גליון פעמים 120

דימויים

תוכן החוברת:

הפעם בפעמים

לימור מינץ-מנור / סמלים ודימויים בקהילה הספרדית-הפורטוגלית באמסטרדם במאה השבע עשרה והשמונה עשרה - למאמר המקוון

רותי קלמן / מה לוונוס במשנה תורה לרמב"ם, של"ד–של"ו (1574–1575)?

לאונרדו כהן / פירוש אתיופי לסיפור הלווייתן וזיקתו לפרשנות הרבנית

אברהם אלקיים / היכן נולד שבתי צבי?

מתן אהרוני / קולנוע קהילתי מזרחי ישראלי

תגובות

יוסי קסנר וישראל רונן / תגובה לחוברת פעמים 115-114

תשובת עורך פעמים

פרס בן-צבי, תשס"ט

 

 

הפעם בפעמים - תקצירי המאמרים

חוברת זו של פעמים עוסקת בדימויים. פותח אותה מאמרה של לימור מינץ-מנור, ( למאמר המקוון) הבוחנת סמלים ודימויים מרכזיים ששימשו בקהילה היהודית הספרדית-הפורטוגלית באמסטרדם. המחברת סוקרת את ההקשר התרבותי הרחב שבו פעלו חברי הקהילה ומתחקה לאור הקשר זה אחר המשמעויות הייחודיות שהעניקו לסמלים ולדימויים. הסמל המרכזי, הפניקס (עוף החול), שנמצאו לו ייצוגים טקסטואליים וחזותיים בספרותה של הקהילה, שימש בעולם הקתולי סמל לישו ולתחייתו, ובמערב אירופה היה דימוי לתקווה ולהתחדשות. הפניקס תפקד בקהילה כסמל מרטירי הן למי שנשרפו על המוקד באיבריה הן למי ש'קמו לתחייה' באמסטרדם, וסימן את ייחודה של הקבוצה ואת התחדשותה של 'האומה' היהודית-הספרדית. יציאת מצרים ובית המקדש, שנקשרו לסמל זה, שימשו בקהילה כדימוי ליציאה מה'גלות' באיבריה ל'גאולה' באמסטרדם. כל אלו תרמו לתהליכי עיצוב זהותם החדשה של חברי הקהילה ולשאיפתם להשתלב במרחב ההולנדי.

לימור מינץ-מנור היא תלמידת מחקר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

רותי קלמן פותרת חידה בתולדות הדפוס העברי. בשער מהדורת 'משנה תורה' לרמב"ם שיצאה לאור בוונציה של"ד–של"ו (1574–1575), מופיע ציור (חיתוך עץ) של ונוס מעורטלת וכותרתו 'וַיִּתאָו המלך יָפְיֵךְ' (תהלים מה, יב). איש לא פירש נכונה עובדה מוזרה זו. מתברר שאין זה דגל מדפיס, בניגוד למה שסברו הביבליוגרפים. למו"ל אלויזי בראגאדין ולמדפיס מאיר פרענץ, שעבד אצלו, היו דגלים אחרים. המאמר מוכיח שציור זה הוא דגל אירוע רב רושם שהתרחש בזמן הדפסת הספר – ביקורו של המלך הצרפתי אנרי השלישי בוונציה בדרכו מפולין לטקס הכתרתו בפריז.

רותי קלמן היא תלמידת מחקר בספרנות באוניברסיטה העברית בירושלים וספרנית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

 

לאונרדו כהן דן בפירוש מאתיופיה לפסוק 'לויתן זה יצרת לשחק בו' (תהלים קד, כו), שלפיו זהו הלוויתן שממנו ייהנו הצדיקים בסעודת המשיח. הפירוש מופיע בכתביו של הכומר פדרו פז, מיסיונר ישועי במאה השבע עשרה. פז גם העיד כי נזירים אתיופים נקברו כשסכין קשור למותנם, כדי שיוכלו לחתוך את חלקם בלווייתן בבוא העת. אם תיאורו של פז נכון, הרי חוגים נזיריים אתיופיים במאה השבע עשרה שיקפו פרשנות יהודית אסכטולוגית. במאמר מתורגמת עדותו של פז לעברית ונבחנים ההקשר היהודי והנוצרי של הדברים ומשמעותם.

ד"ר לאונרדו כהן מלמד בתכנית של מכללת ספיר והתנועה העולמית 'השומר הצעיר' בקיבוץ חולית.

 

בדימוי מסוג אחר עוסק מאמרו של אברהם אלקיים, המבקש לברר היכן נולד שבתי צבי. כל התעודות ההיסטוריות המצויות בידינו מורות כי הוא נולד בעיר איזמיר, בירת הים האגאי. כך גם קבע חוקר השבתאות הדגול גרשם שלום בספרו הגדול 'שבתי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו'. עד היום מזהים חוקרים ומשכילים את בית הולדתו של שבתי צבי בג'ודריה שבעיר איזמיר. לאברהם אלקיים נתגלתה עדות חדשה, מפי צאצא לאחת ממשפחות המאמינים האשכנזים מהמרכז השבתאי בגליפולי שלא המירו את דתם לאסלאם. לפי המסורת שקיבל בעל-פה, שבתי צבי נולד בעיירה תירֶה, הסמוכה לאיזמיר, ומשם עקרה משפחתו לעיר הגדולה. לעדות חדשה זו יש השלכות על הבנת ראשיתו של שבתי צבי.

ד"ר אברהם אלקיים מלמד במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן ועומד בראש מרכז שלמה מוסאיוף לחקר הקבלה.

 

מאמרו של מתן אהרוני עוסק בקולנוע קהילתי מזרחי בישראל. לדעת המחבר ייצוג המזרחים בתקשורת הישראלית העכשווית ממשיך להיות סטראוטיפי, בהתאם לכלים האירופוצנטריים שסיפק הסרט 'סאלח שבתי'. בתגובה על ייצוג זה נוצרה חלופה קולנועית – קולנוע עלילתי קהילתי שמכונה 'קולנוע מזרחי'. הוא בעל מאפיינים של קולנוע עצמאי שמדגיש את ההיבט האתני והמעמדי ועוסק בדמויות של מזרחים עניים. בזכות תכניו, סגנונו והמבנה שלו, קולנוע זה מציע לקיים תת-תרבות מזרחית. בזכות חוויות הצפייה, שמדומה להתפלשות ברפש ובזוהמה (תרבותית), קולנוע זה מעביר את הצופים מסע של השלת זהות, שהייה רגעית במצב קדם-סמלי, ויצירת זהות חדשה, של טראש מזרחי.

מתן אהרוני הוא תלמיד מחקר בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה.

 

עוד בחוברת תגובה של יוסי קסנר וישראל רונן על חוברת 114-115 של 'פעמים', ותשובת עורך 'פעמים'.

 

לימור מינץ-מנור / סמלים ודימויים בקהילה הספרדית-הפורטוגלית באמסטרדם במאה השבע עשרה והשמונה עשרה  לימור מינץ-מנור / סמלים ודימויים בקהילה הספרדית-הפורטוגלית באמסטרדם במאה השבע עשרה והשמונה עשרה
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו