גליון קתדרה 149

תוכן חוברת 149

בפתח קתדרה
דניאלה דוויק ויוסף גייגר/ ארץ-ישראל בעיני יוונים: המקרה של דור
יוסף יהלום/ משורר מנהיג בארץ-ישראל הפאטִמית: שמואל בן הושענא

חיים שוורץ/ מיפוי החלוקה הפנימית של מחוז ירושלים בתקופה העות'מאנית
מוטי ענברי/ אקטיוויזם משיחי בפועלו ובהגותו של הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאטש בין שתי מלחמות עולם 

אבירם שחל/ בין הארזים לאזובי הקיר: גילויים חדשים בפרשת אי מינויו של השופט גד פרומקין
בשדה המחקר
אוריאל רפפורט/ אליהו ביקרמן: היסטוריון של ההתייוונות וגזרות אנטיוכוס
תגובה

רבקה אמבון/ תעלומת המפקד הכפול: מדוע הגישה הקהילה האשכנזית בצפת למונטיפיורי בתר"ט שני מפקדים?
עם הספר
זאב ספראי/ משניות: מהדורה מדעית

גונטר שטמברגר/ מורה נבוכים לספרות המדרשים
סטיוארט כהן/ קדימה צעדי! אחורה פני!
בת-שבע מרגלית שטרן/ 'כשצריך ואפשר ללחום, אני לוחמת'
יצחק קונפורטי/ העלייה הראשונה: לשוחח תרבות או להמציא אומה?
רז קלטר/ רות עמירן ותולדות הארכאולוגיה הישראלית     

נא ללחוץ כאן לתקצירי המאמרים באנגלית

Please press here for the abbreviated articles in English

פתח דבר
גיליון קתדרה 149 כולל קשת נושאים רחבה, מן העת העתיקה ועד ימיה הראשונים של מדינת ישראל.
פותח את החוברת מאמרם של דניאלה דוויק ויוסף גייגר הדן בזיקות העולם היווני לעיר דור ובדרך שבה תיארו היוונים את העיר ואת מיקומה המיוחד. המאמר מתמקד בערך 'דור' מתוך 'עניינים אתניים', לקסיקון אלף־ביתי רחב היקף מן המאה השישית מאת סטפנוס איש ביזנטיון. הערך 'דור' השתמר בצורתו המקורית, וניתוח מקור זה, העשיר ביחס למקורות אחרים, מזמן לקורא הצצה נדירה על דמותה של עיר ארץ־ישראלית אחת בעיני מחברים יוונים לאורך תקופה ארוכה, ומכאן רושם מסוים של דמות הארץ כולה בעיניהם. במאמר מובא לראשונה תרגום עברי של תקציר הערך ושל הטקסט המלא בליווי פירוש.
במאמר השני עוסק יוסף יהלום בדמותו של שמואל בן הושענא, מן המנהיגים הבולטים בישיבה הארץ־ישראלית בתקופה הפאטִמית. הוא הצטיין כשליח ההנהגה הירושלמית בקהילות פלרמו, דמשק, רמלה וקהיר העתיקה (פֻסטאט), ובכל מקום השאיר אחריו תעודות בית דין ושטרות חתומים וגם שירים רבים ששמו חתום בראשי טוריהם. אלה שרדו בגניזת קהיר, בבית הכנסת 'עזרא', שבו פעל הוא עצמו בראשית המאה האחת־עשרה. יהלום סוקר את קורות חייו של שמואל בן הושענא ומציג יצירות שהגיב בהן על ענייני השעה. למשל באחד מפיוטיו תיאר את המאבק בין שלושה מלכים, הח'ליף הפאטמי אלמֻעִז, שליט דמשק אַלְפַּתְכִּין והקיסר הביזנטי צִימִיסְקֶס, על השליטה בירושלים בראשית הרבע האחרון של המאה העשירית. הוא הנציח במגילה היסטורית ('מגילת מצרים') ובפיוטים פרעות שנערכו ביהודי מצרים בסוף שנת 1011 ובתחילת 1012 ואת נס הצלתם. באותו הזמן הוא גם היה מעורב במאבקי הכוח על ירושת כיסאו של שמריה בן אלחנן, ראש קהילת הבבלים בפסטאט.
במאמר השלישי בוחן חיים שוורץ את החלוקה המנהלית הפנימית של מחוז (סנג'ק) ירושלים בתקופה העות'מאנית, ומעלה כי הקושי בהצגת גבולות היסטוריים ומיעוט העיסוק בנושא זה הביאו ליצירת תמונה לא מדויקת של החלוקה המנהלית של המחוז בראשית התקופה העות'מאנית. באמצעות בחינה מחדש של המקורות ההיסטוריים הקיימים מוצעים שחזור חדש של חלוקת המחוז במאה השש־עשרה ומעקב אחר התפתחות החלוקה במאות המאוחרות יותר. לדעת המחבר, גבולות היחידות הפוליטיות היו חלק מפסיפס עשיר של חלוקות מרחביות מסוגים שונים, שיצרו יחד את המרחב כפי שהיה וכפי שנתפס בעיני תושביו.
במאמר הרביעי עוסק מוטי ענברי במתח משיחי שהתפתח בחצרו של הרב חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר ממונקאטש (1871‑1937). שפירא הנהיג את הזרם הקיצוני בתנועת החסידות, ושלל את חידושי המודרניות ובמיוחד את הפוליטיקה היהודית המודרנית. הוא היה מגדולי המתנגדים לציונות מתוך המחנה האורתודוקסי, ופעל רבות למנוע הכנסת חידושים בתכניות הלימודים המסורתיות. המתח המשיחי שהתפתח בחצרו לאחר מלחמת העולם הראשונה, ושנמשך עד מותו, בא לידי ביטוי בדרשות בעלות אופי מאגי שנועדו לזרז את הקץ. מתח זה גם הביאוֹ לביקור בארץ־ישראל לצורך הכתרת מלך המשיח, מסע שהסתיים בכישלון וביזיון. המחלוקת החריפה והפומבית שלו עם הרבי מגור, אברהם מרדכי אלתר, על פעילותה של תנועת 'אגודת ישראל' הייתה קשורה לדעת המחבר לאי הסכמה בשאלת זיהוי המשיח. ניתוח המתח המשיחי בחסידות מונקאטש יכול להאיר תופעה רחבה של ציפיות משיחיות בקרב האורתודוקסייה בתקופה שקדמה למלחמת העולם השנייה.
במאמר החמישי מביא אבירם שחל גילויים חדשים בסוגיית אי מינויו של גד פרומקין, בכיר השופטים היהודים בתקופת המנדט הבריטי, לבית המשפט העליון הראשון של מדינת ישראל, ומתמקד בעיקר בהתנגדותו הנחרצת של פנחס רוזן, שר המשפטים, למינוי זה. המאמר מבוסס על מסמכים ארכיוניים שנמצאו לאחרונה, ושמתוכם נחשפים פרטים נוספים של הפרשה אשר ככל הנראה השפיעה בצורה מהותית על החלטתו של רוזן לפסול את פרומקין ואולי אף תרמה לגיבוש השקפת עולמו החשדנית של רוזן כלפי פקידי המנדט שביקשו להתמנות למערך הפקידות של המדינה, שזה עתה נולדה.
במאמר השישי, במסגרת המדור 'בשדה המחקר', דן אוריאל רפפורט בסוגיה היסטוריוגרפית נכבדה: האם ראוי לבחון ולסתור תזה של חוקר המוצגת בדרך מדעית כמקובל בתחומו, על יסוד נימוקים הקשורים בתולדות חייו ועל סמך השערה שמסקנותיו הן תוצאה מאירועים שאינם קשורים לנושא מחקרו, ואשר השפיעו על תוצאותיו ואף עיוותו אותן? המחבר דן כמקרה בוחן במפעלו של אליהו ביקרמן, ההיסטוריון הנודע של העולם העתיק ותקופת בית שני ומראה מדוע אין להקיש מתולדות חייו של ביקרמן לתזות המרכזיות שלו בהבנת גזרות אנטיוכוס בספרו 'אלוהי המקבים' כפי שנעשה בכמה פרסומים בנושא.
במאמר במדור 'תגובה' דנה רבקה אמבון בתעלומת המִפקד הכפול שנערך בקהילת צפת בשנת 1849 (ראו מאמרו של חיים נחמיה שיף בקתדרה 146), והיא מציעה הסבר משלה המבוסס על תיאור מאבקים בתוך הקהילה ומחוצה לה.
חותמות את הגיליון שש סקירות ספרים: זאב ספראי דן במפעלו של מיכאל קרופ בחיבור מהדורה ביקורתית של המשנה המיועדת בעיקר ללומדי יהדות דוברי גרמנית; גינטר שטמברגר עוסק בספרה של ענת רייזל 'מבוא למדרשים'; יצחק קונפורטי בוחן את קובץ המאמרים בעריכת יפה ברלוביץ ויוסף לנג 'לשוחח תרבות עם העלייה הראשונה: עיון בין תקופות'; סטיוארט כהן סוקר את ספרה של ענת גרנית־הכהן 'אישה עברייה אל הדגל: נשות היישוב בשירות הכוחות הבריטיים במלחמת העולם השנייה'; בת־שבע מרגלית שטרן עוסקת בקובץ המאמרים בעריכת ניר מן 'אשת חיל עברייה: עיונים בשירות נשים מהיישוב העברי במערכות הביטחון'; ורז קלטר דן בספרה של חיה כץ '"לא על החרסים לבד חי האדם": הביוגרפיה של רות עמירן'.
המאמרים בגיליון קתדרה החגיגי הבא (מס' 150) יוקדשו לתרומתם של תחומי מחקר חדשים לחקר ארץ־ישראל ותולדות יישובה. 

שנה טובה וקריאה מהנה,
מערכת קתדרה
  

תקצירי המאמרים באנגלית  תקצירי המאמרים באנגלית
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו