גליון פעמים 128

הפעם בפעמים
טובה בארי / שני שירים חדשים לר' יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) ובחינת מכלול השירים המיוחסים לו     לקריאה לחץ כאן

שי אליסון-גרברג/ לשאלת אתוס העוני של יהודי המרחב המוסלמי בימי הביניים

מרדכי עקיבא פרידמן / משבר בנישואין בתעודות הגניזה וההערמה בהלכה בתשובת הרמב"ם ומחקרם

שלם יהלום / מוך : תכנון המשפחה בקרב יהודי צרפת וטלוניה בימי הביניים

יהודא דב גלינסקי / על מורשתו של ר' יהודה בן הרא"ש, רבה של טולדו: פרק בחקר ספרות השו"ת של חכמי ספרד הנוצרית

ברוך מושבי / הערה על מספרם של יהודי בוכארה באמצע המאה התשע עשרה

לזכרם

חיים סעדון / קווים לדרכו של אברהם הטל בחקר יהדות תוניסיה
דב הכהן / קווים לדמותו של אברהם הטל

פעלים

עזרא שבט / על אודות יומן הרשת גילוי מילתא בעלמא

פרס בן-צבי למרדכי עקיבא פרידמן

פרס ע"ש יצחק בן-צבי לאורי שחמון

 

בחוברת זו מאמרים העוסקים בפנים שונות של חיי משפחה בימי הביניים. פותח את החוברת מאמרה של טובה בארי על שיריו של ר' יצחק לוריא (האר"י). בחלקו הראשון של המאמר המחברת מפרסמת מתוך כתבי-יד שני שירים של האר"י שלא נודעו עד כה ומוסיפה להם ניקוד וביאור. שני השירים נתחברו לאירועים שונים – הראשון נועד לברית מילה, אולי לבריתו של בנו של האר"י, והוא חתום באקרוסטיכון 'ליצחק לוריא אשכנזי חזק'; והשני הוא קינה, אולי לתשעה באב, והוא חתום באקרוסטיכון 'יצחק לוריא'. חלקו השני של המאמר מוקדש לליבון מהימנות ייחוסים של שירים אחרים, ביניהם הזמר המפורסם לשבת 'יום זה לישראל'. מבדיקות מפורטות עולה שלא כל השירים שמקובל לייחסם לאר"י הם אכן מפרי עטו.
פרופ' טובה בארי מלמדת בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב.


מאמרו של שי א' אליסון-גרברג בוחן מחדש את אתוס העוני של יהודי המרחב המוסלמי בימי הביניים. המחבר מראה כי בחברה היהודית היה מגוון עמדות רחב בעניין העוני – מגישות אשר תייגו את העניים כחוטאים ואת פשיטת היד כמעשה שבושה בצדו, ועד הערכת החיוניות הרוחנית שבדלות ואימוץ אורח חיים של עוני מרצון. המחבר מערער על הסברה הרווחת שהחברה היהודית נבדלה מהותית מן החברה הלא-יהודית ביחסה לעוני, ועומד על מקבילות אידאולוגיות ועממיות בין השתיים.

שי א' אליסון-גרבר הוא תלמיד לתואר מוסמך בחוג להיסטוריה של עם ישראל מחקר באוניברסיטה העברית.

 

מרדכי עקיבא פרידמן מעיין במאמרו בכמה תעודות מן הגניזה ובתשובה של הרמב"ם שעוסקות במקרים של בני זוג שחיו בנפרד תקופה מסוימת. המתחים בחייהם והתמודדותם עם השאלה אם וכיצד לדבוק בחיי הנישואין או שמא לסיימם בגירושין באו לידי ביטוי במכתבים אישיים ובפניות אל חכמים בבקשת סיוע. סערת הרוחות גרמה לקשיים בהבנת דבריהם, ואלה נוספו על הקשיים הרגילים בפענוח, בתרגום ובביאור של מקורות סתומים ופגומים שנכתבו בערבית-יהודית, ושכוללים ביטויים נדירים. המאמר מציג ניסיון לנתח את המקורות הללו ניתוח פילולוגי זהיר ולהבהיר את הרקע ההלכתי והחברתי שלהם, מתוך התנגדות לקריאות ספרותיות ואנתרופולוגיות שהוצעו.

מרדכי עקיבא פרידמן הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתרבות עברית באוניברסיטת תל-אביב וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

 

שלם יהלום בוחן במאמרו את הגישות השונות של חכמי צרפת וקטלוניה במאות האחת עשרה – השלוש עשרה לאמצעי המניעה הנשי מוך. הוא עוסק בגישות העמומות והלא-קוהרנטיות של חכמי אשכנז הקדומה למוך, בחילופי המהדורות של פירוש רש"י, המייצגים את השינוי שחל בגישתו ההלכתית, בהיתר המוחלט של ר' תם לאמצעי מניעה נשיים ובהתנגדות של תלמידיו וחכמי קטלוניה להיתר. עמדת חכמי ההלכה נבחנת גם לאור מאבקה של הכנסייה הרומית בכפירה הקתרית ובאורח החיים המתירני שבו דגלו הקתרים, וכן על רקע עליית הקבלה והמאבק של חכמי קטלוניה בתרבות החצרנית.

ד"ר שלום יהלום מלמד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

 

המטרה העיקרית במאמרו של יהודא גלינסקי היא לחשוף את חלקו החשוב של ר' יהודה בן הרא"ש במהפכה ההלכתית שחולל אביו המפורסם ר' אשר (הרא"ש) בקסטיליה במאה הארבע עשרה. במחקר כבר ניתנה תשומת לב רבה לפועלם של הרא"ש ובנו ר' יעקב מחבר ה'טורים', אבל מיעטו לעסוק בר' יהודה. המחבר משער שהסיבה העיקרית לכך היא מיעוט החומר הכתוב שהשאיר ר' יהודה אחריו. אולם אף שר' יהודה אכן לא כתב הרבה, הוא כיהן לאחר פטירת אביו בתפקיד כפול: רב העיר, כלומר הסמכות ההלכתית המרכזית, וראש הישיבה בטולדו. תפקידים בעלי השפעה אלו אפשרו לו להמשיך ביישום מטרותיו ומגמותיו של אביו. מטרה נוספת של המאמר היא להציע הסבר למיעוט התשובות ההלכתיות של ר' יהודה שהגיעו לידינו. המחבר משווה בין תהליך היצירה של קובץ התשובות של ר' יהודה ליצירת האוספים הגדולים של קודמיו על אדמת ספרד, הרשב"א מברצלונה ואביו הרא"ש, וטוען שר' יהודה, שלא כקודמיו, ככל הנראה לא דאג לשמור על עותקים של תשובותיו.

ד"ר יהודא גלינסקי מלמד במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

 

עוד בחוברת דברים מאת ד"ר חיים סעדון וד"ר דב הכהן לזכרו של הביבליוגרף המנוח אברהם הטל, שהיה שנים רבות ספרן בספריית מכון בן-צבי. עזרא שבט מציג את יומן הרשת 'גילוי מילתא בעלמא', וכן מובאים נימוקי השופטים להענקת פרס יצחק בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח למרדכי עקיבא פרידמן, ופרס מטעם ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים ומכון בן-צבי לאוֹרי שחמון. נוסף על כך מובאת הערה של ד"ר ברוך מושבי על מספר היהודים בבוכארה באמצע המאה התשע עשרה.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו