ראש חודש כחגן של נשים

 

"עיד תאע אלבנת" - ראש חודש  של הבנות

דפנה חורב היא חברת קדמתה, דוקטורנטית לספרות בבן גוריון ומפתחת "שפת אם" בית מדרש לנשים בקהילה בנושאי חינוך ערכי ויהודי.

 

ראש חודש טבת אשר תמיד מתקיים בחג החנוכה, הביא אתו בביתנו חגיגה נוספת, את "החג של הבנות". ביום זה בביתם של יוצאי תוניסיה וג'רבא בארץ עורכים ארוחה חגיגית ולצד הסופגניות בנוסח הישראלי מופיעים מיני מאפים מתוקים מושקעים המטוגנים בדרך כלל בשמן "כמצוות החג": מקרוד, יויו ודבלה.

כששאלתי את מיז'יינה כהן, קרובת משפחתי כיצד חגגו בג'רבא את ה"חג של הבנות", היא ספרה על מעין יום כיף שהבנות ערכו לעצמן. הבנות ביקרו ביום זה אחת את חברתה והתכנסו לבסוף בביתה של אחת מהן, גבו מכל אחת סכום לקניית מצרכים ובישלו ואפו ביחד ארוחה חגיגית, אכלו, רקדו דיברו  וצחקו.

מה הסיבה למסיבה, מדוע חוגגים את החג של הבנות? שאלתי את מיז'יינה והיא הסבירה ש"זה כמו מתנה ליהודית", מעין יום זיכרון ליהודית אשר בגבורתה הרגה בתחבולה את המלך הולופרנס וגרמה לנסיגת האשורים, תגובתה האמיצה, העצמאית וההחלטית הצילה את ירושלים והושיעה את ישראל. (ההסברים האפשריים לקשר של האירוע מימי נבוכדנצאר לחנוכה: א. יהודית היא ממשפחת מתתיהו החשמונאי ב. הולופרנס, כמו היוונים רצה להעביר את היהודים על דתם). יום זה שנקבע לזכר הגבורה היהודית הנשית של דמות היסטורית זו ואשר מזכיר את חלק הנשים בנס חנוכה, מעניק להבנתי גם תזכורת לנשים בכל דור החוגגות יום זה, את כוחן ואת עוצמתן הגלומה בהן, זהו יום עם הזדמנות להעצמה נשית.

קיימת מסורת עתיקה ביהדות לפיה ראש חודש נחשב כיום חג מיוחד של נשים. בעדות ובמסורות השונות קיימים מנהגי ראש חודש נשיים רבים ומגוונים היוצרים אווירה חגיגית ביום זה. המנהגים המקובלים על רוב הנשים ברוב המסורות הן: הדלקת נר ("קנדיל"), עריכת סעודה חגיגית (מי'זיינה  סיפרה לי כי בזמן שראש חודש חל בשבת, נהג אביה, הרב בנציון הכהן אשר ראה חשיבות רבה לציון ראש החודש, לבקש שיוסיפו לסעודת השבת הרגילה, תבשיל מיוחד לכבוד ולציון ראש החודש), ולא לעשות מלאכה (תפירה, רקימה וכדו') וכל הימנעות מעשיית מלאכות קשות. מנהג זה מופיע כבר בתלמוד הארץ ישראלי (מסכת תענית, פ"א ה"ו; פסחים פ"ד ה"א) ואף נקבע כהלכה בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תיז) ויש שסברו שדי בשינוי כלשהו מיום חול רגיל.

ישנם מקורות תנכיים שונים המלמדים כי נשים הקפידו על שמירת ראש חודש, למשל, האישה השונמית כאשר הלכה אל הנביא ביום שאינו ראש חודש נשאלה על ידי בעלה: "מדוע את הולכת אליו (אל הנביא) היום, לא חודש ולא שבת" (מל"ב ד:ג).

רוב ההסברים שהוצעו  לשאלה מדוע  זכו הנשים שראש חודש יהיה להן כיום חג פרטי  וכעין חצי יו"ט, קשורים לכך שהן הזדרזו בעשיית המשכן, ולא לקחו חלק  עם הגברים בעשיית העגל (פרקי דרבי אליעזר מ"ד; מקורי המנהגים ל"ט, הרב יוסף חיים- "הבן איש חי", הרב דוד אבודרהם).

 

הרב יצחק מוינה בספרו "אור זרוע" מציע הסבר אחר וטוען כי ראש חודש נחשב ביהדות כחגן של הנשים, בהקבלה למחזוריות של הירח.הנשים לדבריו חוגגות את התחדשות הלבנה משום שגם הן מתחדשות בכל חודש, עם המחזור החדשי של הוסת:

"...בכל חודש וחודש האישה מתחדשת וטובלת וחוזרת לבעלה והיא חביבה עליו כביום החופה. כשם שהלבנה מתחדשת בכל ראש חודש והכל מתאוין לראותה... ולכך הווי ראש חודש יום טוב של נשים. 

הלוח העברי מושתת על הירח, את חדשי השנה אנו מונים לפי מחזור התמלאות וחיסור הירח. עולם הזמנים היהודי נתפס כישות נשית, אנו משתמשים במונחים: שנה מעוברת, חודש מעובר ומולד הירח. הקשר בין מיעוט והתמלאות הלבנה והמחזור החודשי מצוי גם בתרבויות אחרות ובא לידי ביטוי ביתר שאת בתרבות הניו- איי'ג. רופאת הנשים ד"ר כריסטיאן נורת'רופ בספרה "גופה של אשה תבונתה של אשה" טוענת כי ישנו קשר ארכיטיפי בין האישה לדמותה של הלבנה. המחזורים המקרו –קוסמיים של הטבע כמו שלבי הירח, גאות ושפל של גלי הים וחילופי העונות משתקפים בשיעור קטן יותר במחזור הוסת של גוף האישה ומשפיעים עליו. לירח יש תקופה שבה הוא מכוסה באפלה, ואחר כך לאט לאט עם הופעתו של ירח חדש הוא נגלה לנו שוב, גדל בהדרגה עד שהוא מלא. גם נשים עוברות פרק זמן של אפלה מדי חודש, כאשר נדמה כי כוח החיים עומד להיעלם למשך זמן מה (שלב טרום הווסת ושלב הווסת). ד"ר נורת'רופ מסבירה בספרה כי נשים אינן צריכות לחשוש או לחשוב שהן חולות אם האנרגיה ומצבי הרוח שלהן שוקעים באופן טבעי למשך כמה ימים מדי חודש. הירח מלמד שכולם זקוקים באופן טבעי להפוגה שתאפשר להם להשיב כוח. שיטת פעולה זו של טבע החיים/מוות/חיים הינה מחזורית ומיושמת על כל היצורים בטבע.

חידוש מסורת ראש חודש לנשים מעניק בעיני הזדמנות יקרה ומתוקה לנשים לקשר, חיבור ודיאלוג עם המסורת היהודית, עם המסורת הנשית מדורות (לעיתים גם עם זו הבינדורית המשפחתית) ועם הטבע, תוך יצירה וחידוש על פי רוח המקום וצרכי הזמן. בחידוש מסורת זו יש גם הזדמנות לעצב חוויה רוחנית דתית משמעותית, שאינה מנותקת מן הגוף ותחושותיו ומן הטבע ומקצביו.

הפלטפורמה לחידוש חג ראש חודש בארץ קיימת, מרבית הנשים בארץ הן מסורתיות ומרביתן תשמחנה לזמן של עצירה מהמרוץ ולביחד נשי, בינדורי, איכותי ומעצים, בו הן תחגוגנה עם מחזורי ההתחדשות של הירח ושלהן. עצירה זו "ממלאכה" סביב חודשי השנה העבריים תעניק זמן ומקום להתמלא, להתבונן, להתכוונן,ללמוד, לצחוק, ליהנות, לתת ולגדול.

 




 

 

מקרוד

 עוגיות סולת ממולאת בתמרים

החומרים לבצק המעטפת:

1 ק"ג סולת

כוס קמח , כוס סוכר, כוס שמן,

2 חבילות אבקת אפיה, 2 חבילות סוכר וניל

מים לפי הצורך (בערך כוס ורבע)

 

מערבבים את החומרים ה"יבשים", מוסיפים את הנוזלים ולשים לבצק.

 

המלית:

 חבילת תמרים מגורענים (אלו הנמכרים באריזת ואקום), 1 כוס מים

2 כפות שמן , קינמון , אגוזים קצוצים ואפשר להוסיף רבע כפית ציפורן

 

לבשל על אש קטנה (או במיקרוגל) את התמרים, המים והשמן, עד ליצירת ממרח סמיך.

לאחר מכן להוסיף את הקינמון, האגוזים והציפורן.

 

 

מרדדים  את הבצק, על משטח משומן קלות

מורחים את הבצק במלית, ומגלגלים לרולדה לא עבה, חותכים לרצועות באכלסון,ואופים בחום בינוני 180 מעלות, עד שמזהיב. (במתכון המקורי היו נוהגים לטגן את העוגיות)

 

:סירופ:

1/2 ק"ג סוכר,  2 כוסות מים , מיץ מ-1/2 לימון

מבשלים הכל יחד, עד להמסה.

 

לאחר האפייה טובלים את העוגיות  בסירופ ומוציאים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הדפסשלח לחבר
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו