קתדרה 144

תוכן קתדרה 144

המאמרים:
יונתן בורגל / השומרונים בראי הרומאים והשפעת השלטון הרומי על היחסים בין יהודים לשומרונים
ירון בן-נאה / עליית גביר יהודי מאִסתאנבול: הגביר יעקב אלנקוה בירושלים
דב שידורסקי / ספריות אסלאמיות ונוצריות בירושלים בתקופה העות'מאנית המאוחרת כסוכני תרבות ומחקר בין מזרח למערב
 מאשה הלוי / לאומן איטלקי ואמן דתי: אנטוניו ברלוצי ופעילותו לקידום האינטרסים האיטלקיים בארץ הקודש
מיכל נאור-ורניק ודורון בר / התחרות לתכנון קבר הרצל ועיצוב הר הרצל,
 1949-1960 

עדות בנוף
גיל גורדון / גילוי מזבח הכנסייה של 'בית היתומים הסורי' של שנלר בירושלים

תגובה:
שמואל אחיטוב / עוד על לוחיות הכסף מכתף הינום

עם הספר-סקירות ספרים:
אלישע אפרת / ירושלים: התהוותה של עיר יהודית בשלטון זר
מוטי גולני / אחרי ההיסטוריה בא ההווה
מרגלית שילה / זיכרונות מירושלים המנדטורית
שלמה לוטן / המסדר הטווטוני בארץ הקודש
גלילי שחר / אילו ידענו עברית
אריאל פלדשטיין / עין לציון צופיה
פרסי יד יצחק בן-צבי

נא ללחוץ כאן לתקצירי המאמרים באנגלית

 Please press here for the abbreviated articles in English

נא ללחוץ כאן לרכישת מנוי לקתדרה לשנה או לשנתיים במבצע מיוחד

פתח דבר לקתדרה 144

לרגל פתיחת בית הספר ללימודי ירושלים על שם חיים קוברסקי ב'בית החלוצות' בקמפוס המתרחב של יד יצחק בן-צבי ודיוני הכנס 'ימי ירושלים' החונך את פעילות בית הספר מתפרסמים בחוברת קתדרה 144 שישה מאמרים המייצגים את המחקר הענף של תולדות העיר מתקופת המקרא ועד ימינו.
 פותח את החוברת מאמרו של יונתן בורגל הדן ביחס השלטון הרומי לשומרונים ובהשפעתו על יחסיהם עם היהודים. המחבר מבקש להוכיח שבסוף המאה השנייה ובתחילת המאה השלישית לסה"נ החלו הרומאים לנהל כלפי השומרונים מדיניות שונה מזו שהנהיגו כלפי היהודים, וכתוצאה מכך נטלו מהם את הפריווילגיות הדתיות שהוענקו ליהודים. מדיניות זו יצרה לדעת המחבר הגדרה ברורה ומוגבלת של יהודי, שלא כללה את השומרונים, והיא פגעה במידה משמעותית בפתיחוּת ובקשרים בין שתי הקבוצות.
 המאמר הראשון בחטיבת המאמרים העוסקים בירושלים הוא מאמרו של ירון בן-נאה על פרשת עלייתו של הגביר יעקב אלנקוה מאסתאנבול לירושלים באמצע המאה השבע-עשרה. בעזרת תעודות מארכיון בית הדין השרעי בירושלים וידיעות ממקורות עבריים המחבר משחזר את פרטי העלייה של אלנקוה והשתקעותו בירושלים – כולל בניית בית מפואר ובית כנסת פרטי, כמנהגם של גבירים במעמדו. הבנייה הביאה לסכסוך בינו ובין הקאדי של העיר, וזה ציווה להרוס את החלקים הבעייתיים בבית ולהעניש את אלנקוה על בניית בית כנסת. אולם דומה כי אלנקוה הצליח להימלט מעונש, וביתו ובית הכנסת נותרו על תלם. המקרה משקף תופעה רחבה יותר ומלמד על הפער בין המגבלות המשפטיות שהוטלו על היהודים כבני חסות בימי השלטון העות'מאני המוסלמי ובין המציאות המורכבת בחיי היום יום.
 דב שידורסקי מעביר את הקוראים לשלהי התקופה העות'מאנית. הוא דן בתולדות הספריות המוסלמיות והנוצריות בירושלים במאה התשע-עשרה ובתפקודן כמקום מפגש תרבותי בין מערב למזרח. המחבר מדגיש במיוחד את חשיבותן של הספריות הנוצריות כסוכני תרבות ומחקר שתרמו לתהליכי המודרניזציה של הארץ. בספריות אלה התקיימה תנועה דו-סטרית של ספרים: ייבוא ספרים וכתבי-עת מדעיים וכלליים מן המערב, דבר שתרם לתהליך החילון של אוספי הספריות, וייצוא דפוסי ארץ-ישראל לספריות באירופה ומכירת כתבי-יד לנוסעים שבאו משם. חותמות את המאמר שתי תעודות מעניינות, שתורגמו לראשונה לעברית, והעוסקות בנסיבות הקמתן של הספרייה הפרוסית המלכותית בירושלים ו'הספרייה של החברה הספרותית הירושלמית' מייסודו של הקונסול הבריטי ג'יימס פין.
 מאשה הלוי חושפת פנים חדשות בדמותו של האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי, שתכנן במחצית הראשונה של המאה העשרים כמה מן הכנסיות הבולטות בירושלים ובגליל, כמו כנסיית היגון בגת-שמנים, כנסיית הביקור בעין-כרם והכנסיות בהר האושר ובהר תבור. המחברת מציגה את תרומתו העצומה של ברלוצי לביסוס הנוכחות האיטלקית בירושלים ובארץ הקודש. היא מנתחת את פעילותו הפוליטית (בין השאר בהשראת השלטון הפשיסטי באיטליה), את תפיסותיו הדתיות והתרבותיות ואת עבודתו האדריכלית עבור גופים קתוליים שונים ובמקומות הקדושים.
 מיכל נאור ורניק ודורון בר עוסקים בסוגיית עיצוב קבר הרצל וסביבתו על פסגת ההר הגבוה ביותר במערב ירושלים. הם מתמקדים בתולדות הר הרצל בעשור הראשון למדינה, החל מגיבוש התחרות לתכנון האתר בספטמבר 1950 וזכייתו של האדריכל יוסף קלרוויין בתחרות ועד סיום עבודות הפיתוח בו עם פתיחתו הרשמית לקהל בשנת 1960. המחברים עומדים על הפער הניכר בין התכניות הנרחבות לפיתוח הקבר וסביבתו לבין הפיתוח המוגבל של האתר בגלל קשיים תקציביים – למשל תכניתו של קלרוויין לבנות כיפה מעל הקבר לא מומשה מעולם ובמקומה הוצבה מצבת גרניט שחורה, שהפכה למאפיין הבולט של ההר עד היום.
 במסגרת המדור 'עדות בנוף' מספר גיל גורדון על גילויו של מזבח הכנסייה ההרוסה למחצה במתחם 'בית היתומים הסורי' של שנלר בסתיו 2009 ועל העברתו לכנסייה הגרמנית במתחם אוגוסטה ויקטוריה. המחבר מתאר את שלביו של המבצע המורכב – מרגע גילוי החפץ הקדוש ועד התקנתו לשימוש במקומו החדש. הוא מציג את הבעיות הערכיות והביצועיות שעמן התמודדו הכנסייה הלותרנית הגרמנית, יוזמת המבצע, ועיריית ירושלים, שתמכה בו. בנספח למאמר מוסברים משמעויותיו הסמליות של המזבח הכנסייתי הנוצרי – הפרוטסטנטי לעומת הקתולי – ועקרונות העיצוב המודרניים הנגזרים מהן.
 חותם את פרק המאמרים העוסקים בירושלים מאמרו של שמואל אחיטוב המתפלמס עם מאמרו של נדב נאמן 'עיון מחודש בלוחיות הכסף מכתף הינום', שהופיע בקתדרה 140. המחבר מערער על הטענה שהלוחיות הן מימי שיבת ציון, ושיש בהן עדות למעמדו החשוב של המקדש כגואל. לדעתו יש לראות בלוחיות תעודות אישיות צנועות מסוף ימי בית ראשון.
 במדור 'עִם הספר' חמש סקירות של ספרים חדשים: אלישע אפרת ומוטי גולני סוקרים מנקודות מבט שונות את ספרו המונומנטלי של יהושע בן-אריה 'ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט'; מרגלית שילה דנה בספרה של ההיסטוריונית שולמית לסקוב 'לפנים: פרקי זיכרונות מארץ ישראל שלפני מלחמת העולם השנייה'; שלמה לוטן סוקר את ספרו של ניקולס אדוארד מורטון (באנגלית) על תולדות המסדר הטווטוני בארץ הקודש; גלילי שחר דן בספרה של יעל פלדמן (באנגלית) על עקדת יצחק והסיפור הלאומי; ואריאל פלדשטיין סוקר את ספרו של הלל טרייסטר 'עין לציון צופייה'  העוסק בתולדות הסרט האילם בארץ הקודש.
חותמים את החוברת נימוקי השופטים להענקת פרס יצחק בן-צבי לדבורה הכהן ופרס מרדכי איש-שלום לשנה זו להלל ניומן לשנת תשע"ב. 

קריאה מהנה
מערכת קתדרה

 

קתדרה 144 תקצירי מאמרים  קתדרה 144 תקצירי מאמרים
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו