קתדרה 135

 

בפתח קתדרה(מקוון)

 

תעודה

 

שי אשל / יואנס פוקאס, תיאור קצר של המקומות הקדושים, עדותו של עולה רגל יווני בתקופה הצלבנית למאמר המקוון

חיים גורן / מסע הצלב בדרכי שלום, מסעי הצלב וארץ-ישראל במאה התשע-עשרה

אליעזר באומגרטן / הלכה, קבלה ומדע בספרייתו של הרב נפתלי הירץ הלוי

עדנה יקותיאלי כהן / עקיבא אריה ויס והעיר העברית הראשונה

תמר גיספאן-גרינברג / אמנות קיר בחדרי אוכל בקיבוצי 'הקיבוץ הארצי' 1967-1950

 

עם הספר

 

עמוס הדס /  על גתות ובתי בד קדומים בארץ-ישראל

יהושע שוורץ /  אדמות ארץ-ישראל והיסטוריה בתקופה הרומית

מוסטפא כבהא /  בני מוריס וההיסטוריוגרפיה של מלחמת 1948

 

תקצירים

 

שי אשל

יואנס פוקאס, תיאור קצר של המקומות הקדושים: עדותו של עולה רגל יווני בתקופה הצלבנית

תרגום מוער לעברית

למאמר המקוון

המאמר עוסק בטקסט מן המאה השתים-עשרה שנכתב בידי יואנס פוקאס, נזיר במנזר 'יוחנן התאולוג' אשר באי פטמוס. הטקסט, הכתוב במקורו יוונית, מבוסס על יומן עולה רגל אשר כתב פוקאס במסעו בסוריה ובארץ-ישראל בשנת 1177. הוא ביקש לתאר את ארץ הקודש, שהייתה נתונה בשלטון הצלבנים, כאזור שמתקיימים בו חיים אורתודוקסיים פעילים, מקום שבו ההגיוגרפיות (תיאור חיי הקדושים) של אבות מנזרי מדבר יהודה קמות לתחייה, אזור הממשיך להיות חלק מן העולם הביזנטי. פוקאס התעלם בדרך כלל משלטונם של הצלבנים והילל בכל הזדמנות את הקיסר הביזנטי מנואל קומננוס כמקומֵם המקומות הקדושים וכמגִנן של הקהילות האורתודוקסיות בארץ. הטקסט המתורגם מעניק לקורא העברי הזדמנות להיחשף ליחסים העדינים והמתוחים בין לטינים לאורתודוקסים ובין הצלבנים לאימפריה הביזנטית באותה תקופה. הוא אף פותח פתח להיכרות עם עולם המחשבה הביזנטי במאה השתים-עשרה ועם המציאות המורכבת והמגוונת בארץ-ישראל בשלטון הצלבנים. הטקסט מלווה במבוא ובהערות, ובהם ביקש המחבר להבהיר הן את המסורות האורתודוקסיות בנוגע למקומות הקדושים והן את מצבם של חיי הדת האורתודוקסיים בארץ-ישראל במאה השתים-עשרה.

 

חיים גורן

מסע הצלב בדרכי שלום: מסעי הצלב וארץ-ישראל במאה התשע-עשרה

הקשר בין ארץ הקודש למסעי הצלב לא נסתיים בשנת 1291, כשאחרוני הצלבנים נהרגו או גורשו, והארץ כולה חזרה לידיים מוסלמיות. המונח מסע צלב חזר ושימש במקורות שונים ובתקופות שונות, בהקשרים מגוונים שנגעו לנצרות ולמעורבותה בארץ. נקודת השיא בשימוש במונח בשיח הציבורי, בעיקר בזה שהשתתפו בו קבוצות גדולות מקרב האירופים שהיו קשורים בפעילות בארץ, הייתה משנות הארבעים של המאה התשע-עשרה ובמהלך מחציתה השנייה.

          ארץ הקודש אמורה הייתה להיכבש עתה בידי כוחות נוצריים ללא שפיכות דמים. ה'רקונקוויסטה', רוחנית בלבד או גם פיזית, לא אמורה הייתה להתבצע בידי כוחות מזוינים שיבואו בים וביבשה, יילחמו באויביהם ויקריבו את חייהם למען החזרת השלטון הנוצרי לכנסיית הקבר ו'בנותיה'. הפעם תוכנן כיבוש באמצעים מחוכמים ומתוחכמים יותר, על ידי של יישום מה שהמתכננים ראו כעליונות האירופית והנוצרית על האסלאם; ללא נשק ואלימות, אלא באמצעות החינוך והסעד, הלימוד והמחקר, התרבות והכלכלה, המיסיון וההתיישבות.

          הרעיון, שהוכתר בשם 'מסע צלב השלום' או 'מסע הצלב בדרכי שלום', זכה לתפוצה ולתהודה בחוגים קתוליים במערב אירופה ובקרב חלק מהפרוטסטנטים, בעיקר אלה שלא תמכו בקימום היהודים (Restoration of the Jews). המאמר מציג את המטיפים לרעיון זה מקרב קבוצות שהיו קשורות לארץ, שנמנו בעיקר עם הגרמנים (אוונגלים, קתולים, טמפלרים) וכן עם הצרפתים, ואת הניסיונות המעשיים המועטים ליישמו בשטח.

 

אליעזר באומגרטן

הלכה, קבלה ומדע בספרייתו של הרב נפתלי הירץ הלוי

מאמר זה בוחן את המצאי בספרייתו של ר' נפתלי הירץ הלוי, הרב האשכנזי של יפו והמושבות בסוף המאה התשע-עשרה. ספרייתו של הלוי מלמדת הן על תחומי העניין שלו והן על דרכי תפוצת הספרים בתקופתו. במצאי בספרייתו ובדפוסי השימוש שלו בסוגי הספרים השונים ניכרים הבדלים בין תחומי ידע שונים. ספרות הקבלה בספרייתו של הלוי הייתה מגוונת.  הוא השתמש בה שימוש נרחב וכתב על בסיסה כמה מחיבוריו. לעומת זאת ספרות ההלכה שהייתה בידי הלוי היא ספרות קנונית מצומצמת וספרות הלכה מעשית. הלוי לא חידש בתחום זה ונשאר כפוף למקורות הקנוניים. תחום נוסף המשקף עניין מיוחד של הלוי בו הוא תחום המדעים. הוא החזיק כמה ספרי מדעים והשתמש בספרות המדעית בכתיבת חיבוריו בקבלה, בשלבו בחיבוריו הקבליים את המושגים המדעיים שהכיר, במקום המושגים המדעיים אשר שימשו בספרות הקבלית הקדומה. המחבר מציע לראות בשימוש של הלוי במושגים מדעיים תוצאה של מגעים בין 'היישוב הישן' ל'יישוב החדש' ביפו בסוף המאה התשע-עשרה.

 

עדנה יקותיאלי כהן

עקיבא אריה ויס והעיר העברית הראשונה

בניגוד לטענתם של חוקרים אחדים שחברי אגודת 'אחוזת-בית' תכננו לבנות שכונה או פרוור, ושרק הנסיבות שהתהוו מאוחר יותר עשו את תל-אביב לעיר, מאמר זה בא להוכיח שעקיבא אריה ויס, יוזמהּ ומייסדה של אחוזת-בית, ראה בה מההתחלה עיר עברית גדולה, עצמאית ומודרנית; הדבר בא לידי ביטוי כבר כאשר הציג את תכניתו במועדון 'ישורון' ביפו בשנת 1906. נוסף על כך המחברת מבקשת להראות כי כל הפעולות שהוביל ויס בהמשך, בתוקף תפקידו כיושב ראש אגודת 'אחוזת בית' – קניית שטח גדול מחוץ ליפו, שטח שאִפשר התבדלות והתפשטות בעתיד, תכנון מוקדם של השטח, חיבור תקנות ופיקוח על ביצוען – תאמו מגמה זו, והן שעשו את תל-אביב לעיר הגדולה ולא יד המקרה.

 

תמר גיספאן-גרינברג

אמנות קיר בחדרי אוכל בקיבוצי 'הקיבוץ הארצי' 1950–1967

האמנות הציבורית בכלל ואמנות הקיר בפרט מבטאות את רוח ההנהגה ואת רוח העם. לפיכך הן משמשות אמצעי כדי להבין את רוח התקופה הנדונה במאמר זה. המאמר מתמקד בפלח אחד ממכלול היצירה הציבורית – באמנות הקיר בחדרי האוכל בקיבוצי 'הקיבוץ הארצי'.

          היצירות שהוצגו בחדרי האוכל הקיבוציים בשנים 1950–1967 נבחנות במאמר על רקע השינויים החברתיים שחלו בחברה הקיבוצית מאז הקמת המדינה בשנת 1948. אירוע מכונן זה היה נקודת מפנה בחברה הקיבוצית: התנועה הקיבוצית, שמילאה את המשימות החלוציות הבוערות טרם קום המדינה, נדחקה עתה הצִדה הן פוליטית הן חברתית. במחקר ההיסטוריה הקיבוצית מבחינים בין שתי תקופות היסטוריות עוקבות לאחר קום המדינה: תקופת המשבר, במחצית הראשונה של שנות החמישים, ותקופת ההתאוששות, מן המחצית השנייה של שנות החמישים ועד אמצע שנות השישים לערך.

          הטענה המרכזית במאמר היא שביצירות הנדונות משתקפים הבדלים בסגנון ובתוכן בין שתי התקופות. היצירות מתקופת המשבר מתאפיינות בסגנון פיגורטיווי, ותוכניהן הנרטיביים עוסקים בעיקר בתקופה שלפני קום המדינה. היצירות מתקופת ההתאוששות מתאפיינות בסגנון חופשי יותר, הנוטה למופשט. על פי רוב התכנים מבטאים בדרך סמלית את השינויים שחלו בחברה הקיבוצית מאז קום המדינה והם מלמדים על דימוים העצמי של הקיבוצים בתקופה זו.

 

 

 

פתח דבר  פתח דבר
שי אשל / יואנס פוקאס, תיאור קצר של המקומות הקדושים, עדותן של עולה רגל יווני בתקופה הצלבנית  שי אשל / יואנס פוקאס, תיאור קצר של המקומות הקדושים, עדותן של עולה רגל יווני בתקופה הצלבנית
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו