נחמו נחמו עמי

נחמו נחמו עמי – מה בין ט"ו בשבט למגילות הגנוזות ולענייני דפוס ירושלמיים...? מאת עדנה עסיס, המחלקה לתיעוד חזותי, יד בן-צבי

'פרק ארבעים (מ') מספר ישעיהו בנוסח הגניזה אשר נמצאה במדבר יהודה. העתיק והקביל לנוסח המסורה והוסיף הערות אליעזר ליפא סוקניק. מוגש בהדרת כבוד לאספה המכוננת של מדינת ישראל במעמד פתיחתה בירושלים הבירה, בחמישה עשר יום לחודש שבט שנת חמשת אלפים ושבע מאות ותשע ליצירה מאת מוסד ביאליק של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ירושלים עה"ק תובב"א'

 

 

בין המזכרות הרבות ששמר יצחק בן-צבי, נתגלתה גם חוברת עשויה נייר מהודר שכותרתה 'נחמו נחמו עמי'.

בחוברת פרק מספר ישעיהו בנוסח המסורה ובנוסח המגילות הגנוזות, כולל הקדמה מאת הארכיאולוג אליעזר ליפא סוקניק, רוכש המגילות, וצילום מגילת ישעיהו שנתגלתה במדבר יהודה.

 

 

 

 

את החוברת קיבל יצחק בן-צבי במעמד החגיגי והמרגש של ישיבת הכנסת הראשונה שהתקיימה בט"ו בשבט תש"ט (14.2.1949), בבניין המוסדות הלאומיים (עד אז פעלה המועצה הזמנית שכוננה לאחר הכרזת המדינה בה' באייר תש"ח).

באירוע המרגש נאם דר' חיים ויצמן: 'ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האסיפה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית – ירושלים. ברגע הגדול הזה בתולדת עמנו ניתן שבח והודיה לאלוהי ישראל שבחסדו זכינו לראות בגאולה לאחר דורות של סבל וייסורים. מעמד זה הוא פרי התעוררות הכבירה של הרצון הלאומי שקמה בעמנו בדורות האחרונים. לפני כשבעים שנה היה האות. מיטב בני האומה, מנהיגי הדור הנעלמים והאלמונים, קמו להגשים את חלום הדורות של שיבת ציון וחידוש הקוממיות הלאומית'.

יומיים אחר כך נבחר דר' וייצמן לנשיאה הראשון של מדינת ישראל, ושמה של האספה השתנה אף היא לכנסת ישראל. מאז  חוגגת הכנסת מדי שנה את יום הולדתה בחג האילנות.

כנראה שבמעמד זה קיבלו נבחרי האספה המכוננת את החוברת שכותרתה היא 'נחמו נחמו עמי', פרק מ' של ספר ישעיהו. הפרק העוסק בנחמה, בסיום הגלות ובראשית שיבת ציון קיבל משמעות רבה עם תום מלחמת העצמאות וקום המדינה, ברגע המרגש של הגשמת תחיית העם בארצו בימי שיבת ציון בעת המודרנית, עם ישיבתה הראשונה של אסיפת הנבחרים. הסמיכות בין האירועים הללו לבין מציאת המגילות הגנוזות במדבר יהודה וביניהן מגילת ישעיהו תרמה אף היא לתחושת החגיגיות והסמליות המרגשת. עותק של החוברת נמסר אחר כבוד גם לארכיון הציוני, לשם זיכרון והנצחה.

נחמה על שטר הכסף

בסוף שנות ה-50 הוחלפו שטרות הכסף במדינה. בראש הוועדה עמד הארכאולוג יגאל ידין, בנו של אליעזר ליפא סוקניק. הוועדה בחרה לשטרות החדשים אתרים היסטוריים וארכאולוגיים, וקטע זה של פרק מ' ישעיהו 'נחמו נחמו עמי' נבחר אף הוא לאחד השטרות החדשים.

 

 

 באדיבות: אתר בנק ישראל

על העושים במלאכה: מהו נייר גיגית, מיהו משה שפיצר ומיהי מרת וינר?

בסוף החוברת שניתנה לחברי האספה ניתנו דברי הסבר על ידי המוציא לאור, מוסד ביאליק, וכן סמליל ההוצאה באותיות מוזהבות ומהודרות:

'קונטרס זה, המחזיק תצלום פרק מ' מספר ישעיהו שבכניזת מדבר יהודה והעתקו של אותו פרק וכנגדו נוסח המסורה, בצירוף השוואות לתרגום השבעים, הפשיטא והוולגאטה, הובא לדפוס על ידי מוסד ביאליק באמצעות הוצאת הספרים של הסוכנות היהודית לארץ ישראל ונדפס בדפוס גולדברג, ירושלים; הנייר מעשה גיגית 'פירוזיה'; הגלופות נעשו בידי מ' פיקובסקי, ירושלים; הכריכה הוכנה בבית המלאכה של מרת ק' וינר, ירושלים

הטופס הזה 27 במניין

מוגש לכבוד

מר יצחק בן צבי

 

 

דברים אלו פותחים צוהר אל עולם הדפוס הירושלמי הישן נושן... בבית המכירות קדם מצוין כי החוברת הודפסה 'על נייר איכותי עם שוליים רחבים ובטיפוגרפיה איכותית ומוקפדת בעיצובו של ד"ר משה שפיצר'.

משה שפיצר היה מאייר, גרפיקאי, מעצב אותיות ומו"ל. הוא נולד בצ'כיה ולאחר שהיגר לגרמניה שימש כעוזר מחקר של מרטין בובר, ובהמשך כעורך בהוצאת שוקן. לאחר שבית ההוצאה הוחרם על ידי הנאצים בשנת 1939 עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת רחביה. הוא ניהל את ההוצאה לאור של הסוכנות היהודית ואף ייסד הוצאה לאור משלו. הוא חקר את האות העברית, עיצב אותיות והקים בית יציקה לאותיות.

מוסד ביאליק המוציא לאור, נוסד בשנת 1935 ונקרא על שמו של המשורר הלאומי שנפטר בשנת 1934. ההוצאה נוסדה לאור על ידי ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית. מטרת ההוצאה הייתה לתרגם ולפרסם ספרי מופת מהתרבות העולמית, בנוסף היא גם ייסדה מפעלים חשובים כמו כתיבת האינצקלופדיה המקראית, הספרים החיצוניים ופרסום המגילות הגנוזות.    

דפוס גולדברג המוזכר כאן ישב באותם הימים במעלה רחוב בן-יהודה (במקום שהיום נמצאת החנות 'גרפוס'). לא מעט דפוסים של מוסד ביאליק, הסוכנות היהודית והקק"ל יצאו לאור בדפוס גולדברג.

את בית הדפוס ייסד אלעזר מנחם גולדברג שנולד בירושלים בשנת 1865. הוא היה בין מייסדי שכונת זכרון טוביה, יצא לאירופה כדי ללמוד את מלאכת הדפוס. גולדברג היה ידוע כאומן דפוס. הוא החל את דרכו בדפוס מונזון ובדפוס צוקרמן שפעלו בעיר העתיקה. בשנת 1900 פתח את בית הדפוס שלו, בו עבדו ארבעה פועלים עד ערב מלחמת העולם הראשונה. הוא נחשב לדפס מעולה ועליו נאמר 'וטעמו הטוב והעדין במלאכת ההדפסים'. עד היום מצוי קטלוג של גלופות בית הדפוס. בנו, דוד גולדברג היה ממייסדי קרית משה, והמשיך בעבודת הדפוס. שניים מנכדיו המשיכו לעבוד בתחום הדפוס, חננאל גולדברג (אשר עבד בעבר ביד בן-צבי) ורם גולדברג (אשר עבר בהוצאת מגנס של האוניברסיטה העברית).

עוד מוזכר בחוברת כי את עושה הגלופות יצר מ' פיקובסקי, ונראה שמוסד ביאליק השתמש לא מעט בשירותיו של פיקובסקי אשר ישב ברחוב קק"ל 6.

נייר גיגית המוזכר, משמעו נייר שהוכן בעבודת יד המעיד על איכות הנייר והחשיבות של טפסים אלו לאירוע זה.

הכריכייה של ק' וינר ישבה בקרבת סנהדריה. קטה וינר עלתה לארץ מגרמניה. לפני עלייתה ארצה רצתה לרכוש מקצוע ולכן למדה את מלאכת כריכת הספרים. היא נחשבה לטובה ביותר בתחום זה. לפני מותה הורישה את הכריכייה לחנוך שעבד אצלה, והוא העביר את הכריכייה לדפוס כתר וממשיך לעבוד עימם עד היום.

 

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו