פעמים גליון 136

הפעם בפעמים / In This Issue

תוכן העניינים

יעקב רואי
החיים הדתיים בקהילה היהודית הבוכארית במרכז אסיה הסובייטית לאחר מלחמת העולם השנייה
לצפיה לחץ כאן

צילה זן־בר צור
כל אשר מביאה המיילדת - רוחץ המתים לוקח: לידה ומוות במעגל החיים של יהודי אפגאניסתאן

חן ברם
זהות קבוצתית, קולוניאליזם וציונות: יהודי בוכארה ויהודי ההר בראי שמותיהם הקבוצתיים

זאב לוין
תמורות בשפתם של יהודי בוכארה: משפה עדתית לשפה לאומית ובחזרה

יצחק בצלאל
ארון הספרים של רב יהודי באפגאניסתאן

עיונים וביקורת
יגאל שלום ניזרי וקצת מהם נכנסו להאלמלאח ושללו ובזזו אותנו: על ההתניה המסורתית ועיצוב תודעת האסון
בחקר הפרעות
לצפיה לחץ כאן

פעלים
המרכז לחקר יהדות בוכרה במכון בן–צבי
לצפיה לחץ כאן

הפעם בפעמים

לרכישת הגליון או מנוי שנתי\דו שנתי
לרוכשים באתר בלבד: הנחה של 10% על מנוי לכתב העת פעמים

חוברת זו של פעמים עוסקת בבוכארה ובאפגאניסתאן בעת החדשה והיא יוצאת לאור בחסות המרכז לחקר יהודי בוכרה במכון בן–צבי. פותח את החוברת מאמרו של יעקב רואי המתאר את החיים הדתיים של יהודי בוכארה מאז מלחמת העולם השנייה ועד שלהי התקופה הסובייטית. המאמר מבוסס בעיקר על שני סוגי מקורות, השונים במהותם ומשלימים זה את זה: מחד גיסא חומר ארכיוני סובייטי, שיתרונו שהוא תיעד אירועים והתפתחויות בזמן אמת; ומאידך גיסא ראיונות עם יהודים מהעדה הבוכארית שהיו פעילים בקיומם ובשימורם של מסגרות, מסורות ומנהגים יהודיים בקהילות בערי אסיה התיכונה. מתוך שילוב מקורות משני הסוגים המחבר מבקש להציג תמונה מקיפה של השתדלותם של בני העדה לשמור ככל האפשר על הגרעין של יהדותם בצל האילוצים שבהם היו נתונים - לחץ פעיל מצד הרשות ודרישות המודרניזציה נוסח ברית–המועצות - ולבחון את מידה הצלחתם.
פרופ' יעקב רואי הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטת תל–אביב.
john@post.tau.ac.il

מאמרה של צילה זן–בר זה בוחן ברמה תפקודית וסמלית שני ריטואלים חשובים במעגל החיים של יהודי אפגאניסתאן: טקסי הלידה וטקסי המוות. המידע במאמר מושתת על עבודת שדה שנערכה בקרב יוצאי אפגאניסתאן בישראל, וכן על מחקרים אתנוגרפיים והיסטוריים שנעשו על קבוצות אתניות באפגאניסתאן ובכללן היהודים. המאמר מתמקד בח'שת (khesht), לְבֵנה שהיא סמל מפתח בתרבות של יהודי אפגאניסתאן, והמשמשת ככיסא ליולדת, כמשען לרחצת המת וכמנחה לשדים. פענוח הסמל הזה מנכיח תפיסות קוסמולוגיות, מגדריות וסמליות של יהודי אפגאניסתאן במחצית הראשונה של המאה העשרים.
ד"ר צילה זן–בר היא חוקרת הפולקלור של יהודי אפגאניסתאן.
zanbart@gmail.com

חן ברם בוחן את התגבשות הזהות הקבוצתית של שתי קבוצות יהודיות, יהודי בוכארה ויהודי קווקז, באמצעות סקירה של השמות הקיבוציים של שתי הקבוצות ושל תהליך התקבלותם. ההשוואה בין יהודי בוכארה ליהודי קווקז מלמדת כי בשני המקרים מדובר בתהליך שבו השם הכולל (בוכארים; יהודי ההר או הרריים קווקזים) החליף את צורות ההזדהות המקומיות. תהליך זה התחולל בעקבות משא ומתן עם השלטון והסביבה המשתנה, ובה בעת הושפע תהליך גיבוש הזהות הקבוצתית מהעליות הראשונות לארץ–ישראל ומן המגע עם הסביבה החדשה. דינמיקה זו של היווצרות תודעה קבוצתית משותפת מדגימה את המרכזיות של קשרי תפוצה-ארץ–ישראל בחוויה של קבוצות יהודיות שונות. כמו כן היא מדגישה את המרכזיות של המפגש שנוצר תוך כדי כך עם צורות שלטון חדשות, במיוחד אלו הקולוניאליות והאימפריאליות,
ועם קבוצות יהודיות אחרות בעיצוב המחודש של זהויות קבוצתיות יהודיות בתקופה המודרנית.
ד"ר חן ברם הוא פרופסור אורח ע"ש שוסטרמן במכללת ג'ורג' מדיסון למנהל ציבורי באוניברסיטת המדינה, מישיגן.
chen.bram@mail.huji.ac.il

זאב לוין מציג את תהליכי ההתאמה ושינויי הצורה שעברו על לשון היהודים הבוכארים. בראשית המאה העשרים הייתה זו לשונה של קבוצה אתנית, אחר כך הפכה להיות לשון לאומית של קבוצת מיעוט במרכז אסיה הסובייטית, ובמחצית השנייה של המאה העשרים נדחקה לקרן זווית. תהליך המודרניזציה שהחל במרכז אסיה מאז הכיבוש הרוסי הועצם על ידי מדיניות הלאומים הסובייטית. בעשורים השלישי והרביעי של המאה הקודמת תרמה מדיניות זו לפריחה לשונית אדירה, אולם עשור מאוחר יותר השתנתה המדיניות והביאה את הפריחה התרבותית לקִצהּ. מחקר זה מסייע בהבנת התפתחויות בלשניות וחברתיות בקרב היהודים הבוכארים ובקרב מיעוטים נוספים. המחקר תורם גם להבנת המדיניות הסובייטית באשר לזהויות לאומיות, שליטת המדינה ותכנון לשוני ותרבותי.
ד"ר זאב לוין מלמד בחוג ללימודי אסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקר במכון בן–צבי.
levinzv@gmail.com

ר' מתתיה גרג'י (1845-1918), בן לשושלת רבנים ומורים, נולד במשהד, חי באפגאניסתאן ועלה לירושלים בשנת 1908. הוא היה האישיות החשובה ביותר בעדה זו והיחיד בה שכתב באפגאניסתאן ספר שנדפס, 'עונג לשבת' (ירושלים תרע"ג), העומד במרכז מאמרו של יצחק בצלאל. גרג'י חיבר גם את 'קורות זמנים', כרוניקה של הפורענויות שפגעו ביהודי ארצו משנת 1839 ואילך וסיפור שתי עליותיו לארץ. 'עונג לשבת' הוא אוסף דרושים בשלושה חלקים, על התורה, על מזמורי תהלים ועל המשנה. המחבר ליקט דרושים אלה מספרים רבים - מן המקורות היהודיים הקלסיים עד חיבורים מן העת החדשה, פרי עטם של מחברים ספרדים, מזרחים ואשכנזים. האוסף כולל לפי הערכתו של בצלאל 166 חיבורים והוא משקף את השכלתו התורנית של ר' מתתיה, שהייתה רחבה בהרבה מזו של בני קהילתו ומזו שניתנה להם במדרש (תלמוד תורה). הספר משקף גם את דמותו הרוחנית של מחברו, למשל את יחסו לקבלה, שהיא 'חכמת האמת', ואת הערצתו לרב חיד"א בתור 'הרב הגאון אור ישראל', שבאה לידי ביטוי גם בציטטות הרבות בספריו.
ד"ר יצחק בצלאל הוא העורך המייסד של כתב–העת 'פעמים' ועוסק בחקר תולדות היהודים הספרדים ויהודי המזרח במאות ה–19 וה–20 ובזהותם.

עוד בחוברת פרסום על פעילותו של המרכז לחקר יהדות בוכרה במכון בן–צבי, וכן ביקורת של יגאל נזרי מאוניברסיטת ניו–יורק על ספרו של יוסף ינון–פנטון על הפרעות בפאס.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share
עוד בפעמים
הופיע פעמים 146-7
מוסף פעמים 1
עיון מקוון בגליונות העבר
אודות פעמים
פעמים בתקשורת
הנחיות להגשת מאמרים
הופיע פעמים 145
הופיע פעמים 144
פעמים גליון 142-3
פעמים גליון141

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו