ממחישה היטב פערים בין דימוי למציאות ואת ייחודה של מרוקו, באופן שקורא להימנע מהכללות קטגוריות בדבר יהודי ארצות האסלאם.

פרופ' ירון בןנאה מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהל את מרכז 'משגב ירושלים' למחקר ולהוראה של מורשת יהדות ספרד והמזרח.

yaronbn@huji.ac.il

 

מאמרה של יעל מונק מציע קריאה חדשה של הסרט הישראלי המדובר ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי, סרטו של אפרים קישון 'סאלח שבתי' (1964). בהשראת הגותו של ההוגה הרוסי מיכאיל בחטין המחברת יוצאת נגד הקריאות הרווחות של הסרט, שלפיהן הוא מייצג או אפילו משכפל את נרטיב הנחשלות המזרחית, ומציעה לראות בו נרטיב החותר תחת ערכי הציונות של התקופה. במרכזו עומדת דמות התואמת את דמות יוצר הסרט, המהגר שדחה על הסף את הפתרונות הסוציאליסטיים שהציעה המדינה הצעירה.

ד"ר יעל מונק מלמדת במחלקה לספרות, לשון ואמנויות באוניברסיטה הפתוחה.

munkyael@gmail.com

 

במדור 'לזכרם' דברים של פרופ' מאיר בראשר, ראש מכון בןצבי, לזכרו של פרופ' פסח שנער ז"ל. עוד בחוברת ביקורת של ד"ר אבי פיקאר על קובץ המאמרים המקיף בעריכת פרופ' אלון גל 'הציונות לאזוריה', וביקורת של פרופ' אהרן ממן על מהדורתם של פרופ' אהרן דותן ופרופ' נאסר בַּסֶל ל'פתרון הָעֲנָק' מאת אלעזר בן חלפון. במדור 'תעודה' מביא אמיר אשור כתובה בנוסח ארץישראל ברשותו של מצליח גאון.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו