קתדרה 140

תוכן עניינים

 

נדב נאמן / עיון מחודש בלוחיות הכסף מכתף הינום

שלומית וקסלר-בדולח / תוואי האמה התחתונה מימי הבית השני ומקום כניסתה להר הבית

יורם צפריר / עדות בנוף: על עיצובו של דגם ירושלים במלון 'ארץ הצבי' ('הולילנד'): הנס צבי קרוך, מיכאל אבי- יונה והמדריך שלא פורסם

גדעון הדס / מדבשות בבקעת ים המלח

דורון בר / 'לאן נפנה ביום השואה?': 'יער הקדושים' וההתלבטות בשאלת הנצחת זכר השואה

אופירה גראוויס-קובלסקי ויוסי כץ / העיכוב במעבר משרד החוץ לירושלים כבבואה למעמד העיר בשנות החמישים של המאה העשרים

 

בשדה המחקר

חיים גורן ואיל איזלר / המירוץ אחר החולה: לתולדות מחקר הרפואה המודרנית בארץ הקודש במאה התשע-עשרה

 

עם הספר

נורית בארי / שמשון על פי חז"ל

דניאל שפרבר / על משנת ארץ ישראל עם פירוש ספראי

רומן כצמן / מבוטשאטש לתלפיות

תמר סוברן / על העברית במדינת ישראל

 

הארות והערות

פרסי יד בן-צבי

 

בפתח קתדרה 140

במרכז חוברת זו ארבעה מאמרים העוסקים בסוגיות הנוגעות למחקר ירושלים ולשלושה אתרים חשובים בעיר.

נדב נאמן בוחן מחדש את הכתובות שגילה גבריאל ברקאי על שתי לוחיות הכסף הזעירות שמצא במערת הקבורה 24 בכתף הינום, כתובות שהן הטקסטים המקראיים הקדומים ביותר שהגיעו לידינו עד כה. הוא מציע שחזור של החלק החסר בלוחית I ופרשנות חדשה לטקסט. הוא מציע אף לתארך את הלוחיות לראשית ימי הבית השני ומערער על תיארוכן המקובל לשלהי תקופת הבית הראשון. הכתובות משקפות לדעתו את התקוות שנתלו במקדש השני שהוקם זה מקרוב ובהיאחזות המחודשת של המתיישבים בארץ. הן מציגות את האמונה – שביטוי בולט לה גם במקרא – ששיבת ציון וגאולת הארץ נעשו ברצונו ובהכוונתו של אלוהי ישראל.

          במאמר השני בחוברת דנה שלומית וקסלר-בדולח בתוואי של אמת המים התחתונה ובמקום כניסתה להר הבית בימי הבית השני. על פי ההצעה המקובלת תוואי האמה חצה את גיא הטירופויון על גבי גשר שהיה בנוי בקו הגשר הגדול הסמוך לקשת וילסון. ואולם ממצאים ארכאולוגיים שנתגלו לאחרונה מעידים שגשר הקשתות הקיים נבנה ככל הנראה לאחר שנת 70 לסה"נ, ושקדם לו בימי הבית השני קיר סכר רחב, שראשו היה נמוך בכ-5–7 מ' ממפלסה המשוער של האמה. לכן המחברת מציעה לשקול אפשרות שכאשר נבנתה אמת המים התחתונה בימי הבית השני נמשך תוואי האמה משיפולי הגבעה המערבית צפונה, לעבר האוכף המצוי בחלקו הצפוני-מערבי של הר הבית, והמפריד בין אזור כיפת הסלע לגבעת אנטוניה שמצפון-מערב לו. המחברת דנה בתוואי האפשרי של האמה התחתונה בחלקה הצפוני של העיר ומציעה לזהות את מקום כניסתה להר הבית בפתח סתום המעוצב בסגנון הרודיאני מובהק, בחלקה הצפוני של המנהרה שנחצבה בידי משרד הדתות לאורך הכותל המערבי.

          במאמר השלישי בחוברת עוסק יורם צפריר בעיצובו של דגם ירושלים בימי בית שני במתחם מלון 'הולילנד', דגם שהועתק בשנת 2006 למתחם 'מוזאון ישראל'. במרכז המאמר עומד כתב-יד של מדריך שהכין מיכאל אבי-יונה, המתכנן והיוצר של הדגם, ושמסיבות שונות לא ראה אור מעולם. במדריך זה הוא הציג ונימק את מערכת שיקוליו באשר לטופוגרפיה העירונית ולמיקום ולעיצוב של המונומנטים החשובים בעיר. המאמר מתחקה אחרי דרך החשיבה של אבי-יונה, ששילב יצירת מופת מדעית עם שעשוע אינטלקטואלי שבא לגרות את הסקרנות ואת המחשבה. המאמר גם מראה כיצד חיברו בוני הדגם בין הבניינים בירושלים לבין מונומנטים ידועים מרחבי העולם ההלניסטי-הרומי. מחבר המאמר, המכהן מאז 1976 כאחראי מדעי לדגם, מציג גם את העקרונות שעל פיהם נעשו וייעשו שינויים בדגם, בעקבות החפירות בעיר העתיקה ובסביבותיה, מבלי שיאבד מערכו כיצירתו האישית של אבי-יונה.

          במאמר הרביעי בחוברת מרחיק אותנו גדעון הדס אל המִדְבָּשׁוֹת שהתגלו בבקעת ים המלח. בחפירות ארכאולוגיות באתרי היישובים שבצדו המערבי של ים המלח, מיריחו עד עין-בוקק, נחשפו מתקנים שחלקם פורשו כמתקנים לייצור בושם האפרסמון או יין תמרים. מחבר המאמר מציע שהמתקנים הללו היו מִדְבָּשׁוֹת, מתקנים שהפיקו בהם דבש מתמרים. חלק מן המתקנים היו לדעתו מדבשות פשוטות, ששימשו מחסנים לתמרים, ושאגרו את דבש התמרים שניגר מהם, וחלקם היו מדבשות תעשייתיות - מתקנים תעשייתיים להפקת דבש תמרים.

          במאמר החמישי בחוברת עוסק דורון בר בנטיעת 'יער הקדושים' על ידי קק"ל בראשית שנות החמישים בהרי יהודה. המחבר קושר את נטיעת היער ללבטים בשאלת ההנצחה של זכר הנספים בשואה ולמאבקים בין קק"ל לגופים אחרים ובראשם 'יד ושם'. הוא מדגיש שבהיעדר גוף ממלכתי שיקבל עליו את הנצחת השואה, וכאשר האחריות לזיכרון השואה הייתה נתונה בידי גורמים רבים, החלה קק"ל לעסוק בנושא זה באמצעות הכלי שהכירה טוב מכולם – גיוס כספי תרומות לשם נטיעת יערות זיכרון. 'יער הקדושים' והנצחת זכר השואה בו כפי שעוצבו על ידי קק"ל, הציעו לניצולים, לארגוניהם וליוצאי קהילות הרבות גרסה לאומית, על-מפלגתית, לזיכרון השואה. קק"ל פעלה כמעט לבדה בשדה הנצחת השואה במשך שנים, אך הקמת רשות הזיכרון הממלכתית 'יד ושם' והבנייה בהר הזיכרון בירושלים, במחצית השנייה של שנות החמישים, השפיעו בצורה מרחיקת לכת על 'יער הקדושים' והביאו להאטת הפעילות בו.

          המאמר האחרון בחוברת מחזיר אותנו לירושלים. אופירה גראוויס-קובלסקי ויוסי כץ עוסקים במעבר משרד החוץ לירושלים כבבואה למעמד העיר בשנות החמישים. המחברים מראים עד כמה מורכבת הייתה ההחלטה הישראלית להעביר ביולי 1953 את משרד החוץ ממקום מושבו בקריה בתל-אביב לקריית הממשלה בירושלים. הם מוכיחים שהאיחור בהעברת משרד החוץ, לעומת משרדי הממשלה האחרים, שהעברתם לעיר החלה כבר בדצמבר 1949, לא היה מקרי. המעבר המאוחר של משרד החוץ שיקף לדעתם מדיניות ישראלית דו-ערכית כלפי העיר, מדיניות שנבעה מלחצים חיצוניים ופנימיים. שניוּת זו הייתה גורם מהותי שהשפיע על מועד המעבר ועל אופיו וכן על עיצובה של ירושלים כבירת ישראל בעשור הראשון לקיום המדינה.

          במדור 'בשדה המחקר' סוקרים חיים גורן ואיל איזלר את מצב מחקר תולדות הרפואה המודרנית בארץ הקודש במאה התשע-עשרה. במרכז הסקירה עומד ספרם של ירון פרי ואפרים לב 'רפואה מודרנית בארץ הקודש: שירותי הרפואה הבריטיים החלוציים בפלשתינה בשלהי התקופה העות'מאנית', שיצא לאור בשנת 2007 באנגלית.

          במדור 'עִם הספר' מופיעות הפעם ארבע סקירות ספרים. נורית בארי סוקרת את ספרה של עירית אמינוף 'שמשון הלך אחרי עיניו: שמשון בראי התלמוד והמדרש'; דניאל שפרבר סוקר את מפעלם של שמואל וזאב ספראי בהשתתפות חנה ספראי, 'משנת ארץ ישראל עם מבוא ופירוש היסטורי חברתי'; רומן כצמן סוקר את הביוגרפיה הקצרה של ש"י עגנון פרי עטו של דן לאור, שיצאה לאור במסגרת הסדרה 'גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי'; ותמר סוברן סוקרת את ספרו של נתן אפרתי 'העברית בראי המדינה: מעמדה הציבורי של העברית מאז ייסוד המדינה'.

          חותמים את החוברת מדור 'הארות והערות' ונימוקי השופטים להענקת פרסי יד יצחק בן-צבי לשנת תשע"א לגליה בר אור ולשרון גבע.

 

קריאה מהנה

מערכת קתדרה

חיים גורן ואיל איזלר / המירוץ אחר החולה: לתולדות מחקר הרפואה המודרנית בארץ הקודש במאה התשע-עשרה  חיים גורן ואיל איזלר / המירוץ אחר החולה: לתולדות מחקר הרפואה המודרנית בארץ הקודש במאה התשע-עשרה
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו