קתדרה 146

תוכן קתדרה 146

המאמרים:
יוסף פטריך / סחר שיירות: בחינה מחודשת של המצודות ה'נבטיות' בערבה
מיכל ביטון / הגן כטבע מקודש והגן ככנסייה: שינויי עיצוב ותפקוד בגן של גת שמנים, 1800–1959
חיים נחמיה שיף / הדמוגרפיה של הקהילה האשכנזית בצפת: מפקדי מונטיפיורי בשנת תר"ט (1849 )
יובל בן-בסט / תקריות רחובות בפטיציות של האוכלוסייה הערבית הכפרית לאסתאנבול, 1890–1913
מוסטפא עבאסי / עיר במצוקה: נצרת ובעיית הפליטים הערבים הפנימיים, 1948–1949 תעודה
בועז וונטיק וזכי שלום / אותה הגברת בשינוי האדרת: פגישת ראש הממשלה גולדה מאיר עם נשיא ארצות-הברית ריצ'רד ניקסון, 1 במרס 1973

עדות בנוף
נורית ליסובסקי / חורשת טל: בין שמירת טבע לעיצוב הנוף

עם הספר
ג'ודי מגנס / המגילות הגנוזות, קומראן והאיסיים: מבט מסכם לאחר 50 שנות מחקר
אלעד בן-דרור / הנציב שהתאמץ להישאר יציב
מרדכי בר-און / על הכרעות היסטוריות

נא ללחוץ כאן לתקצירי המאמרים באנגלית

Please press here for the abbreviated articles in English

לרוכשים באתר בלבד: הנחה של 10% על מנוי לכתב העת קתדרה

לרכישת גיליון זה

לרכישת מנוי לקתדרה לשנה במבצע מיוחד

לרכישת מנוי לקתדרה לשנתיים במבצע מיוחד

פתח דבר לקתדרה 146

גיליון קתדרה 146 מקיף הפעם מגוון נושאים רחב מן התקופה ההלניסטית ועד מלחמת יום הכיפורים.
את החוברת פותח מאמרו של יוסף פטריך המציע לבחון מחדש את תולדותיהן של שתי מצודות קטנות הממוקמות בצִדהּ הישראלי של הערבה, בין עבדת לפטרה: מוֹיַת-עואד ועין-רחל. למן חשיפתן בשנות השמונים של המאה הקודמת הן נחשבו מצודות נבטיות. אולם בחינה מדוקדקת של הממצא הארכאולוגי והיבטים רחבים יותר הנדונים במאמר מובילים את המחבר למסקנה שהמצודות הן מקדוניות או תלמיות קדומות. לדעתו אין הן הולמות את השלב שהנבטים היו בו באותה העת בתהליך המעבר שלהם להתיישבות קבע, וגם לא את הפרקטיקה הצבאית שלהם – שלא התבססה על שרשרת מצודות – ואף לא את שיטת האבטחה של סחר השיירות, שהיה מושתת על בריתות בין-שבטיות ועל משמר צבאי שנע עם השיירה.
במאמר השני בחוברת עוסקת מיכל ביטון בתולדותיו של הגן בגת שמנים, שלמרגלות הר הזיתים, ובשינויים העיקריים שחלו בו בהתאם לתפיסות ולצרכים המשתנים של מעצביו הפרנציסקנים בשנים 1800–1959. המחברת עוקבת אחרי תהליך הפיכתו של הגן ממטע זיתים פראי לגן מעוצב בקפידה, שהיה תחליף לכנסייה, מאחר שתחת עולו של השלטון העות'מאני לא התאפשר להקים כנסייה במקום. רק בתחילת המנדט הבריטי הצליחו הפרנציסקנים להקים באתר כנסייה גדולה ומרשימה, ומאז השתנה היחס אל הגן: הוא חדל לשמש תחליף לכנסייה וחזר בהדרגה להיות גן, הקרוב יותר אל הטבע.
מפקד מונטיפיורי משנת תר"ט (1849) עומד במרכז המאמר השלישי בחוברת, מאמרו של חיים נחמיה שיף על הדמוגרפיה של הקהילה האשכנזית בצפת. המחבר מנתח את המפקד, שלא זכה כמעט להתייחסות במחקר, וחושף שלמעשה מדובר לא במפקד אחד אלא בשני מפקדים, שנערכו בצפת במקביל על ידי שני סופרים שונים. ניתוח הממצאים מלמד שיותר מ-90 אחוז מהתושבים מופיעים בשני המפקדים, אולם נמצאו ביניהם הבדלים בפרטים שונים ואלה מוצגים במאמר. הקהילה האשכנזית בצפת מנתה על פי המפקד כ-1,000 איש, והמחבר מסווג אותה על פי מין, מצב משפחתי ומוצא. וכן הוא משווה את ממצאי מפקד זה לתוצאות המפקדים של מונטיפיורי בצפת משנת 1839 ומשנת 1855.
מקור חדש נוסף מסוף התקופה העות'מאנית, שנעשה בו שימוש מועט במחקר, הוא הפטיציות שנשלחו מארץ-ישראל ל'שער העליון' באסתאנבול. במאמר הרביעי בחוברת יובל בן-בסט בוחן שתי פטיציות שנשלחו לאסתאנבול מטעם האוכלוסייה הכפרית שבאזור המושבה רחובות, אשר מחתה על פעילות המושבה ועל השפעתה עליהם. האחת היא פטיציה שהגישו הבדווים של ח'רבת דוראן עם עלייתם של מתיישבי רחובות על הקרקע בשנת 1890, והאחרת היא פטיציה שהגישו אנשי הכפר זרנוקה ונציגי עשרות כפרים אחרים לאחר 'תקרית זרנוקה' בשנת 1913. הפטיציות ששלחה האוכלוסייה הכפרית הערבית, שלרוב אנו מתקשים לשמוע את קולה, חושפות את מורכבות המפגש הציוני–הערבי לפני התפתחות המאבק הלאומי בארץ-ישראל, ומוסיפות נדבך חדש למקורות המוכרים לנו עד כה.
גורלה של העיר נצרת בשנים 1948–1949 עומד במוקד המאמר החמישי בחוברת, מאת מוסטפא עבאסי. בשנת 1946 היו בנצרת 15,540 תושבים, 60 אחוז מהם נוצרים ו-40 אחוז מוסלמים. מצב זה השתנה עם פרוץ מלחמת העצמאות: האוכלוסייה גדלה בתוך פרק זמן קצר מכ-16,000 נפשות לפני המלחמה לכ-22,000 אחריה. אלפי פליטים מרחבי הגליל זרמו לעיר בתקווה למצוא בה מקלט ומקום בטוח, וכך הייתה נצרת לעיר הערבית הגדולה בישראל. זרימת הפליטים שינתה גם את הרכבה החברתי והעדתי – העיר בעלת הרוב הנוצרי הפכה לבעלת רוב מוסלמי. המאמר עוסק בשורת שאלות הקשורות לנושא הפליטים: כיצד נוצרה בעיית הפליטים בנצרת – מהיכן הם באו, כיצד התמודדה העיר עם אלפי הפליטים שזרמו אליה, ואיך השפיע הדבר על המרקם החברתי והדמוגרפי שלה? מה הייתה מדיניות השלטונות הישראליים הצבאיים והאזרחיים בעניין הפליטים? כיצד התמודדו הפליטים עם מצבם החדש, ומדוע לא שבו ליישוביהם?
במדור 'תעודה' מביאים בועז וונטיק וזכי שלום את פרוטוקול הפגישה בין ראש הממשלה גולדה מאיר לנשיא ארצות-הברית ריצ'רד ניקסון ב-1 במרס 1973 בבית הלבן. המחברים מתארים בהרחבה את הרקע לפגישה, שהתקיימה כשבעה חודשים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. הפרוטוקול, שמובא כאן לראשונה במלואו בתרגום לעברית, חושף בין השאר כי בפגישה זו העלתה מאיר הצעה מרחיקת לכת לקידום התהליך המדיני בין ישראל למצרים. התעודה וניתוחה תורמים לדיון הציבורי שהתעורר לאחרונה בישראל באשר לגורמים ולסיבות שהביאו לפרוץ מלחמת יום הכיפורים ובשאלה אם אפשר היה למנעה.
חותם את פרק המאמרים מאמרה של נורית ליסובסקי המציג את חורשת טל שבגליל העליון כדוגמה הממחישה את המחלוקות הסוערות שליוו את התפתחות שמירת הטבע והנוף בישראל. ההחלטה להסב את חורשת האלונים העתיקה – שריד ייחודי ליער אלון התבור ומקום מקודש למוסלמים תושבי הסביבה – לאתר נופש, העלתה אל פני השטח את ההבדלים המהותיים בין שמירת טבע לשאיפה לשפר ולייפות את נוף הארץ, בין קודש לחול, בין הפן המדעי לאינטרס התיירותי והתכנוני. המאמר מדגים את התפקיד המרכזי של אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור ביצירת דמות הנוף הלאומית ואת ההתנגדות שעוררו מאמציהם לשפר כביכול את נוף הארץ.
במדור 'עִם הספר' שלוש סקירות ספרים: ג'ודי מגנס סוקרת את ספרו של מגן ברושי 'המגילות הגנוזות, קומראן והאיסיים'; אלעד בן-דרור דן בספרו של מוטי גולני 'הנציב האחרון: הגנרל סר אלן גורדון קאניגהם 1945–1948', ומרדכי בר-און עוסק בקובץ המאמרים 'צומתי הכרעות ופרשיות מפתח בישראל' בעריכת דבורה הכהן ומשה ליסק. חותם את הגיליון מדור מורחב של 'ספרים חדשים שהתקבלו במערכת'.

קריאה מהנה
מערכת קתדרה

תקצירי המאמרים באנגלית  תקצירי המאמרים באנגלית
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו