גליון פעמים 124

 

הפעם בפעמים

רם בן-שלום / יומן המסע למזרח של יוסף אבן כספי (שלא נכתב): דימויים ואוריינטליזם - למאמר המקוון

חנה דוידסון / החולי הרע: הצרעת בפרשנות היהודית בקטלוניה במאה השלוש עשרה

שלום צדיק / על השימוש של אבנר מבורגוס בבראשית רבה לר' משה הדרשן

אתי בן-סעדון /  ציורי לשון בשירת ר' שמעון בר צמח דוראן


עיונים וביקורת

אורה לימור / פטרוס הנוצרי ומשה היהודי מתווכחים על האמונה הנכונה

נחם אילן / חקר רבני בבל וסוריה לנוכח האתגר הפוסט-מודרני: על ספרו של ירון הראל

דבורה ברנשטיין / בין מתירנות לזנות? הערה לספרו של ירון הראל

יעקב מ' לנדאו / מחקר חדשני על הדנמה

 

הפעם בפעמים

המאמרים בחוברת זו של 'פעמים' עוסקים בדימויים ובמציאות בקהילות ישראל בספרד בימי הביניים. פותח את החוברת מאמרו של רם בן-שלום על יוסף אבן כספי, שערך בשנת 1315 מסע מפרובנס למצרים לשם לימוד הסודות שבספרו של הרמב"ם 'מורה נבוכים'. אף שאבן כספי נפגש בקהיר עם הנגיד אברהם השני 'החסיד' ובניו, בני משפחת הרמב"ם, הוא חזר מאוכזב לפרובנס לאחר שהתברר לו ש'מורה נבוכים' איננו עומד במרכז הלימוד וההגות של יהודי מצרים. רשמי מסעו של אבן כספי מפוזרים בחיבורי הפרשנות שלו למקרא. איסופם יחד וארגונם על פי נושאיהם מאפשרים לעקוב אחר מסעו במרחב היהודי והמוסלמי בקהיר ולבחון את מבטו של בן המערב הלטיני על המזרח. למאמר המקוון.

 

ד"ר רם בן-שלום מלמד במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה. rambe@openu.ac.il

 

חנה דוידסון מראה כי במאה השלוש עשרה שני מחברים יהודים מרכזיים בקטלוניה, משה בן נחמן (הרמב"ן) ומחבר 'ספר החינוך', גילו בפירושיהם לספר ויקרא כיצד הבינו את מחלת הצרעת שתקפה את אירופה בימיהם, וכיצד הושפעו, הן בהבנת המקרא והן בהבנת המחלה בזמנם, מן היחס לצרעת בסביבתם. פירוש הרמב"ן משקף בעיקר את הגישה הטבעית לצרעת שנבעה מהרפואה היוונית-הערבית, ואילו 'ספר החינוך' משקף את הגישה המוסרית לצרעת שחדרה מהכנסייה לרובד העממי. שניהם הבינו את הצרעת המקראית בהתאם ליחס בסביבתם לצרעת בת זמנם, האחד על פי היחס למחלה בתחום הרפואה המלומדת, והאחר על פי היחס אליה בתחום הדת העממית.

ד"ר חנה דוידסון מלמדת במכון לנדר. hannahda@netvision.net.il

 

מטרת מאמרו של שלום צדיק להוכיח כי אבנר מבורגוס, מומר שחי ופעל בקסטיליה בערך בשנים 1270–1347, עשה שימוש רב בקובץ המדרשים האבוד בראשית רבה לר' משה הדרשן, שחי בפרובנס בראשית המאה האחת עשרה, וכי הוא עשה זאת במישרין – ללא השפעתם של המקורות העיקריים שהביאו ממדרש זה, רש"י וריימונדוס מרטיני. בניגוד למקורות אלו, אבנר לא ציטט את ר' משה הדרשן בשמו, אך השוואת חיבורו המרכזי של אבנר, 'מורה הצדק', לחיבורו של מרטיני 'פגיון האמונה' מלמדת כי המומר מבורגוס ציטט את בראשית רבה לר' משה הדרשן בשם בראשית רבה סתם או ללא ציון שם כלל, וכי מובאות אלו לא נלקחו מספרו של מרטיני. בנספח המחבר מעלה השערות בדבר האפשרות לשחזר חלק מבראשית רבה לר' משה הדרשן באמצעות ספריו של אבנר מבורגוס.

שלום צדיק הוא תלמיד מחקר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר קדמתה, החטיבה הצעירה של המרכז הישראלי לחקר יהדות המזרח וספרד במכון בן-צבי. navitshalom@hotmail.com

 

מאמרה של אתי בן-סעדון פותח צוהר לציורי הלשון בשירת הרשב"ץ, ר' שמעון בר צמח דוראן (ספרד 1361 – אלג'יר 1444). במאמר מוצגים שלושת אופני השימוש בלשון המטפורית בשירי הרשב"ץ. האחד הוא זיקות מטפוריות שונות לתשתית המקראית, והשניים האחרים הם שני אופני שזירת הרקמה המטפורית בשירתו: רקמה מטפורית מגוונת ורקמה מטפורית אחידה. תרומתה ומשמעותה של המטפוריקה בשירי הרשב"ץ מוצגת על רקע דרכי המטפוריקה של המשוררים שקדמו לו בספרד.

ד"ר אתי בן-סעדון מלמדת במכון שכטר בירושלים.

 

במדור 'עיונים וביקורת' כתבה פרופ' אורה לימור מהאוניברסיטה הפתוחה על הדיאלוג של פטרוס אלפונסי בתרגום אנגלי. עוד במדור שתי ביקורות על ספרו של ירון הראל 'בין תככים למהפכה: מינוי רבנים ראשיים והדחתם בקהילות בגדאד, דמשק וחלב, 1744–1914', הראשונה מאת פרופ' נחם אילן ממכון לנדר, והשנייה מאת פרופ' דבורה ברנשטיין מאוניברסיטת חיפה. פרופ' יעקב מ' לנדאו מהאוניברסיטה העברית מציג מחקר חדשני של רפעת נ' באלי על הדנמה.

אנו שמחים להודיע על העלאת מאה החוברות הראשונות של 'פעמים' לאתר כתב-העת:

www.ybz.org.il


 

יומן המסע למזרח של יוסף אבן כספי   יומן המסע למזרח של יוסף אבן כספי
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו