גליון פעמים 122-3

מעברים והגירה במאה העשרים


הפעם בפעמים - מופיע בהמשך

שי סרוגו / ממפרץ סלוניקי למפרץ עכו: פרק בקורותיהם של דייגים עבריים בין שתי מלחמות העולם למאמר המקוון

בת-ציון עראקי-קלורמן / מפגש באריתראה (ובאתיופיה): יהודי תימן ועדן, מיעוט בתוך מיעוט בשלטון הקולוניאליזם האיטלקי

רחל צרפתי / אוסף ידיד: סיפורו של אוסף – סיפורה של קהילה

נסים ליאון / המסורתיות המזרחית במבט פוסט-אורתודוקסי: מדתיות שבורה לחילוניות שנקטעה?

מג"ס נריאנן / מלך היהודים בקוֹדוּנגַלּוּר שבהודו


פעלים

אופירה גמליאל / פרויקט קרלה: איסוף ותיעוד של מסורות הלשון של יהודי קרלה (מלבאר)

כינוס בין-לאומי: יהודי המזרח במערב

 

תעודה

נסים בנימין גמליאלי / יומן הפרעות בעדן תש"ח (1947) לנסים דמתי

משה עובדיה / תכנית החלוקה של ארץ-ישראל (1937) באספקלריה של הרב יעקב משה טולידאנו

 

דמויות

נחם אילן / תיווך תרבותי: משה שרוני מן המודיעין הצבאי אל המילון הערבי-עברי למאמר המקוון

 

לזכרם

יום טוב עסיס           חיים בינארט          
יהודה ליבס            מאיר בניהו

יצחק בצלאל          ג'ני לבל

 

פרס יצחק בן-צבי לשנת תשס"ח לד"ר יצחק בצלאל

פרס יצחק בן-צבי לשנת תש"ע לד"ר רות קמחי

ספרים-סיקורות

 

הפעם בפעמים

רוב המאמרים בחוברת כפולה זו של פעמים עוסקים במעברים ובהגירה בקהילות ישראל במזרח במאה העשרים. פותח את החוברת מאמרו של שי סרווגו על דייגים עבריים מסלוניקי. בראשית שנת 1925 התיישבו בעיר עכו כמה עשרות דייגים סלוניקאים, במטרה לפתח משק דיג עצמאי- עברי בארץ-ישראל. הייתה זו הגירה משמעותית ראשונה של ציבור דייגים מעיר הולדתם זה מאות בשנים. שי סרוגו בוחן את הגורמים שערערו מן היסוד את העָצמה היהודית במלאכת הדיג בסלוניקי, ושדחפו לבסוף להחלטה הדרמטית להגר. בראש ובראשונה הוא מנתח את השפעתם של אירועים פוליטיים בתחום המדיני (מעבר משלטון עות'מאני לריבונות יוונית בסלוניקי) והעירוני-הכלכלי (יישובה של העיר באלפי דייגים יוונים, פליטי אנטוליה, והשפעתם ההרסנית בשוק העבודה).

הערכת הצלחת קליטתם של הדייגים בעכו איננה חד-משמעית. מבחינה מקצועית הם נאחזו על נקלה בעבודות הים, ואולם שורה של גורמים הכשילו בסופו של דבר את המפעל: צורכי הקיום הבסיסיים היו מרובים מכדי שענף הדיג לבדו יוכל למלאם; לא ניתן סיוע ממשי מצד הממסד הארץ-ישראלי והסלוניקאי; והקהילה נותרה מסוגרת ולא התערתה בסביבה העירונית, ואף לא נקשרו קשרים בינה לבין הדייגים חברי קבוצת 'הכובש' שהתיישבו בעיר. וכך עם התפשטותם של מאורעות תרפ"ט לעכו כלו כל הקצין ונסתם הגולל על המפעל.

ד"ר שי סרוגו מלמד במחלקה ללימודים הומניסטיים ואומנויות בטכניון בחיפה. ssrugo@gmail.com

 למאמר המקוון

 

לאחר שכבשו הבריטים את עדן בשנת 1839 חוזקה הקהילה היהודית המקומית על ידי מהגרים יהודים מאזורים אחרים בתימן ועל ידי יהודים שבאו לעדן ממדינות אחרות במזרח התיכון. כמה מיהודי עדן, רובם נתינים בריטים, השתתפו ברשת הסחר הבריטית-ההודית, הרחיבו אותה למזרח אפריקה, בעיקר לאתיופיה ולאריתראה, והקימו שם תחנות מסחר. מסוף המאה התשע-עשרה הצטרפו יהודים מתימן ליישובי העדנים באפריקה. בת-ציון עראקי-קלורמן משווה במאמרה את מניעי ההגירה של יהודי עדן ויהודי תימן לאפריקה ואת מעמדם הכלכלי והחברתי של בני שתי הקבוצות בתקופת השלטון הקולוניאלי האיטלקי באריתראה, שהחל בשנות השמונים של המאה התשע עשרה. היא אף דנה ביחסים בין שתי הקבוצות וטוענת שאלה היו תלויים במעמדה של כל אחת מהן בסדר הקולוניאלי ובצורך לקיים חיי קהילה ודת. אמנם בני שתי הקבוצות התייחסו למוצא יהודי תימני משותף והשתתפו באותם מוסדות קהילתיים – אך מתברר כי שיקולים חברתיים וכלכליים גברו על האתניות והדת, ובני שתי הקבוצות פיתחו זהויות נפרדות.

ד"ר בת-ציון עראקי-קלורמן היא ראש המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה ועורכת משותפת של כתב-העת 'המזרח החדש'. bater@openu.ac.il

 

מאמרה של רחל צרפתי עוסק בתיעוד תשמישי הקדושה שבאוסף ידיד. המחברת מאפיינת את תשמישי הקדושה, שמוצאם ממצרים בעת החדשה, ומציעה זיהוי אפשרי של בית הכנסת בקהיר שבו שימשו בעבר. מחקר של פריטי האוסף חושף את תמונת קהילת יהודי מצרים ואת התמורות מרחיקות הלכת שחלו בה מסוף המאה התשע עשרה ועד אמצע המאה העשרים. חפצי האוסף והכתובות שעליהם משקפים את יחסם ההלכתי של רבני מצרים לתשמישי הקדושה, את השגשוג הכלכלי של בני הקהילה ואת האירועים ההיסטוריים שהביאו בסופו של דבר להעברת האוסף מקהיר שבמצרים לרמת-גן בישראל.

רחל צרפתי היא תלמידת מחקר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב ואוצרת במחלקה לאמנות יהודית במוזיאון ישראל. rachels@imj.org.il

 

ביסוד מאמרו של נסים ליאון עומדת טענה פוסט-אורתודוקסית שיש לבחון באופן ביקורתי את הקטגוריות השכיחות שבהן אנו משתמשים למיפוי ולקטגוריזציה של המציאות הדתית/החילונית ביהדות הישראלית. מקרה בולט בהקשר זה הוא המסורתיות המזרחית. המסורתיות המזרחית מתוארת לרוב בקנה מידה אורתודוקסי כהתנהגות דתית או חילונית חצויה וחלקית. תיאור זה, השגור בשיח הציבורי בישראל, תופס את המסורתיות המזרחית כביטוי לדתיות/חילוניות – וכאמור אין זה ברור – חלשה ושבירה, חסרת שורשים ועומק, סיטואציונית וזמנית, שספק אם תימשך לאורך זמן. מנגד ניתוח פוסט-אורתודוקסי יביא בחשבון את רקע התרבות הדתית הכללית שהקיפה את יהודי המזרח, אשר עמה התחככו מאות בשנים, ואשר להשפעותיה מקום לא רק בפולחן ובצליל אלא גם במזג הדתי או החילוני – תרבות האסלאם. גישה זו פותחת אפשרות לראות במסורתיות המזרחית גרסה יהודית לא מערבית הקרובה הן לדרך שבה התקיימה דת בעולם האסלאם והן לתגובה המוסלמית על החילוניות המודרנית. דיון בכיוון זה גם יקדם אותנו לדעת המחבר צעד נוסף בהבנת המובחנות האתנית של המסורתיות המזרחית בישראל שעל סף העשור השביעי למדינה ועמידותה.

ד"ר נסים ליאון מלמד במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. nissimnu@bezeqint.net

 

מאמרו של מג"ס נריאנן מספר על לוחות נחושת ועליהם כתב זכויות שהעניק מלך קֶרָלָה שבהודו למנהיג היהודי יוסף רבן בשנת 1000 לסה"נ. המחבר מציג את הרקע החברתי והפוליטי להענקת כתבי זכויות למנהיגים דתיים באזור באותה תקופה. בדומה למנהיג הנוצרי, כונה יוסף רבן 'מלך היהודים'.

פרופ' מג"ס נריאנן הוא פרופ' אמריטוס במחלקה להיסטוריה באוניברסיטת קיליקוט שבקרלה ולשעבר ראש המועצה ההודית לחקר ההיסטוריה.

 

במדור פעלים ד"ר אופירה גמליאל מתארת את פרויקט קרלה, המתמקד באיסוף ובתיעוד של מסורות הלשון של יהודי קרלה (מלבאר). ophgamliel@yahoo.com

כמו כן מובאים פרטים באשר לכינוס יהודי המזרח במערב: ממזרח שמש ועד מבואו, אשר מתקיים בזיקה לחוברת זו.

 

במדור 'תעודה' נסים בנימין גמליאלי ז"ל מציג את יומנו של נסים דמתי המתאר את הפרעות שהתחוללו בעדן בשנת תש"ח (1947). בתעודה נוספת מביא משה עובדיה את דבריו של הרב יעקב משה טולידאנו על תכנית החלוקה של ארץ-ישראל משנת 1937.

 

אנו פותחים בחוברת זו מדור חדש, 'דמויות', ובמסגרתו מציג הפעם פרופ' נחם אילן את דמותו של משה שרוני, מהדמויות המרכזיות בהוראת הערבית בישראל. anilan@zahav.net.il  למאמר המקוון

חידוש נוסף בחוברת הוא הוספת כתובות הדואר האלקטרוני של המחברים שהסכימו לכך להצגת המאמרים ב'הפעם בפעמים'. הדבר יאפשר לקוראים לשלוח תגובות ישירות אל המחברים.

 

עוד בחוברת שלושה מאמרי זיכרון: לזכרו של פרופ' חיים ביינארט מאת פרופ' יום טוב עסיס, לזכרו של פרופ' מאיר בניהו מאת פרופ' יהודה ליבס, ולזכרה של ד"ר ג'ני לבל מאת ד"ר יצחק בצלאל. כמו כן מתפרסמים נימוקי השופטים להענקת פרס יצחק בן-צבי לשנת תשס"ח לד"ר יצחק בצלאל, ולשנת תש"ע לד"ר רות קמחי, וסיקורות מאת ד"ר מיכל הלד, יוסי בריל, ופרופ' נחם אילן.

 

הפעם בפעמים 122-3  הפעם בפעמים 122-3
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו