קתדרה 139

 תוכן גיליון 139:

חנן בירנבוים / טומאת נכרים בעת העתיקה 

פרופ' עדנה אולמן -מרגלית / לזהותן, זיהוין וקיומן של כתות: 'הכהנים בני צדוק', האיסיים והמגילות

ד"ר רבקה ניר / יוחנן המטביל בן דמותו של אליהו: להיבטיה של מסורת נוצרית   

 

ד"ר רפאל פרנקל / מתקני אפייה בראי הספרות התלמודית

פרופ' עמיחי מזר / תנור מן המאה העשירית לפסה"נ מתל רחוב

 

מדור 'עדות בנוף'

'נעשה מקום, לא אנדרטה': אתר ההנצחה לחללי סיירת אגוז / ד"ר נורית ליסובסקי

על מסורת בת אלפי שנים של שימוש באבני בנייה מסלעי תצורת גדות בעמק החולה / ד"ר שמעון אילני וד"ר צֶבי מינסטר

 

עִם הספר – סקירות ספרים

פרופ' אורן טל / חידושים בחקר מרד בר-כוכבא – על ספרם של חנן אשל ורועי פורת, 'מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא', קובץ שני

פרופ' רן צדוק / גלגולם של שמות – על ספרו של יואל אליצור, 'שמות מקומות קדומים בארץ ישראל: השתמרותם וגלגוליהם'

ד"ר ירון בן-נאה / על ספר תיקון סופרים לר' יצחק צבאח – על ספר שההדירה רות למדן, 'ספר תיקון סופרים לר' יצחק צבאח: קובץ שטרות עבריים', הועתק בירושלים בשנת שצ"ה (1635) ע"י הסופר יהודה מרעלי

ד"ר הדס שדר / תכנון, אידאולוגיה ומציאות בנגב – על ספרו של חנינא פורת, 'מספר מדבר למטרופולין: תכניות האב ותכניות המתאר לפיתוח הנגב 2002-1952'

בפתח קתדרה 139

במרכז חוברת זו ארבעה מאמרים העוסקים בסוגיות שונות הנוגעות לארץ-ישראל בעת העתיקה.

          חנן בירנבוים דן במושג טומאת נוכרים ובגלגוליו מתקופת גלות בבל ועד ספרות חז"ל. לדעת המחבר בחינה של המקורות מלמדת שגלות בבל הולידה בחוגים מסוימים של שבי ציון בדלנות לאומית ואף עוינות כלפי נכרים. עמדות אלו באו לידי ביטוי בהתייחסות אליהם כאל טמאים, ובתפיסה שעבודה זרה גורמת לטומאה ריטואלית. בתקופה ההלניסטית, כתוצאה מן המפגש עם התרבות הסובבת, התפשטה בחוגים יהודיים רבים ההשקפה בדבר טומאתם הריטואלית של הנכרים, והיו לה תוצאות מעשיות מרובות. עם זאת הדברים השתנו ממקום למקום ומעת לעת, בהתאם למצבם הפוליטי, הכלכלי והחברתי של היהודים. המחבר מדגיש כי כנראה מדובר בניצניה של השקפה שהלכה והתפתחה עד שנוצקה לדפוסים ההלכתיים המגובשים שבספרות חז"ל.

          אחד החוגים שהקפידו מאוד על דיני טהרה וטומאה בתקופת בית שני היה אנשי כת קומראן. במאמר השני בחוברת עדנה אולמן-מרגלית סוקרת שיקולים לחיוב ולשלילה של התזה – שהיא דעת הרוב במחקר – המזהה את הכת עם האיסיים. המאמר מתפלמס עם טענותיה העיקריות של רחל אליאור בספרה 'זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה', השולל את התזה האיסיית. לשיטתה של המחברת, על סמך בדיקת המקורות ההיסטוריים והממצא הכתוב שהתגלה במערות קומראן, זכתה התזה האיסיית לעמדה מובילה במחקר, ועל פי כללי הפילוסופיה של המדע, כל הרוצה לשלול תזה זו, עליו הראיה.

          שבועות ספורים לאחר הגשת הגרסה הסופית של המאמר נפטרה עדנה אולמן-מרגלית בטרם עת, ולצערנו לא זכתה לראותו יוצא לאור. יהי זכרה ברוך.

          לא רחוק מקומראן, סמוך לנהר הירדן, פעל יוחנן המטביל, שדמותו המתוארת באוונגליונים מבוססת במידה רבה על זהותו עם הנביא אליהו. במאמר השלישי בחוברת רבקה ניר דנה בתיאורו של יוחנן במסורת הנוצרית כמי שבא לפני המשיח ובישר על בואו. לדבריה במקורות היהודיים מתקופת הבית השני אין כל ביטוי לאמונה כי אליהו צריך לבוא לפני המשיח, אמונה שעל יסודותיה יכולה הייתה להתפתח המסורת על יוחנן המטביל. המסורת על אליהו שצריך לבוא לפני המשיח נולדה אפוא לשיטתה בחיק התאולוגיה הנוצרית. לימים חדרה תפיסה זו ליהדות, והיא באה לידי ביטוי במקורות תלמודיים מאוחרים שכבר הושפעו מן המסורת הנוצרית.

          במאמר הרביעי בחוברת רפאל פרנקל עוסק במתקני אפייה מארץ-ישראל בעת העתיקה ומשווה ביניהם לבין מתקנים מארצות אגן הים התיכון והמזרח התיכון. הניתוח מבוסס על המקורות הכתובים, על הממצא הארכאולוגי ועל בחינה של מתקנים קדם-תעשייתיים שהיו בשימוש עד המאה העשרים. המחבר בוחן ארבעה מתקני אפייה שנזכרו במשנה (מנחות ה, ט) – תנור, כופח, רעפים ויורות ערביות, ומתקן נוסף, פורני, אשר לא נזכר שם. הוא מראה כי קיים דמיון רב, אך גם שוני בולט, בין שיטות האפייה שנהגו בדרום אירופה לבין אלו שרווחו בארצות מזרח הים התיכון. כהשלמה למאמר מציג עמיחי מזר בפעם הראשונה תנור אפייה מרשים מתקופת הברזל שהתגלה בחפירה בתל רחוב.

          שני המאמרים האחרונים בחוברת נכללים במדור 'עדות בנוף' (ראו: קתדרה 131). נורית ליסובסקי מספרת את סיפור הקמתו של אתר ההנצחה לחללי סיירת אגוז במורדות החרמון. המאמר דן בפועלו של הפסל יצחק דנציגר, שהיה שותף לבחירת המקום ולעיצובו הראשוני, ובמערכת היחסים הייחודית שנוצרה בינו לבין ההורים השכולים ולוחמי אגוז. רעיונותיו הובילו להתקבלות התפיסה של 'לעשות מקום' ולא אנדרטה וסללו את הדרך להקמת אתר הנצחה מיוחד המשתלב להפליא בנוף מורדות החרמון ומבצר קלעת-נמרוד.

          שמעון אילני וצֶבי מינסטר מספרים במאמרם על מסורת בת אלפי שנים של שימוש באבני בנייה מסלעי תצורת גדות בעמק החולה. בדרום העמק נחשף מסלע של תצורת גדות, הבנויה בעיקרה מסלעי גיר לבנים ורכים, שהם משקעי אגם קדום שהיה במקום לפני כמיליון שנה ויותר. עקב תהליכי בליה  חלו שינויים במבנה הפנימי של סלעי התצורה החשופים, ונוצר סלע קשה יחסית, שעוביו עד כ-2 מ', והוא מכונה סלע נארי. בתקופות היסטוריות שונות, מאז תקופת הברונזה ועד ראשית המאה העשרים, עובד סלע הנארי לאבני גזית ושימש לבנייה בדרום עמק החולה. המחברים מדגישים כי לשימוש מחודש באבני בנייה מתצורת גדות לצורכי בנייה חדשה ושימור מבנים בעמק החולה יש חשיבות כלכלית, אדריכלית, היסטורית ותיירותית.

          ארבע סקירות ספרים מופיעות במדור 'עִם הספר'. אורן טל עוסק בקובץ המחקרים השני של חנן אשל ורועי פורת על מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא; רן צדוק דן בספרו של יואל אליצור 'שמות מקומות קדומים בארץ ישראל: השתמרותם וגלגוליהם'; ירון בן-נאה מעיין בספרה של רות למדן הכולל מהדורה מוערת של ספר 'תיקון סופרים' לר' יצחק צבאח ומבוא לחיבור זה; והדס שדר דנה בספרו של חנינא פורת 'מספר מדבר למטרופולין: תכניות האב ותכניות המתאר לפיתוח הנגב 1952–2002'.

          חותם את החוברת מדור מורחב של 'ספרים חדשים שנתקבלו במערכת', ובו סקירות קצרות של ספרים בתחום לימודי ארץ-ישראל שהופיעו בשנה האחרונה. נשמח לקבל ספרים חדשים לסקירה ולביקורת.

 

קריאה מהנה

מערכת קתדרה

 

רבקה ניר - יוחנן ואליהו  רבקה ניר - יוחנן ואליהו
פרופ' עמיחי מזר / תנור מן המאה העשירית לפסה"נ מתל רחוב  פרופ' עמיחי מזר / תנור מן המאה העשירית לפסה"נ מתל רחוב
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו