קתדרה 133

 

תוכן הגליון:

אייל בן-אליהו / מה לבת בבל בסלע אדום?
גדעון אבני, יואב אבני ונעמי פורת / החקלאות הקדומה בנגב – בחינה מחודשת
נורית ליסובסקי / יישום גישה מעין-ארכאולוגית לחקר מקומות קדושים בגליל
גור אלרואי / משרתי המושבה או רודנים גסי רוח? מאה שנה לאגודת 'השומר' – פרספקטיבה היסטורית
תמר ליבס וזוהר קמפף / 'הלא! ירושלים מדברת': החייאת הדיבור העברי ברדיו המנדטורי (1936–1948)
תעודה
אלכסיי (אליהו) יודיצקי ואלישע קימרון / הערות על הכתובת המכוּנה 'חזון גבריאל'
עם הספר
איל רגב / חסידות וחסידים על פי אסכולת אפרון
אורן טל / בניאס, הגליל העליון ובקע הלבנון: בין היסטוריה לארכאולוגיה
סלביה פוגל-ביזאוי / דגם של מחקר מאלף וחדשני
יאיר זלטנרייך / חנה מיזל: שחרור האישה או שחרור הנשים?
תמיר גורן / ביוגרפיה של שכונה
מעוז עזריהו / 'לא עיר אלא שיר'

 

תקצירים

 

אייל בן-אליהו

מה לבת בבל בסלע אדום?

המעברים בין אדום לבבל במזמור קלז בתהלים העסיקו את ספרות המחקר. דומה כי המעבר המוקשה ביותר בפרק הוא בין פס' ז, העוסק בבני אדום: 'זְכֹר ה' לבני אדום את יום ירושלים האֹמרים, עָרוּ עָרוּ עד היסוד בה', לפס' ח', שבו מדובר בנקמה בבבל דווקא: 'בת בבל השדודה אשרֵי שישלם לך את גמולֵך שגמלתְּ לנו'.

במאמר זה הצעתי כי הזיקה בין בבל לאדום במזמור זה נסמכת על כיבושי נבונאיד מלך בבל באדום. נבונאיד הנציח את ניצחונו בכתובת שנחקקה במרומי קלעת-סלע, אחד ממבצרי הסלע באדום. זיקה זו מסבירה מדוע מייחל המשורר לניפוץ עולליה של בבל דווקא על הסלע שבאדום כנאמר בפס' ט: 'אשרֵי שיאחֵז ונִפץ את עֹללַיך אל הסָלע'.

הווי אומר: המשורר מתפלל שנבונאיד מלך בבל ינופץ דווקא במקום שבו הנציח את התפארותו בכיבוש אדום. תקוותו של המשורר היא כי כשם שאדום, שהייתה שותפה למחריבי יהודה והמקדש, ושסמכה על ביצורי הסלע, נפלה והוכנעה, כך הסלע יהיה מקום ניפוצה של בבל, אשר מלכהּ נבונאיד כה התפאר בכיבושה.

 

גדעון אבני, יואב אבני ונעמי פורת

החקלאות הקדומה בנגב – בחינה מחודשת

שדות החקלאות הקדומה המשתרעים על שטחים נרחבים בהר הנגב נבחנו עד היום בידי חוקרים מתחומי הארכאולוגיה, ההידרולוגיה, הבוטניקה והגאו-מורפולוגיה. המחקר הנוכחי מתמקד בשאלת משך השימוש במערכות החקלאיות, נסיבות הקמתן ונטישתן, תהליכי הצטברות וסחיפה של הקרקעות, והאפשרות ללמוד מחקר החקלאות הקדומה על האקלים והסובב בתקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית הקדומה. במחקר שולבו נתונים ארכאולוגיים ושיטת תיארוך רדיומטרית – לומינסציה, המבוססת על מדידה של אות (סיגנל) המצטבר בפגמים הקיימים בגבישי קוורץ. על סמך מחקר בכמה אתרי מבחן – בנחל ממשית, ליד שבטה, בנחל צנע וסמוך לשדה-בוקר – ניתן להסיק שמערכות החקלאות הקדומה הותקנו בשלהי התקופה הרומית המאוחרת או בראשית התקופה הביזנטית והמשיכו לשמש עד המאה העשירית והאחת-עשרה לסה"נ. לא נמצאו סימנים לשינויים סביבתיים או אקלימיים שחלו בתקופה זו, ולכן לא ניתן לקשור את נטישת מערכות החקלאות והיישובים שלידן למשבר אקלימי, כפי שהוצע בעבר. השוואת מערכות החקלאות בנגב לאזורים אחרים במזרח התיכון מצביעה על חשיבותו של הגורם האנושי המקומי בפיתוח ובתפעול של המערכות החקלאיות הנרחבות, ושוללת יזמה ממלכתית רחבת היקף של בניית שדות חקלאיים.

 

נורית ליסובסקי

יישום גישה מעין-ארכאולוגית לחקר מקומות קדושים בגליל
למאמר המקוון

תנופת הפיתוח שפקדה רבים מן המקומות הקדושים בארץ וחוסר האפשרות לבצע בהם חפירה ארכאולוגית מחייבים לפתח דרכים חלופיות לחקור את תולדותיהם. תנאי הכרחי למחקר כזה הוא זיהוי בטוח בשטח של המקום הקדוש הנזכר במקורות, מציאותם של מקורות מתקופות שונות שנמסרו בהם פרטים מוחשיים על המקום ונגישות של האתר כיום.

במאמר זה מוצעת גישה חדשה לחקר אתרים קדושים ומוצג ניתוח פרטני של שורת קברים ברחבי הגליל העליון והתחתון, קברים המיוחסים לאישים ידועים (חנינא בן דוסא בעראבה, יהושע בסכנין, יונתן בן עוזיאל בעמוקה, חבקוק ליד יאקוק, יהודה בן אלעאי בעין זיתון, שמעיה ואבטליון בגוש-חלב, אבא חלפתא, אליעזר 'ובנו' יעקב וחנניה בן עקשיא בכפר חנניה, אלעזר בן ערך, אלעזר בן עזריה ואליעזר בן הורקנוס בעלמה). במאמר נבחנים שלבי צמיחתם והתגבשותם של אתרים קדושים אלה באמצעות ניתוח של כתבי נוסעים קדומים, רובם ככולם יהודים, תיאורים של חוקרים שפקדו את המקומות הקדושים בעת החדשה, תצלומים שצולמו במרוצת השנים והתבוננות מקרוב באתרים כיום. שילוב האמצעים הללו מאפשר לערוך מעין חפירה וירטואלית באתרים. כך למשל ניתן לקבוע כי בחלק מכתבי הנוסעים תוארו אתרים שונים מאלה המזוהים כיום כקברי הקדושים, כי לעתים קרובות חלו תזוזות במקומו של המקום הקדוש, עד שבסופו של דבר נתקבע במקום אחד, וכי רק קברים קדושים אחדים זוהו מתחילה באתר שבו הם מזוהים כיום. במאמר מודגשות שותפותם של התושבים המקומיים המוסלמים בפולחן שנערך ברבים מן המקומות הקדושים ליהודים, והעובדה שלקהילה המקומית המוסלמית היה חלק חשוב בשימור המקומות הקדושים ובטיפוחם, בייחוד בתקופה שלאחר היעלמות הקהילה היהודית מן המקום.

 

גור אלרואי

משרתי המושבה או רודנים גסי רוח? מאה שנה לאגודת 'השומר' – פרספקטיבה היסטורית
למאמר המקוון

מאמר זה מבקש לבחון את יחסם של חברי אגודת 'השומר' לאיכרים ולאוכלוסייה הערבית בתקופת העלייה השנייה. באמצעות מקורות ראשוניים שטרם פורסמו נעשה ניסיון לברר את יחסם של האיכרים, מעסיקיהם של השומרים, לאגודה ולבחון את עמדותיהם בשתי סוגיות הקשורות לתולדות אגודת 'השומר': תקרית זרנוגה, שבסופה גורשו בשנת 1913 אנשי 'השומר' מהמושבה רחובות, והשביתה בסג'רה בראשית שנת 1914 והמאבק על עבודה עברית בין 'השומר' לאגודת 'נטעים'. שני האירועים, אף על פי שלא היו קשורים זה לזה והתרחשו בפרקי זמן שונים, מלמדים על דפוסי התנהגות זהים של חברי 'השומר' משנתגלעה מחלוקת בינם לבין מעסיקיהם. עיקר חשיבותו של המאמר בניסיון להבין לראשונה את תולדות האגודה מנקודת המבט של היישוב ושל האיכרים, שלא תמיד ראו את הדברים כפי שהציגו אותם חברי האגודה בהיסטוריה הרשמית שלהם.

 

תמר ליבס וזוהר קמפף

'הלא! ירושלים מדברת': החייאת הדיבור העברי ברדיו המנדטורי (1936–1948)

חוקרי ההיסטוריה של החייאת העברית בהתיישבות הציונית בארץ-ישראל מציינים כאירועים מכוננים את עלייתו ארצה של אליעזר בן-יהודה, את החלטת ועד הלשון לאמץ את המבטא הספרדי ואת ניצחון העברית במאבק על שפתה של מערכת החינוך ביישוב. הופתענו לגלות שהמחקרים שנעשו עד כה התעלמו מתפקידו המרכזי של 'קול ירושלים' בקידומה ובהפצתה של העברית המדוברת. שידור 'השעה העברית' ברדיו המנדטורי שימש כמעבדה לפיתוח מונחים חדשים ולניסוי 'חי' של מִשלבים וסגנונות דיבור. מאפייני המדיום הרדיופוני אפשרו לכלל הציבור הארץ-ישראלי, לרבות קהלים שלא הייתה להם גישה לאגודות להחייאת השפה או למערכת החינוך, לשמוע את השפה המדוברת.

ממחקרנו עולה כי חמישה מרכיבים אפשרו לשידור העברי ליצור שפת דיבור נגישה ואחידה: (א) יצירת מרחב וירטואלי משותף באמצעות שידור חי, יומיומי וקבוע; (ב) אימוץ והפצה של הגייה ספרדית אחידה; (ג) המצאת תחדישים בשפה העברית, כולל מונחים עבריים לטכנולוגיות חדשות ולאופני השימוש בהן; (ד) הנחלת השפה במדורים קבועים שיועדו למטרה זו; (ה) יצירת משלב רדיופוני, כולל עיצוב דרכי הפניה של קרייני הרדיו אל מאזיניהם הקרובים-רחוקים.

 

אלכסיי (אליהו) יודיצקי ואלישע קימרון

הערות על הכתובת המכוּנה 'חזון גבריאל'

המחברים בדקו מחדש את הכתובת שכונתה 'חזון גבריאל' בסיוע תצלומים דיגיטליים חדשים של הכתובת. במאמר זה מוצעים קריאות חדשות ופירושים לכמה קטעים מן הכתובת. התברר למשל שמופיע בה כמה פעמים הפועל 'ואראה', ונראה שנושא הפועל הזה הוא בעל החזון המשוחח עם המלאך גבריאל על חזונו. כן התגלה בכתובת ציטוט מירמיה לב, יז–יח: '[הנה] א[תה עשית] את השמים ואת הארץ בכחך [הגדול ובזרועך] הנטוה עושה חסד לאלפים'.

 

מאמרים מקוונים מחוברת זו:

 

יישום גישה מעין-ארכאולוגית לחקר מקומות קדושים בגליל / נורית ליסובסקי  יישום גישה מעין-ארכאולוגית לחקר מקומות קדושים בגליל / נורית ליסובסקי
משרתי המושבה או רודנים גסי רוח? מאה שנה לאגודת 'השומר' – פרספקטיבה היסטורית / גור אלרואי  משרתי המושבה או רודנים גסי רוח? מאה שנה לאגודת 'השומר' – פרספקטיבה היסטורית / גור אלרואי
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו