פעמים גליון 137

 תוכן עניינים

הפעם בפעמים 

אלמוג בהר
וריאציות של אחרָת: בחינה של והוא אחר לשמעון בלס על רקע מכלול יצירתו 
לעיון לחץ כאן

גאולה אלימלך
מציאות ופנטזיה בסיפוריו הקצרים של יצחק בר׀משה דורון בר
יהודי ארצות האסלאם והמקומות הקדושים היהודיים במדינת ישראל 1948׀1967 
יהודה לוין 
החווה הלימודית אור׀יהודה שבאנטוליה
חגי מזוז
גידול פאות בקרב יהודי צפון חצי האי ערב 

תעודה

משה מגיד
אנוכי במזרח ולבי בציון 
לעיון לחץ כאן

In This Issue

הפעם בפעמים 

לרכישת הגליון או מנוי שנתי\דו שנתי
לרוכשים באתר בלבד: הנחה של 10% על מנוי לכתב העת פעמים

חוברת זו של פעמים עוסקת בספרות ובחברה במאה

העשרים. פותח אותה מאמרו של אלמוג בהר על

הרומן 'והוא אחר' ) 1991 (, ספר הפרוזה התשיעי של

הסופר שמעון בלס, שנולד בבגדאד בשנת 1930 . בלס

החל את דרכו כסופר בערבית, בעיראק, וכן בעיתונות

הפלסטינית בישראל לאחר 1951 . בשנת 1964 פרסם

בלס את ספרו העברי הראשון, הרומן 'המעברה'. הספר

'והוא אחר' עורר עניין רב, בין השאר בשל נושאו

הרגיש, סיפורו של יהודי שהתאסלם ונשאר לחיות

בעיראק לאחר עזיבתה של הקהילה היהודית, הַרוֹן

אַחְמַד סַוסְַן, שדמותו מבוססת על דמותו ההיסטורית

של נסים אחמד סוסה. בהר מציע לקרוא את הספר

'והוא אחר' כאלגוריה לאומית מהופכת: באמצעות

הקרעים והקונפליקטים של סיפור הזהות האישית

ביקש הסופר לקרוע את המסווה מעל הסיפור הלאומי

הקוהרנטי. הרומן נע הלוך ושוב בין האפשרות

להיקרא כרומן לאומי עיראקי, על רקע ההיסטוריה

העיראקית )אפשרות אשר אינה פתוחה לפני מרבית

הקוראים העבריים(, לבין האפשרות להיקרא בהקשר

ישראלי, כרומן מראה לרומנים לאומיים ישראליים;

בהקשרו המפוצל הוא יוצר קרבה בין הלאומיות

העיראקית לזו הישראלית, מתוך ביקורת ופרודיה

על שתיהן.

אלמוג בהר הוא תלמיד מחקר בחוג לספרות

באוניברסיטת תלאביב.

almogbehar@gmail.com

גאולה אלימלך מתארת את עולמו הספרותי של יצחק

ברמשה ) 1927 2004 (, שנולד בבגדאד ועלה לישראל

בשנת 1950 , עולם שנע בין ראליזם מחד גיסא ובין

פנטזיה, מיסטיקה וחלומות מאידך גיסא. שני הרבדים

האלה משקפים את נקודת מבטו של ברמשה על

שאלות קיומיות שונות. המאמר מתמקד בסיפורי הקובץ

'מאחורי החומה' ) 1973 (, אשר כמו רבות מיצירותיו

האחרות מעוגנים במידה רבה בחייו הפרטיים. הסיפורים

חושפים מציאות עגומה, ששזורים בה חלומות ופנטזיה,

ובתוך כך נעשה בהם ניסיון לברוח אל עולם רוחני יותר

וטוב יותר מזה המציאותי. ניתוח הסיפורים מבוסס על

שלוש הפונקציות של ספרות הפנטזיה שהגדיר הסופר

והבלשן ג'ר"ר טולקין בספרו 'עץ ועלה' - התאוששות,

בריחה ונחמה.

ד"ר גאולה אלימלך מלמדת במחלקה לערבית

באוניברסיטת בראילן.

geula180@gmail.com

מאמרו של דורון בר עוסק בדרכים השונות שבהן

השפיעו עולים חדשים מארצות האסלאם שבאו

למדינת ישראל בשנים שלאחר ייסודה, על המרחב

המקודש היהודי במדינה. במקביל לפעילות ממוסדת

בקבר דוד בירושלים, בקבר ר' שמעון בר יוחאי במירון

ובמערת אליהו בחיפה, אתרי עלייה לרגל שהיו חלק

חשוב מהמרחב המקודש של יהודי ארצות האסלאם,

היו העולים החדשים מארצות אלה קשורים בפעילות

במקומות קדושים כמו קברו המסורתי של רבן גמליאל

ביבנה וקבר בנימין בסמוך לכפרסבא.

ד"ר דורון בר מלמד במכון שכטר למדעי היהדות.

doron@schechter.ac.il

במאה התשע עשרה שאפו זרמים יהודיים לא מעטים

להשיב את בני עמם לעבודה חקלאית כדרך לתיקון

מצבם הכלכלי, החברתי והאזרחי. השקפה זו הייתה גם

מיסודותיה של ה'חברה להתיישבות יהודית' )יק"א(,

שניסתה ליישב יהודים, תחילה ברוסיה ובהמשך בארצות

שמחוצה לה. מועצת יק"א ראתה בשטחים הנרחבים של

האימפריה העות'מאנית אזור בעל פוטנציאל חקלאי

ובדקה את האפשרות להקים שם משקים שיהודים

יוכלו לעסוק בהם בעבודה יצרנית. החברה אכן הקימה

משקים באזור אנטוליה ויסדה שם חווה חקלאית בשם

'אוריהודה'. מאמרו של יהודה לוין עוסק בתולדות

החווה, החל מצעדיה הראשונים, המשך בקורותיה

ובקשיים שבהם נתקלה, וכלה בסגירתה. המאמר מבוסס

בעיקר על מקורות מארכיוני יק"א וכי"ח.

ד"ר יהודה לוין הוא חוקר עצמאי.

yehlevin@yahoo.com.ar

מאמרו של חגי מזוז בא להתחקות אחר תולדותיו של

מנהג גידול הפאות בקרב יהודי צפון חצי האי ערב.

נוסף על אזכורים של גידול פאות או קיצוצן בתנ"ך

ואצל הרודוטוס, מוסיף המאמר עדויות ממקורות

אסלאמיים. על סמך עדויות אלה מסתבר לדברי המחבר

שהיהודים שהתגוררו בצפון חצי האי ערב אכן גידלו

פאות, שמנהג זה התפתח בקרבם במועד כלשהו אחרי

בואם לשם בין המאה השמינית למאה השישית לפסה"נ,

ושהוא נועד להבדילם משכניהם הערבים, שנהגו לקצוץ

את פאותיהם.

ד"ר חגי מזוז מלמד במחלקה ללימודי יסוד ביהדות

באוניברסיטת בראילן.

hagaimazuz@gmail.com

עוד בחוברת תעודה משנת 1882 מאת משה מגיד שבה

ביקורת של משכיל יהודי מן הבלקן על מייסדי פתח

תקוה. משה מגיד הוא מוסמך החוג להיסטוריה של עם

ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חוברת זו יוצאת לאור זמן קצר אחרי פרישתו של מיכאל

גלצר לגמלאות. מיכאל, המזכיר האקדמי של מכון בן

צבי ועורך המשנה של 'פעמים', ליווה את כתבהעת

מראשיתו ובמשך יותר משלושה עשורים בכישרון,

במסירות, בחכמה ובידע רב, ותרומתו לא תסולא בפז.

מערכת 'פעמים' מודה לו מאוד על פועלו, ומאחלת לו

שנים רבות ונעימות ובריאות טובה.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share
עוד בפעמים
הופיע פעמים 148
מוסף פעמים 2
עיון מקוון בגליונות העבר
אודות פעמים
פעמים בתקשורת
הנחיות להגשת מאמרים
פעמים 146-7
פעמים 145
פעמים 144
פעמים גליון 142-3

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו