קתדרה 145

 תוכן קתדרה 145

המאמרים:
רפאל פרנקל / גריסי חיטה בספרות התלמודית, בספרות הקלסית והיום

איתן איילון, רפאל פרנקל ועמוס קלונר / ייצור יין בארץ־ישראל בימי קדם: התקדמות במחקר או מהפכה בתפיסה?
דבורה צויקל, יעקב כהנוב וחיים גורן / ההפגזה הימית על עכו, דצמבר 1831

שולה קשת / מביתניה לווינה ובחזרה: התבוננות חדשה בסדרת ההדפסים של אריה  אלואיל 'טורא אפורה' 
מאיר חזן / ליליה בסביץ על מתרסי המגדר, הפרט והשמירה בקיבוץ
עטרה איזקסון / השירים ה'תימניים' של וילנסקי: האומנם תימניים?
שפרה מישלוב / 'ידידי וידיד כל בית ישראל': הרב שלמה גורן ודוד בן־גוריון

עִם הספר
איוון פרידמן / מלך, קדוש ואביר: לואי הקדוש ומסעי הצלב
אופירה גראוויס־קובלסקי / לקרוא את ההיסטוריה לאחור
סלביה פוגל־ביזאוי / אופק העבר והיסטוריוגרפיית העתיד
מיכל שאול / פיצול דרכים
שרון גבע / הסיפור שאינו נגמר
אברהם סלע / ישראל וסוגיית הפליטים

תגובה
גיל גורדון / על אודות ספריית ההשאלה בבית היתומים הסורי של שנלר

נא ללחוץ כאן לתקצירי המאמרים באנגלית

Please press here for the abbreviated articles in English

לרוכשים באתר בלבד: הנחה של 10% על מנוי לכתב העת קתדרה

לרכישת גיליון זה

לרכישת מנוי לקתדרה לשנה במבצע מיוחד 

לרכישת מנוי לקתדרה לשנתיים במבצע מיוחד

פתח דבר לקתדרה 145
גיליון קתדרה 145 נפתח בשני מאמרים על תהליכי ייצורם של שניים ממרכיבי המזון החשובים בארץ-ישראל בעת העתיקה. רפאל פרנקל דן בתהליך הייצור של גריסי חיטה (בורגול) כפי שתואר בספרות הקלסית ובספרות התלמודית, ומראה את ההמשכיות בייצור הבורגול מן העת העתיקה ועד ימינו.
 איתן איילון, רפאל פרנקל ועמוס קלונר עוסקים בייצור היין בארץ-ישראל בימי קדם. הם מתארים את תהליך הייצור של היין בגת שהייתה מורכבת ממשטח דריכה, שעליו דרכו את הענבים, ומבור איגום, שאליו זרם התירוש, ובו התרחש תהליך התסיסה. בגתות משוכללות נוספו בור ביניים לניקוי התירוש ולעתים גם בור איגום שני, משטחי משנה סביב משטח הדריכה ומכבש בורג, שהוצב בדרך כלל במרכז משטח הדריכה, וששימש להפקת התירוש שנותר בזגים אחרי הדריכה. המחברים מתפלמסים עם טענה שהושמעה לאחרונה, שבגתות הפשוטות הותססו הענבים על משטח הדריכה, ושבגתות המשוכללות דרכו את הענבים והתסיסו אותם לא על משטח הדריכה ובבור אלא על משטחי המשנה. לדבריהם בגתות פשוטות רבות לא הייתה אפשרות לפקוק את המשטח, ובחלק מהגתות המשוכללות לא היה אפשר לפקוק את משטחי המשנה, ולכן השיטה המוצעת לא הייתה בת ביצוע.
 דבורה צויקל, יעקב כהנוב וחיים גורן מנתחים את ההתקפה הימית של הצי המצרי של מֻחמד עלי, שליטהּ המורד של מצרים, על עכו בדצמבר 1831. שבע פריגטות מצריות וכלי שיט נוספים ירו על העיר כ-35,000 כדורי תותח כבר במהלך היום הראשון של ההתקפה, והצי הפגיז את העיר יחד עם כוחות היבשה במהלך כל החודש. הצי המצרי ספג נזקים כבדים, אך ההרעשה על עכו מכיוון הים לא הכריעה את הקרב, והפריגטות המצריות שבו לאלכסנדריה בראשית שנת 1832. המאמר בוחן את ההיבטים הימיים של ההתקפה במטרה להציע הסבר מדוע, למרות השליטה בים, לא עלה בידי הצי המצרי להכניע את עכו.
 שני המאמרים הבאים מציגים דמויות מעניינות של חלוצים שעלו לארץ בשנות העשרים של המאה העשרים.
שולה קשת עוסקת בצייר אריה אלואיל, מן הדמויות הבולטות בקבוצת המתיישבים בביתניה עילית בשנים 1920–1921. בשנת 1924, לאחר שעזב את הקבוצה ואת הארץ ונרשם ללימודי אמנות בווינה, יצר אלואיל קובץ הדפסי אבן חידתי שנקרא 'טורא אפורה'. המחברת מתפלמסת עם הטענה שיש לקשור את הטראומה המיוצגת בהדפסים אלה למה שהתרחש בפולחן שיחות הווידוי בביתניה בהנחייתו של מאיר יערי. לדעתה קשר זה, שנתקבע במחקר, מבוסס על קריאה חלקית של העובדות, על פרשנות סוגסטיווית ועל השערות לא מעטות. מתוך הצלבה של מסמכים ועדויות הנוגעים לפרשת ביתניה עילית, ועל סמך הביוגרפיה של אלואיל ובעיקר פענוח השפה האלגורית הייחודית שיצר לראשונה ב'טורא אפורה', טוענת המחברת שהקובץ הוא יצירה סמלית שמתחברת לשורה של יצירות פרוזה ושירה שנוצרו באותו מרחב חברתי-תרבותי. יצירות אלו, של יוצרים מן העלייה השלישית, התמודדו כולן עם מצוקות הגורל היהודי, עם ההלם שלאחר מלחמת העולם הראשונה והפוגרומים שנערכו ביהודים בעקבותיה ועם דרך החתחתים של היהודי הנודד המגיע אל החוף, אל תחנת הגאולה, וגם שם מצפים לו השכול והמוות.
מאיר חזן מספר על ליליה בסביץ, חברת קיבוץ עין-חרוד שבחרה להעמיד את שאלת מעמדן של הנשים במוקד פעילותה הפוליטית והחברתית. במאמר מתוארים שלושה מהמאבקים שניהלה: על ייצוגן של נשים בזירה הציבורית, על רמת חייו של הפרט בקיבוץ ועל השתתפותן של נשים בשמירה. לטענת המחבר אף שבסביץ לא הייתה פוליטיקאית בכירה בחיים הקיבוציים, היא הייתה האישיות הבולטת והמובהקת ביותר שנשאה בעקביות ובשיטתיות את דגל המאבק על מעמדן ומעורבותן של הנשים בחברה הקיבוצית, בתקופה שמאמצע שנות העשרים עד אמצע שנות הארבעים.
 לחקר היצירה האמנותית שייך גם מאמרה של עטרה איזקסון על המלחין משה וילנסקי, שנשבה בקסמם של עולי תימן, ושזכה לכינוי 'התימני מוורשה'. המאמר מתמקד בשאלה אם שבעה-עשר השירים ה'תימניים' שהלחין וילנסקי בשנים 1934–1958 לטקסטים של נתן אלתרמן הם אכן תימניים מבחינה מוזיקלית. השירים הוגדרו תימניים מלכתחילה בגלל הטקסט שלהם, העוסק בדמויותיהם הצבעוניות של יהודי תימן, בשפתם ובדימויים שכיחים בעולם האמונה שלהם, ובמיוחד מפני שביצעו אותם זמרות תימניות ובראשן שושנה דמארי. כדי לברר אם יש בשירים הנדונים יסודות מוזיקליים תימניים המחברת משווה אותם לפיוטים תימניים מסורתיים. מסקנתה היא שללחן, להרמוניה ולפרמטרים מוזיקליים נוספים בשיריו של וילנסקי אין כמעט דבר משותף עם מאפייני הפיוט התימני, והם מעוררים רושם של תימניות רק בגלל יסודות חוץ-מוזיקליים.
 במאמר האחרון בחוברת דנה שפרה מישלוב במערכת היחסים שהתפתחה בין שלמה גורן, הרב הראשי הראשון לצה"ל, לדוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון. בין השניים היו קשרי עבודה, אך גם קשרי ידידות חמים, אשר השפיעו לדעת המחברת על עיצוב תפקידו של הרב גורן בצה"ל. בן-גוריון העניק גיבוי להתנהלותו של הרב גורן מול מפקדים בצבא אשר לא תמיד ששו לקבל את מרותו בענייני דת, וכן מול גורמי חוץ דוגמת הרבנות הראשית, משרד הדתות וגורמים מפלגתיים אשר ביקשו להיות מעורבים בתפקודו. הרב גורן נשלח בשליחות בן-גוריון למשימות לאומיות בתפוצות, וכן עמד לימינו בפתרון בעיות שנגעו לענייני דת ומדינה ומעמד אישי. נראה שהרב גורן ראה עצמו כמי שתפקידו לצקת תוכן רוחני להתנהלותו של בן-גוריון כראש ממשלה, ובן-גוריון מצדו ראה ערך בשיתוף פעולה עמו מתוך רצון לאפשר לציבור הדתי להשתלב בצבא. 
במדור 'עם הספר' שש סקירות של ספרים חדשים: איוון פרידמן דנה בספרו של ז'אן ז'ואנוויל 'חיי לואי הקדוש', שתרגמה וההדירה שולמית שחר; אופירה גראוויס-קובלסקי עוסקת בספרה של רינת-יה רובינסון 'סערה מסייעת: התנועה הרוויזיוניסטית בשנים 1925–1940'; סלביה פוגל-ביזאוי דנה בקובץ המאמרים בעריכת אייל כתבן, מרגלית שילה ורות הלפרין-קדרי 'חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה: נשים, זכויות ומשפט בתקופת המנדט'; מיכל שאול עוסקת בספרו של יוסף פונד 'מתווי דרכים: עיתונות אגודת ישראל'; שרון גבע עוסקת בספרו של בעז כהן 'הדורות הבאים – איככָה יֵדעו? לידתו והתפתחותו של חקר השואה הישראלי'; ואברהם סלע דן בספרו של יעקב טובי 'על מפתן ביתה: התגבשות מדיניותה של ישראל בסוגיית הפליטים הפלסטינים, 1948–1956'.
חותם את הגליון מדור 'תגובה', בו מוסיף גיל גורדון פרטים נוספים על הספרייה שפעלה בבית היתומים שנלר בירושלים.

קריאה מהנה ושנה טובה,
מערכת קתדרה

 

תקצירי המאמרים באנגלית  תקצירי המאמרים באנגלית
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו