צריף הנשיא

 

מהי ה'יד'?

יד יצחק בן-צבי היא הגוף המוביל בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ירושלים, ארץ ישראל וקהילות ישראל במזרח. ה'יד' פועלת על פי חוק מיוחד של הכנסת משנת 1969, נושאת את שמו של נשיאה השני של מדינת  ישראל וממשיכה את פועלו בתחומי המחקר באמצעות שני מכוני המחקר של ה'יד': מכון בן-צבי העוסק בחקר קהילות ישראל במזרח והמכון לחקר ארץ ישראל ויישובה העוסק בחקר ארץ ישראל לתולדותיה. לצדם פועלות במקום ספרייה גדולה והוצאת ספרים, המוציאה לאור עשרות ספרים בשנה. כן יוצאים לאור בקביעות כתבי העת 'קתדרה', 'פעמים' ו'עת-מול', העוסקים  במחקר ארץ ישראל, קהילות ישראל וירושלים.

 

לצדם של מכוני המחקר פועלים ב'יד' שני גופי הדרכה וחינוך:

בית הספר ללימודי ירושלים המתמחה בלימודי תולדות ירושלים על מגוון סמליה, אנשיה ומקומותיה ומקיים  קורסים, סיורים, סדנאות והשתלמויות בירושלים למגוון קהלים: קבוצות נוער, מורים, כוחות הביטחון, משרדי ממשלה, עולים חדשים וכן לקהל הרחב. בית הספר ללימודי ירושלים הוקם בעקבות החלטת ממשלה משנת 2007, כדי לתת מענה ממלכתי למרכזיותה ולחשיבותה של ירושלים בחברה הישראלית וביהדות התפוצות.

המרכז ללימודי ארץ ישראל המקיים עשרות קורסים, סיורים וכנסים ברחבי הארץ (תל חי, עמק יזרעאל, חיפה, קיסריה, נתניה, רעננה, תל אביב, רחובות, ראשון לציון, נס ציונה, באר שבע וכמובן בירושלים) המיועדים לציבור הרחב ולקבוצות סגורות (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, גופים ציבוריים, עסקיים וחינוכיים). ב'יד' קיימת מגמה המכשירה בכל שנה מאות מדריכים להדרכת סיורים ולפעילויות חינוכיות בירושלים וכן מפעילה קורס ייחודי למורי דרך...

 

1.       ביקור בצריף הנשיא - בית לשבטי ישראל

 

בשנת 1952 נבחר יצחק בן-צבי לכהונת הנשיא השני של מדינת ישראל. יצחק בן-צבי דרש כי הנשיאות תשב בירושלים. דרישתו לא הייתה מובנת מאליה מכיוון שהנשיא הראשון, חיים ויצמן, התגורר ברחובות. המדינה חפצה לרכוש עבור הנשיא החדש את בית שוקן המפואר, אולם בני הזוג התעקשו להמשיך ולהתגורר במעונם הצנוע, ולמקום הובאו שני צריפים שבדיים, ובהם נערכו קבלות פנים ואירועים ממלכתיים.

 

לבית הנשיא הגיעו מנהיגי מדינות, שגרירים וראשי קהילות מכל קצווי תבל. שועי עולם ואזרחים מן השורה זכו להתקבל בצריפי העץ של בית הנשיא ברוח הפשטות שאפיינה את המקום.

 

אחת המשימות שנטל על עצמו בית הנשיא הייתה יצירת אחדות שבטי ישראל עולי הגולה והכרת מורשתן של העדות השונות

בכל ראש חודש נהגו הנשיא ורעייתו לכנס בצריף את נציגי שבטי ישראל ולהקדיש את המפגש להיכרות מעמיקה עם אחת העדות, תרבותה ותולדותיה. פעם בשנה, ביום שמחת בית השואבה בסוכות, היה בית הנשיא מוקד לעלייה לרגל של המוני אזרחים בני העדות והדתות השונות. לא אחת היו העולים מביאים לנשיא מזכרות ומלאכות אומנות, לעתים מעשה ידם ולעתים שריד מארצות גלותם. רבים מחפצים אלה היו מוצגים לקהל בארונות העץ שבצריף הנשיא.

 

פשטות ואמנות – עיצוב הצריף

פשטות ואמנות מייחדות את צריף הנשיא, וכל עיטוריו ורהיטיו הם על טהרת תוצרת הארץ, משקפים את נופה ומסמלים את הממלכתיות המתחדשת במדינת ישראל. התקרה הלבנה הנשענת על קשתות כחולות והאהילים שצורתם צורת פנסים, משרים אווירה של סוכה מסבירת פנים. בראש הצריף סמל המדינה ומתחתיו מתנוסס הפסוק מיחזקאל ל"ז, כ"א, המעיד על תוכנו של הבית: 'כה אמר אדני ה', הנה אני לוקח את בני ישראל מבין הגויים אשר הלכו שם וקיבצתי אותם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם'. בקיר ממול קבוע לוח ועליו חיטובי עץ של שבעת המינים שנשתבחה בהם הארץ, ועל גבי הקירות שמסביב עיטורי ענפי תאנה. כל עבודות עץ הזית נעשו בידי האמנית בתיה לישנסקי, אחותה של רחל ינאית בן-צבי, בהן גם המנורה ובה פיתוחי עץ של שבעת המינים וטבלאות העץ עליהן חרוטים סמלי שנים עשר השבטים.

 

שטיח משכית בצריף הנשיא

את הצריף מעטר שטיח מרהיב, עצום בגודלו. השטיח נוצר בשנת 1956 ביוזמת רחל ינאית בן-צבי יחד עם רות דיין, מייסדת חברת 'משכית' לפיתוח מלאכת מחשבת.

מלאכת העיצוב ניתנה בידי האמן עודד בורלא, והאריגה בקשירה פרסית נעשתה במפעל 'משכית' באום-אל-פחם. השטיח נעשה בהשראת 'שיר השירים'. במרכזו כיפת השמיים,  תחתיה מרחפות ציפורים ססגוניות, ועל פני האדמה נשים לבושות בסגנון תנ"כי, עצי תמר, ברוש, תאנה וגפן, חיטה ופרחי צבעונים. הבתים, הכדים וצבעי הרקע הצהבהבים משרים מאווירת המזרח והכול ממוסגר במסגרת רימונים שופעים.

 

שולחן שבטי ישראל

 

בפינת הצריף שולחן סלון כבד מידות ומרהיב עין, עשוי פסיפס ועליו סמלי שנים עשר השבטים ושבעת המינים.

שולחן זה נדד במשרדי יד בן-צבי במרוצת השנים,  אך סיפור יצירתו והבאתו לבית הנשיא נשכח מלב. במסגרת פעולות לקיטלוג אוספי המתנות של בית הנשיא הנעשות בשנים האחרונות במסגרת המחלקה לתיעוד חזותי ותערוכות ביד בן-צבי, נתגלתה כתובת בתחתית השולחן שהובילה לחשיפתו של מפעל אמנות ישראלית מקומית 'לשם' , שפעל בקיבוץ גבעת ברנר בשנים 1961- 1963.

המפעל הוקם ע"י שוש ספקטור (1914 – 1985), אלמנתו של צבי ספקטור מפקד כ"ג יורדי הסירה והאישה שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר בפלמ"ח. שוש ספקטור זיהתה בראשית שנות ה-60 את הצורך להקים בקיבוץ מפעל בו יוכלו חברים מבוגרים למצוא סיפוק בעבודה יצירתית ומועילה שאינה כרוכה במאמץ פיזי, והיא יזמה הקמת מפעל אשר יחיה את אמנות הפסיפס הארץ ישראלית העתיקה.

המפעל הוקם בשנת 1961, והוא זכה להיקרא בשם 'לשם' – כשמה של אחת מאבני החושן (שמות כ"ח). היה זה המפעל הגדול ביותר למוזאיקה בישראל, מזה אלפיים שנה...

גולת הכותרת של 'לשם' הייתה ללא ספק שולחן השבטים שהובא לבית הנשיא יצחק בן צבי לרגל השבעתו לכהונתו השלישית ב-31 באוקטובר 1962.

השולחן הוענק אחר כבוד לנשיא המדינה ולרעייתו, שהתרגשו מאוד מעבודה מרהיבה זו, המביאה את רוח אמנות העם הקדומה והמתחדשת,  כפי ששאפו לכך בעיצוב הצריף.

 

בית החלוצות

 

 

פסיפס מעון (נירים)

 

בחצר מתחם יד בן-צבי תלוי לראווה העתק פסיפס מרשים.

פסיפס זה נחשף במעון, ליד קבוץ נירים שבחבל הבשור בשנת תשי"ח (1958), והוא חלק מרצפת פסיפס של בית כנסת מהמאה השישית לספירה. בפסיפס 55 מדליונים ובהם חיות, עופות, סלי פרות וקערות, דגמים המוכרים מבתי תפילה יהודים ונוצרים בני התקופה.

בחלקו העליון של הפסיפס מופיעים סמלים יהודים מובהקים. במרכז מנורה בעלת שבעה קנים, שרגליה בצורת כפות אריה ומשני צדיה אריות. לצד המנורה מופיעים אתרוגים, שופר ולולב.

בשנת תשי"ח נעשה העתק חלקו העליון של הפסיפס ושחזורו עבור בית הנשיא בן צבי ברחביה בידי נעמי  הנריק, שנמנתה עם חלוצי אמני הפסיפס בישראל: קבוצת אמנים שפעלו בימי ראשית המדינה להחיות את האמנות הקדומה ולשלב טכניקות ודימויים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות באמנות הישראלית המתגבשת.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו