גליון קתדרה 148

תוכן חוברת 148

בפתח קתדרה
איל רגב/ כמה כתות מנתה עדת קומראן? על ההבדלים בין היחד, ברית דמשק, האיסיים וחורבת קומראן
ראובן קיפרווסר וסרג' רוזר/ ארץ הקודש ותושביה בסיפורי מסעות של הנזיר בר-צומא
אסף ידידיה/ חדש מלא ישן: האוטופיה הגנוזה של זאב יעבץ
קובי כהן-הטב וחיים נוי/ בין מקום לטקסט: חלקו של השמש פריימן בעיצוב משמעותו של קבר רחל
ברכה סליי, רות קרק, ונעם שובל/ מורשת ומרחב בתכנון הרובע היהודי בירושלים ובשיקומו 1967–1975
תגובה:
חגי משגב/ הערות לתעודה מבית-עמר
עם הספר:
הילה טל /מפלס ים המלח: מדע, תגליות ואינטרסים אימפריאליים
מרדכי נאור / רחל כצנלסון-שזר – מנהיגה רוחנית
זאב צחור/ ביוגרפיה של היסטוריון אחר
יאיר עברון/ ישראל והמלחמה הקרה
פרסי יד יצחק בן-צבי

נא ללחוץ כאן לתקצירי המאמרים באנגלית

Please press here for the abbreviated articles in English


בפתח קתדרה
גיליון קתדרה 148 מקיף מגוון נושאים מעדת קומראן ועד שיקום הרובע היהודי בעיר העתיקה לאחר מלחמת ששת הימים.
 את החוברת פותח מאמרו של איל רגב שדן בשאלה המסובכת כמה כתות מנתה עדת קומראן. המחבר עוסק בהבדלים בין שתי כתות המתוארות במגילות קומראן: הכת שאמונותיה ודעותיה משתקפות בחיבור ברית דמשק וכת היחד, ובזיקתן לאיסיים שתוארו בכתבי יוסף בן מתתיהו ופילון. הוא טוען שלמרות קווי דמיון רבים מאוד בתחומי התאולוגיה וההלכה, יש הבדלים משמעותיים בין כת ברית דמשק לכת היחד מבחינת הארגון החברתי, דפוסי ההנהגה ומקומו של החבר בקהילה. האיסיים דומים מאוד לכת היחד, אך שונים מחברי ברית דמשק. עם זאת לדעת המחבר, בניגוד לדעה הרווחת במחקר, אין כל עדויות שחברי כת היחד התנגדו לנישואין ולחיי משפחה כמו האיסיים. יש הבדלים נוספים בין האיסיים לכתות קומראן, ולפיכך לא נכון לזהות את כת היחד וברית דמשק עם האיסיים.
 במאמר השני בחוברת עוסקים ראובן קיפרווסר וסרג' רוזר בתיאור מסעותיו של הנזיר המונופיזיטי בר-צומא לארץ-ישראל במאה החמישית לסה"נ. אפיוניהם המיוחדים של סיפורי מסעותיו נדונים בהשוואה לדפוס הגיוגרפי נפוץ של צליינות כמסע חניכה. הניתוח מתמקד בתיאור מגעיו של בר-צומא עם הקהילות השונות בארץ-ישראל: שומרונים, נוצרים, אנשי השלטון הקיסרי ויהודים. בין השאר נבחן תפקידם הפולמוסי הכפול של היהודים: כיריב שקידם מפת תיירות מקודשת חלופית לזו של הנוצרים, ושהתחרה על השליטה בירושלים, וכגורם שאהדה כלפיו מצד קבוצות מסוימות בחברה הנוצרית המקומית הייתה אבן בוחן לסטיותיהן מן הדרך הנוצרית הנכונה.
 במאמר השלישי בחוברת חושף לראשונה אסף ידידיה אוטופיה גנוזה מאת ההיסטוריון והמחנך זאב יעבץ (1847–1924). באוטופיה, שכותרתה 'חדש מלא ישן', והמצויה באוסף כתבי-היד של הספרייה הלאומית, הציע יעבץ חזון חלופי, השונה בשני עניינים מחזונו המפורסם של הרצל בספרו 'אלטנוילנד':  ההשראה באה ממקורות מקראיים ותלמודיים מסורתיים, ואופייה של הישות החדשה שיתופי לגמרי. למעשה האוטופיה של יעבץ היא חזון משיחי של אחרית הימים. היא משלבת רעיונות מספרי הנביאים וממדרשי חז"ל ומציגה מציאות אנושית חדשה: עולם ללא תחרות וקנאה, ללא רמאות ותאוות בשרים, ללא שנאה ומלחמה; עולם חופשי מקללת האדם הראשון; עולם של שלום ואמת, צדק ושוויון והתעלות רוחנית בעבודת ה'. במאמר נדפסת לראשונה האוטופיה של יעבץ בלוויית מבוא נרחב.
 במאמר הרביעי בחוברת דנים קובי כהן-הטב וחיים נוי בקבר רחל כאתר פולחן דתי, פעיל וחיוני, שמעמדו התחזק בתקופת השלטון הבריטי. המחברים סוקרים את האופנים שבהם הוקנתה לאתר משמעות מקומית, דתית, לאומית ותיירותית. הם בוחנים בגישה אינטגרטיווית את שינויי תפקודו של קבר רחל בתקופה הנדונה ומביאים בחשבון שלושה גורמים: מאפייניו הגאוגרפיים והפיזיים של אתר קבר רחל, דמותו ופועלו של שמש האתר, שלמה אליהו פריימן, ומסמכים, בעיקר יומני קבר רחל או ספרי המבקרים בקבר, שנכתבו באתר עצמו, וטקסטים שכתב פריימן, ושנכתבו על אודותיו. המאמר מבליט את תפקידו של פריימן, שתרם רבות לביסוסו של קבר רחל כמקום קדוש ובעל משמעות מיוחדת בתודעת היישוב היהודי. לדעת המחברים נוצרה זיקה הדדית הדוקה בין השמש לאתר הקדוש: פריימן פעל לשינוי משמעותו של האתר, והאתר השרה על פריימן מקדושתו, וזיקה זו התפתחה והעמיקה במשך השנים.
 במאמר החמישי בחוברת בוחנים ברכה סליי, רות קרק ונעם שובל את תהליך שיקומו של הרובע היהודי בירושלים העתיקה בשנים הראשונות שלאחר מלחמת ששת הימים. המחברים מנתחים את המדיניות והפעילות של המערכת התכנונית הישראלית המקומית והארצית, מתוך דגש על תפיסות המורשת והשימור ועל גורמים מרחביים ואנושיים שהשפיעו על שיקום הרובע. המאמר מציג זוויות ראייה וממצאים חדשים ועוסק בהרחבה במאבקים ובמתחים בין הגופים שעסקו בשיקום הרובע. המחברים מתבססים על חקר ארכיוני מעמיק של מקורות ראשוניים ומפות, עיתונות וספרות התקופה, ועל ראיונות עם מתכנני הרובע היהודי ובוניו ועם תושבים ותיקים.
 חותמת את פרק המאמרים תגובתו של חגי משגב על מאמר של חנן אשל, אסתר אשל ועדה ירדני, 'שטר "משנת ארבע לחורבן בית ישראל": עדות נדירה לגזרות הדת אחרי מרד בר כוכבא?', שפורסם בקתדרה 132 (תמוז תשס"ט).
 במדור עִם הספר ארבע סקירות ספרים: הילה טל סוקרת את ספרו של חיים גורן על 'מפלס ים המלח: מדע, תגליות ואינטרסים אימפריאליים במזרח הקרוב' (באנגלית); מרדכי נאור דן בספרה של תמר שכטר 'לכבוש את הלב: סיפורה של רחל כצנלסון-שזר'; זאב צחור עוסק בספרו של יעקב ברנאי 'שמואל אטינגר: היסטוריון, מורה ואיש ציבור'; ויאיר עברון דן בספרו של יוסף הלר 'ישראל והמלחמה הקרה: ממלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים'. חותמים את הגיליון נימוקי השופטים להענקת פרס יצחק בן-צבי ליוסף גייגר ופרס מרדכי איש-שלום ליעל גילעת.

קריאה מהנה,
מערכת קתדרה

תקצירי המאמרים באנגלית  תקצירי המאמרים באנגלית
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו