פעמים 131

 הפעם בפעמים

הרווי גולדברג
שוכני המערות של טריפוליטניה: מרומנטיקה לאתנוגרפיה ותולדות עם ישראל
לקריאת המאמר לחץ כאן

שלמה א' גליקסברג
המדרשה הגבוהה ללימודים רבניים במרוקו 1967-1950 : חזון וממשות

חיה גביש
ציונים בכח ובפועל : אסירי ציון בזאכו , כורדיסתאן

ויויאן חפיף-דיגמי
כוחה של החולשה: רבקה ראובן, מנהיגת עדת בני-ישראל בהודו 1957-1920

אליעזר באומגרטן
בין מרוקו לאומן: זהויות עדתיות בחסידות ברסלב

יוסף קונפורטי
בית הכנסת המרכזי בסופיה

עיונים וביקורות

יגאל שלום נזרי
כותבים ונכתבים:מוסלמים ויהודים במגרב בקובץ מחקרים חדש
לקריאת המאמר לחץ כאן

תוכן העניינים אנגלית

לרכישת הגליון או מנוי שנתי\דו שנתי
לרוכשים באתר בלבד: הנחה של 10% על מנוי לכתב העת פעמים

הפעם בפעמים 

חוברת זו של ‘פעמים' עוסקת בתמורות בקהילות ישראל במזרח במאה העשרים. פותח את החוברת מאמרו של הרווי גולדברג על ‘שוכני המערות של טריפוליטניה', מושג שהיה ידוע בתקופת העלייה הגדולה, אך מקורו בפרסומים של נחום סלושץ על ביקורו בשנת 1906 באזור הגַריאן שמדרום לטריפולי שבלוב. תיאורו הרומנטי של סלושץ השפיע על מבקרים יהודים אחרים, עד העלייה של יהודי הגַריאן לאחר 1949. מחקר שדה במושב פורת בשנים 1963-1965 ניסה לצייר תמונה ראליסטית של מהות ה'מערות' והקשרן. לאחרונה התגלו תמונות שצילם העיתונאי עמוס גורדון בגַריאן בשנת 1947, חלקן מובאות במאמר, והן מחזקות את הדברים.
הרווי גולדברג הוא פרופ' אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים פעלה ברבאט, בירת מרוקו, מדרשה גבוהה ללימודים רבניים. מייסדה, ר' שאול אבן דנאן, שם לו למטרה להקים בית מדרש ייחודי להכשרת דיינים מתוך שאיפה שהללו יחליפו בבוא היום את ההנהגה הקיימת. במאמר זה מספר שלמה א' גליקסברג את סיפורה של המדרשה, סוקר את הרקע המשפטי והתרבותי להקמתה, ועומד על ייחודה ביחס למסגרות התורניות המקובלות. לבסוף דן המחבר בשאלת הצלחתו של המפעל לממש את מטרותיו.
ד"ר שלמה גליקסברג מלמד במכללת אפרתה, במכון לנדר ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר–אילן.

מאמרה של חיה גביש בוחן את סיפורה של קבוצת עובדי כפיים וכורתי עצים יהודים שיצאו לעבודתם בחורף גשום ומושלג ביערות בצפון כורדיסתאן. הם נקלעו לסופה וכדי לחמם את גופם ולרומם את רוחם יצאו בריקודים ושרו ‘טי–טי–טי ישראל'. הימים היו ימי מלחמת העצמאות בארץ, ולפיכך סיכנה שירה זו את חייהם. רובם הגדול הועמדו לדין ונגזר עליהם עונש מאסר, והם עלו לארץ רק לאחר תום גל העלייה מעיראק בשנת 1951. פרשת מאסרם של אחד עשר אסירי ציון מקהילת זאכו שבכורדיסתאן העיראקית בשנים
1948-1952 לא סופרה ברבים והעיקה על תודעתם של אנשי הקהילה. הם שאפו שסיפורם של האסירים, בני משפחותיהם והקהילה כולה ייוודע לציבור בישראל וייכלל במסגרת סיפור אסירי ציון. המאמר הוא בגדר מילוי משאלתם.
ד"ר חיה גביש, כעת בגמלאות, לימדה ספרות ולשון במכון למדעי היהדות בירושלים (היברו יוניון קולג').

ויויאן חפיף–דיגמי מציגה במאמרה את דמותה של רבקה ראובן, מנהלת בית הספר של בני עדת בני–ישראל ומנהיגתה הלא רשמית של העדה בהודו בשנים 1920-1957. המאמר מתמקד בפועלה בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, כאשר עלתה רוב עדת בני–ישראל לישראל, ובתגובתה על פרשת הגירתם של בני–ישראל בחזרה להודו ועל הדיון בפרלמנט ההודי בשאלת הגזענות בישראל.
ויויאן חפיף–דיגמי היא תלמידת מחקר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן–גוריון.

מאמרו של אליעזר באומגרטן עוסק בתופעת הצטרפותם של חוזרים בתשובה בני עדות המזרח לחסידות ברסלב. טענת המאמר היא כי דמויות אלו מייצרות זהות ביניים, וכי הן מהוות קבוצות נפרדות בתוך החסידות, קבוצות אשר שומרות על זהותן המזרחית. המחבר מתאר את התהליכים שעברה חסידות ברסלב, ואשר אפשרו יצירת קבוצות מזרחיות בתוכה, דבר שלא התאפשר בחסידויות בעלות מאפיינים דומים, למשל חב"ד. זהותן של קבוצות אלה עומדת למבחן בכל הנוגע לריטואלים השנויים במחלוקת בינן לבין הקבוצות הוותיקות בחסידות ברסלב, כגון נוסחי התפילה, נסיעה לאומן והלכות נידה. הדיון סביב ריטואלים אלה מעלה את שאלת הסמכות ההלכתית, שהיא גם הסמכות התרבותית, המגדירה את ההשתייכות החברתית של האדם אשר נשמע לה.
ד"ר אליעזר באומגרטן הוא חוקר בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה.

יוסף קונפורטי דן בהנהגת יהודי בולגריה וקהילת סופיה מכינונה של מדינת הלאום הבולגרית בוועידת ברלין בשנת 1878 עד ערב מלחמת העולם הראשונה. גולת הכותרת של תקופה זו הייתה בנייתו של בית הכנסת המרכזי בסופיה בשנת 1909. קשיי ההסתגלות במדינת הלאום הצמיחו הנהגה מרכזית ודינמית שהובילה את יהודי בולגריה לעבר הקִדמה — בדומה לקהילות המתקדמות במרכז אירופה ובמערבה — בד בבד עם שמירה על צביונה הדתי והלאומי. המחבר סוקר את התהליכים שהובילו להקמתו של בית הכנסת, מציג את הארכיטקטורה שלו, ומתאר את טקס חנוכתו.
יוסף קונפורטי הוא תלמיד מחקר בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה.

עוד בחוברת ביקורת מקיפה מאת יגאל שלום נזרי, תלמיד מחקר במחלקות ללימודי יהדות והיסטוריה באוניברסיטת ניו–יורק, על הספר "תרבות וחברה יהודיים בצפון אפריקה", קובץ מאמרים בעריכת אמילי בנישו–גוטרייך ודניאל שרוטר שראה אור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה.

הרוורי גולדברג: שוכני המערות של טריפוליטניה  הרוורי גולדברג: שוכני המערות של טריפוליטניה
הפעם בפעמים 131  הפעם בפעמים 131
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו