פעמים 133-134

הפעם בפעמים

תוכן העניינים

יוסף ג' וולף
קדושים בתופת:עמנואל הרומי על מתאבדי אשכנז
לקריאת המאמר לחץ כאן

יוסף יהלום
כיתוב ושכתוב:בין מקור לעיבוד ביצירתו של יהודה אלחריזי

חביבה ישי
שירי בית הסוהר של טדרוס אבולעפיה:ביוגרפיה של סוגה

רחל חיטין-משיח ותמר לביא
השיבוץ הקלמבורי באגרות ניחומים מליציות מפרי עטם של חכמי מרוקו:אמצעי קומי?

שלום צדיק
הפסיכולוגיה של הבחירה בהגותו של רב סעדיה גאון

כרמיאל כהן
השפעת אגרות הרמב"ם על הרלב"ג בביאור התורה

דב שוורץ
להבין דבר מתוך דבר:פירושו של ר' מרדכי כומטינו למורה נבוכים

אלון תן עמי
גילויים נוספים מענייני אשמדאי:אשמדאי בקערות ההשבעה מבבל

אורטל-פז סער
וישרוף לבו עליה:מוטיב האש במאגיית האהבה מגניזת קהיר

דניאל שיפמן
שינויים בערך המטבע בספרות ההלכתית של חכמי מצרים במאה השש עשרה והשבע עשרה

לזכרם

בנימין אברהמוב
פרופ'  מיכאל שוורץ,מורי ורבי

דמויות

לב חקק
פעילותו של הצב"י (הצעיר בישראל) ר' יחזקאל מאיר בן חכם רחמים אברהם

עיונים וביקורות

אליעזר באומגרטן
בין נהר שלום לרחובות הנהר:אופיו של מפעל הפצת הקבלה בירושלים, על ספרו של יונתן מאיר
לקריאה לחץ כאן

סקירות

דוד ירושלמי
על ספרה של שרה סורור סורודי

לאה בורנשטיין-מקובצקי
על ספרו של גיורא פוזיילוב


לרכישת הגליון או מנוי שנתי\דו שנתי
לרוכשים באתר בלבד: הנחה של 10% על מנוי לכתב העת פעמים

 הפעם בפעמים

חוברת כפולה זו של פעמים עוסקת בספרות, בהגות ובמאגיה בימי הביניים. פותח את החוברת מאמרו של יוסף ג' וולף הדן ביחסו הביקורתי של עמנואל הרומי לתופעת קידוש השם. מקובל בספרות המחקר שכמעט לא נמתחה ביקורת על מעשי קידוש השם של יהודי אשכנז בתקופת מסע הצלב הראשון, אף שמבחינה הלכתית לא תמיד אפשר לקבל את מעשיהם. יתרה מזו, יהודים אלה נחשבו מופת להתנהגות בשעת פקודה. המאמר מציג קטעים מתוך אחת ממחברותיו של עמנואל הרומי, מחברת 'התופת והעדן', שעולה מהם שהוא ביקר קשות את קרבנות תתנ"ו. במקום לראות בהם קדושים, הוא חרץ את דינם לתופת. מחבר המאמר מנסה להסביר תגובה חריגה זו על רקע חדירת כתבי הרמב"ם לאיטליה בשלהי המאה השלוש עשרה והיחלשות ההשפעה האשכנזית ששלטה עד אז בקרב יהודי איטליה.

ד"ר יוסף ג' וולף מלמד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בראילן. Jeffrey.Woolf@biu.ac.il

 

ר' יהודה אלחריזי, סופר, משורר ומתרגם, נדד בשלהי המאה השתים עשרה ובראשית המאה השלוש עשרה בין המרכזים היהודיים הגדולים בספרד המוסלמית והנוצרית ובפרובנס, ואחר כך במזרח: במצרים, בארץישראל, בסוריה ובעיראק. על דרכו נקרו אנשי ציבור ונדיבים, וכמנהג הזמן היה עליו לשבח ולרומם רבים מהם כדי להתפרנס. לשון השיח הכללית הייתה הערבית, אבל לכתיבת שירים בחרו יהודים להשתמש בלשונם הלאומית, העברית. גם אלחריזי פעל בעברית, בעיקר בחצרות הנדיבים היהודים, ובמיוחד באזורים שלשון הדיבור בהם הייתה לשון רומאנית זו או אחרת. בארצות האסלאם הוא פעל בין היתר בערבית, ולא רק בקרב פטרונים מוסלמים אלא גם בקרב פטרונים יהודים. המעברים בין החברות והמרכזים אילצו אותו להחליף תכופות את לשון יצירתו. יוסף יהלום מראה שגם כאשר השתמש אלחריזי באותה לשון עצמה, בין עברית בין ערבית, הוא נזקק לעיבודים ולהתאמות על פי צורכי השעה או על פי צרכיה של החברה שלה הועיד את יצירתו.

יוסף יהלום הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

joseph.yahalom@huji.ac.il

 

חביבה ישי מציעה לראות בשירי בית הסוהר של טדרוס אבולעאפיה סוגה עצמאית. המחברת דנה בביוגרפיה של הסוגה, מתחקה אחרי הדינמיקה של הולדתה בשירה הערבית ובשירה העברית, ומתארת את התמודדותו הרעיונית והאמנותית הייחודית של אבולעאפיה עם הדגם הזה.

ד"ר חביבה ישי מלמדת במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בןגוריון בנגב. ishayh@bgu.ac.il

 

רחל חיטיןמשיח ותמר לביא בוחנות אם השיבוץ הקלמבורי באיגרות ניחומים מליציות של חכמי מרוקו הוא אמצעי קומי. מקובל שהשימוש בקלמבור כרוך באפקט של הומור, ואולם לטענת המחברות השיבוץ הקלמבורי רווח בכתיבתם הספרותית של חכמי מרוקו גם בהקשרים נטולי הומור (דוגמת קינות לנפטרים, קינות לט' באב, תוכחות ואיגרות ניחומים). המחברות מציעות שחכמי מרוקו ראו בקלמבור אמצעי אמנותי אסתטי המתאים לכל הנסיבות.

ד"ר רחל חיטיןמשיח מלמדת במכללת לוינסקי לחינוך. ד"ר תמר לביא מרצה במכללת חמדת הדרום ובמכללת גבעת וושינגטון. royrahel@netvision.net.il

lavitamar@gmail.com

 

מאמרו של שלום צדיק פותח את חלק ההגות של החוברת. המחבר מנתח את התהליך הפסיכולוגי המוביל אדם לבחירה כפי שהוצג בהגותו של רב סעדיה גאון. בתחילת המאמר נשאלת השאלת מה תפקידו של השכל בבחירה החופשית האנושית. המחבר דן בחלקם של כוחות הנפש השונים בבחירת האדם, ומסקנתו היא שבחירתו של האדם חופשית בזכות החלק הרציונלי (נֻטְק) שבו. הבחירה (אִכְ'תִיַאר) היא חלק מן הרציונל האנושי אף שהיא איננה מזוהה עם כוח שכלי אחר, כמו השכל העיוני (עַקְל) או המחשבה (פִכְּר).

ד"ר שלום צדיק מלמד במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדע באוניברסיטת תלאביב.

navitshalom@hotmail.com

 

כרמיאל כהן בוחן את השפעת איגרות הרמב"ם על הרלב"ג בביאורו לתורה, הן בתחום ההלכה והן בתחום הפילוסופיה. הרלב"ג הפנה בפירושו במפורש לספרי הרמב"ם - פירוש המשנה, 'ספר המצוות', 'משנה תורה' ו'מורה הנבוכים'. אולם מתברר שלא רק ספריו של הרמב"ם היו לנגד עיניו. המחבר טוען שגם שתיים מאיגרותיו של הרמב"ם השפיעו על הרלב"ג, אף שלא הזכירן במפורש. אחת האיגרות עוסקת בנושא הלכתי, והאחרת - בנושא פילוסופי.

ד"ר כרמיאל כהן מלמד בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמכון מעליות במעלהאדומים.

carmiel@ybm.org.il

 

הגותו הרציוניליסטית של ר' מרדכי כומטינו, ממנהיגי יהודי ביזנטיון, משקפת בכמה אופנים את אופייה המיוחד של ההגות היהודית בביזנטיון. מאמרו של דב שוורץ בוחן את פירוש ר' מרדכי כומטינו ל'מורה הנבוכים'. המפרש שאף להגן על הרמב"ם; הוא לא קיבל את גישתו הביקורתית של נרבוני, אלא הציג את ה'מורה' כמסכת פילוסופית מושלמת.

פרופ' דב שוורץ הוא ראש היחידה ללימודים ביןתחומיים באוניברסיטת בראילן, ומופקד הקתדרה על שם נטלי ואיזידור פרידמן להוראת משנת הרב סולובייצ'יק. Dov.Schwartz@biu.ac.il

 

אגדת שלמה ואשמדאי המופיעה במסכת גטין שבתלמוד הבבלי היא המקור המרכזי שהשפיע על עיצוב דמותו של אשמדאי במסורת היהודית. מאמרו של אלון תן עמי סוקר היבטים בדמותו של אשמדאי כפי שהיא משתקפת מקערות השבעה מאגיות מבבל הסאסאנית - שרבות מהן נחשפו  בעשורים האחרונים - קערות השייכות לזמן ולמרחב של אמוראי בבל. היבטים אלו אינם קשורים בהכרח לאגדה התלמודית, והם מוסיפים לידיעותינו על השד אשמדאי כפי שהוא נתפס במסופוטמיה בשלהי העת העתיקה.

אלון תן עמי הוא תלמיד מחקר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. atami1972@gmail.com

 

מתוך שאיפה להבין את המסורת המאגית היהודית של עולם הגניזה מתמקדת אורטלפז סער במאמרה במוטיב מרכזי בטקסטים המאגיים מגניזת קהיר הנוגעים לאהבה: מוטיב האש. למוטיב זה מגוון הופעות, החל משימוש מעשי באש, דרך שימוש מטפורי, וכלה בשמות מלאכים המקושרים לאש. נוסף על כך המחברת בוחנת כשפי היזק הנוגעים לאש.

ד"ר אורטלפז סער היא עמיתת מחקר בבית הספר להיסטוריה במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון. ortalsaa@post.tau.ac.il

 

על רקע תקופות של אי יציבות מוניטרית במצרים העות'מאנית נדרשו חכמי מצרים להתמודד עם בעיה הלכתית מעשית: איך צריך לשערך חובות לאחר שינויים בערכי מטבעות הכסף? ומתוך דבריהם בעניין זה עולה תפיסתם המוניטרית. במאה השש עשרה קבע ר' יעקב קאשטרו שיש לשערך את החובות לפי ערך מטבעות הזהב. אך במאה השבע עשרה קבעו ר' מרדכי הלוי ור' אברהם הלוי שיש לשערכם לפי כוח קנייה ודחו בתוקף את השיערוך לפי ערך מטבעות הזהב.
ר' מרדכי הלוי ור' אברהם הלוי נבדלו מקודמיהם בשתי בחינות מרכזיות: הם היו ביקורתיים יותר כלפי התפיסה המוניטרית הרבנית שקדמה להם, והסתמכו על ניתוח כלכלי מתקדם בהרבה.

ד"ר דניאל שיפמן מלמד במחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל. daniels@ariel.ac.il

 

עוד בחוברת דברים לזכר פרופ' מיכאל שורץ מאת פרופ' בנימין אברהמוב. לב חקק מאיר במדור 'דמויות' את פעילותו של ר' יחזקאל מאיר בן חכם רחמים אברהם. ד"ר אליעזר באומגרטן מבקר את ספרו של פרופ' יונתן מאיר 'רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים'.

בסוף החוברת סקירות מאת פרופ' דוד ירושלמי על ספרה של ד"ר שרה סורודי על סיפורי עם של יהודי איראן, ומאת פרופ' לאה בורשטייןמקבוצקי על ספרו של ד"ר גיורא פוזיילוב 'יהדות בוכארה, גדוליה ומנהגיה'.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו