מר אברהם הטל - קורות חיים

אברהם רובר הטל  נולד בפאריס בשנת 1927. בילדותו המוקדמת עבר עם הוריו להתגורר בתוניס. בין השנים 1947-1956 היה חבר פעיל בהנהגת תנועת "תורה ועבודה" של בני עקיבא, ומטעמה גם נשלח לאלג'יריה ולצרפת. בתקופה זו עבד הטל כהידרולוג במשרד ממשלתי.
בשנים 1952-1956 החל  ביוזמה פרטית רחבת היקף שמטרתה הייתה  לאסוף באופן שיטתי את כל החומר המדעי והספרותי הנוגע ליהדות המגרב ולתרבותה ולהעלותו ולרכזו  בירושלים. החומר שנאסף כלל בסופו של דבר למעלה ממאה וחמישים כתבי יד מקוריים, מאות מטרים של סלילי מיקרופילם, למעלה מאלף ספרים בעברית, בערבית-יהודית ובצרפתית, אלפי חוברות ואוספי עיתונים יהודיים.
בשנת 1953 נפגש רובר הטל לראשונה עם נשיא המדינה דאז, יצחק בן צבי. נשיא המדינה שכנע אותו לנטוש את מקצועו כהידרולוג ולהצטרף למכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, אותו הקים וביסס באותן שנים. ואמנם, הטל החל לחקור באופן רציני את תולדות יהודי תוניסיה ותרבותם. מאמרו הראשון שהתפרסם בירחון האלג'יראי Information Juive, עסק בדמוגרפיה של יהודי תוניסיה (ראו ביבליוגרפיה מצורפת) ובשנת 1959 פרסם יחד עם פול סבאג ספר על השכונה היהודית של תוניס. זו נהרסה כליל שנתיים לאחר מכן.
בשנת 1956 עלה הטל לארץ והתיישב בירושלים עם אשתו ובתו ועם המטען הספרותי יקר הערך שליקט בשקדנות ובלהט במשך ארבע השנים שקדמו לעלייה. החומר כולו הופקד במכון בן צבי.
הטל עצמו החל לעבוד בספריית המכון ובמשך שנים הקים וטיפח את הספרייה ואת אוצרותיה. בזכותו הפכה הספרייה למוקד עלייה לרגל לחוקרים ולקוראים מרחבי העולם המתעניינים בהיסטוריה ובתרבות של יהודי המזרח. ייחודה של הספרייה שהקים הוא גם באוסף המלא והנדיר של ספרים, כתבי עת וכתבי יד הקשורים כולם לנושא זה, וגם בשיטת הקטלוג הייחודית שהמציא, המאפשרת לקוראים גישה נוחה וידידותית אל אוצרות הספרייה. כל עוד פקד הטל את הספרייה, גם שנים ארוכות לאחר פרישתו הרשמית לגמלאות, הוא תרם בנדיבות, בחפץ לב ובמאור פנים מידיעותיו העצומות לכל באי הספרייה. הוא נהג ללוות את הקוראים והחוקרים בספרייה להדריכם, לוודא שיגיעו אל כל הספרים המבוקשים והרעיף עליהם את שפע ידיעותיו.
במקביל, החל הטל, שחי בצמצום ובצניעות, בהקמת אוסף פרטי מקיף של הספרות הערבית–יהודית ושל העיתונות היהודית בתוניסיה. אוסף זה, שנרכש לאחרונה על ידי הספרייה הלאומית, הוא האוסף הגדול והמלא ביותר של הספרות והעיתונות של יהודי צפון אפריקה, ואין ערוך לחשיבותו.
הטל הוא אחד המומחים הגדולים ביותר לשפה הערבית-יהודית של יהודי תוניסיה, שפה שפרחה בשלהי המאה התשע-עשרה, אך נכחדה כמעט לחלוטין עם המעבר לשימוש בצרפתית.
אהבתו של הטל לתרבות הספר ובקיאותו באו לידי ביטוי במפעלי הביבליוגרפיה אדירי המימדים שהעמיד. בשנת 1973 פורסמה לראשונה הביבליוגרפיה שלו על יהדות צפון אפריקה ובה כ 5,700 ערכים. כעבור עשרים שנה פורסמה מהדורה חדשה של הביבליוגרפיה ובה הוכפל מספר הערכים. ביבליוגראפיה זו היא אבן יסוד בחקר יהדות צפון אפריקה והיא שאפשרה את המחקר בתחום זה והביאה אותו למחוזות חדשים. כן פרסם הטל ביבליוגרפיה לתולדות יהודי יוון, וגם בכך היה חלוץ.
הטל פרסם ביבליוגרפיות של רבים מהאבות המייסדים של חקר קהילות ישראל במזרח: שלמה דב גויטיין, חיים זאב הירשברג, דוד קורקוס, יצחק מולכו, דוד צבי בנעט, וחוה לצרוס-יפה.
יחד עם קלוד סיטבון פרסם בשנת 1979 ספר מקיף על ההיסטוריה של יהדות תוניסיה ויחד אתו גם ארגן בשנת 1986 במוזיאון בית התפוצות את התערוכה "מקרתגו לירושלים". בין פרסומיו נכללות גם יצירות לא מחקריות: ספר שירה וספר זיכרונות קצר על תקופת שלטון הנאצים בתוניס.

אברהם רובר הטל הוא שומר הזיכרון המובהק של יהודי צפון אפריקה וחלוץ מחקרם בתחומים רבים. הוא הניח במהלך חייו את התשתית הבסיסית והחיונית לחקר קהילות ישראל במזרח. תשתית שבלעדיה לא יוכל להתקיים שום מחקר רציני. הוא עשה זאת בדרכו הצנועה והשקטה בשקדנות, בשיטתיות ובמקצועיות עילאית, ולא פחות מכך בלהט רב ובדבקות של מי ששליחות גדולה מונחת לפניו.

הטל ומפעליו הייחודיים זכו להכרה רשמית באמצעות שורה של פרסים מטעם מוסדות שונים בארץ:
1988: פרס מטעם משרד העבודה.
1990: פרס ירושלים
1992: פרס מטעם משרד הדתות
2001: פרס נשיא המדינה 

[מכון בן-צבי לחקר יהודי המזרח]

חזרה לדף על אברהם הטל

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

מכון בן-צבי

מכון בן-צבי הוא מכון המחקר הוותיק בעולם העוסק ביהודי ספרד ויהודי ארצות האסלאם.
המכון עורך כינוסים וימי עיון ומוציא לאור ספרים וכתבי-עת העוסקים בתולדות יהודי המזרח, בספרותם וביצירותיהם.
יצחק בן-צבי, לימים הנשיא השני של מדינת ישראל, הקים את המכון לחקר קהילות ישראל במזרח בשנת 1947. מכון בן-צבי הוא חלק מן האוניברסיטה העברית בירושלים, והוא שותף ליד יצחק בן-צבי.