פתח דבר קתדרה 151

פתח דבר קתדרה 151

לרגל כנס 'ימי ירושלים' השני של יד יצחק בן-צבי, שיתקיים בסיוון תשע"ד (יוני 2014), מתפרסמים בחוברת זו של 'קתדרה' שבעה מאמרים המייצגים את המחקר הענף של תולדות העיר מתקופת המקרא ועד הקמת מדינת ישראל. שישה מן המאמרים מבוססים על הרצאות מן הכנס הראשון של 'ימי ירושלים', שהתקיים ביד יצחק בן-צבי בתמוז תשע"ב (יולי 2012).

          פותח את החוברת מאמרו של נדב נאמן הדן באפשרויות ובמגבלות בשימוש בטקסט המקראי ובנתונים הארכאולוגיים לשם שחזור תולדותיה של ירושלים בימי הבית הראשון. תחילה מוצגות במאמר מספר אפיזודות מרכזיות הכלולות במחזורי הסיפורים של דוד ושלמה, ונעשה ניסיון לעמוד על תרומתן האפשרית לשחזור תולדותיה של העיר. לאחר מכן המחבר משווה בין המסקנות שעלו מן המחקר הטקסטואלי לבין הנתונים שעלו מן המחקר הארכאולוגי. המסקנה מן ההשוואה היא שכדי לקבל תמונה מאוזנת של המציאות הקדומה יש לעשות שימוש מושכל בשני סוגי המקורות, ולהכיר באפשרויות הטמונות בהם ולא פחות מכך במגבלותיהם כמקורות לשחזור תולדות העיר.

          במאמר השני עוסקת שרה יפת בתולדות ירושלים בפרק זמן אחד מתוך התקופה הפרסית, מתחילתה (539 לפסה"נ) ועד כהונתו של נחמיה (445 לפסה"נ ועד אחרי 432 לפסה"נ). המאמר מתמקד בעדויות המקראיות ובתרומתן להבנת התמונה ההיסטורית של התקופה. המחברת מדגישה כי בימי הדור הראשון של תקופת שיבת ציון הוקם מחדש בית המקדש בירושלים (עזרא א, א; ו, טו), אבל מן המסמכים הנוגעים לבניינו משתמע שרישיונות הבנייה שהעניקו מלכי פרס לתושבי יהודה נועדו אך ורק לבניין המקדש ולא לעיר ירושלים. מן הנבואות של הנביא זכריה בשנים הראשונות של שיבת ציון (זכריה א) ומן ההתכתבות עם ארתחשסתא בהמשך התקופה (עזרא ד) אפשר ללמוד שלכל אורך התקופה ניעורו ביהודה שאיפות לבניית העיר וחומותיה, ואף ננקטו צעדים מעשיים למימוש שאיפות אלו, אך הדברים לא הגיעו לידי ביצוע. מלכי פרס התנגדו באופן פעיל לשיקום העיר ירושלים, ועל רקע מדיניותם זו אפשר להבין את פעולתו הנמרצת והמתוחכמת של נחמיה לבניית חומות ירושלים ולשיקום העיר.

          במאמר השלישי מעלה מרטין גודמן את השאלה עד כמה אקזוטית נראתה ירושלים בעיני מבקר זר, איש העולם ההלניסטי-הרומי, שביקר בעיר לפני חורבנה בידי כוחות רומא בשנת 70 לסה"נ. האם הייתה הסביבה העירונית נוחה ומוכרת לו או שמא מוזרה ומטרידה? האם הביקור בעיר עורר תחושה דומה לזו שאפיינה מסעות אל עמים 'מוזרים' בארצות נידחות כמתואר בכתבי היסטוריונים וגאוגרפים יוונים או רומאים מאז הרודוטוס? או שמא היה ביקור זה דומה יותר לבילוי בערים ה'מתורבתות' שבמזרח אגן הים התיכון שהיו נתונות בשלטון רומי? במאמר מתוארות דרכי השתלבותם של יהודי ירושלים בתרבות הרומית הסובבת, ונבחנת השאלה באיזו מידה היו התכונות הייחודיות של התרבות היהודית המקומית הירושלמית מוּכרות לעיניו, לאוזניו ולאפו של המבקר הזר.

          במאמר הרביעי דן רוברט שיק בירושלים בתקופה העבאסית. המחבר טוען שפעילות הבנייה הנרחבת של השליטים האֻמיים מסביב למתחם הר הבית (אלחרם אלשריף) הקנתה לירושלים זהות אסלאמית כבר בתקופתם, אף כי רוב תושביה היו נוצרים. אולם לעומת התיעוד הקיים על התקופה האֻמיית, האופן שבו התפתח אופייה האסלאמי של ירושלים בכ-200 השנים הבאות, מראשיתה של המהפכה העבאסית בשנת 750 עד השתלטות השושלת הפאטִמית על העיר בשנת 970, אינו מתועד היטב. המאמר מתמקד במקורות היסטוריים ובכתובות שנמצאו בעיר, ומטרתו לחקור כיצד בא לידי ביטוי עניינם הדתי של המוסלמים בירושלים בתקופה העבאסית במיזמי בנייה של השליטים ובבחירתם של עולי רגל מוסלמים לבקר בעיר לתקופות קצרות או ארוכות ובמקרים מסוימים אף להיקבר בה.

          במאמר החמישי עוסק אמנון כהן באחד ההיבטים הלא ידועים של חיי היהודים בירושלים בתקופה העות'מאנית: מעורבותם בחיי הכלכלה ומקומם במערכת הגילדות העירונית. על סמך תעודות ארכיון בית הדין המוסלמי (סִג'ל) בעיר המחבר מחלק את שבעים הגילדות של ירושלים לארבע קבוצות על פי תחומי פעילותן: הספקת מזון ומשקה, מתן שירותים עירוניים, מקצועות יצרניים ומסחר. יהודים שהגיעו לדרגה מקצועית נאותה יכלו להצטרף לגילדה, ולעתים אף לעמוד בראשה. במאמר מתוארים מקצועות שונים שעסקו בהם יהודים בירושלים, ומצורפות אליו כמה דוגמאות של תעודות מקוריות מארכיון הסג'ל.

          במאמר השישי מתאר גיל גורדון את ראשית חינוך העיוורים בארץ-ישראל בשלהי העידן העות'מאני, שהחל להתפתח ביזמתו של יוהן לודוויג שנלר, המיסיונר השווייצרי יליד גרמניה. המחבר עוסק בתולדותיו של בית החינוך המיוחד לעיוורים שהקים שנלר בשנת 1882 במסגרת 'בית היתומים הסורי' בירושלים. הוא מתאר את נסיבות פתיחתו של המוסד, את שלבי התפתחותו, את הקשיים שעמם התמודד, את טיב הידע האירופי שהביא שנלר ואת היחס של האוכלוסייה הערבית ושל השלטון העות'מאני למוסד המיוחד. הוא חושף את הקשר של המוסד עם מוסדות אירופיים מקבילים ועם כאלה שהוקמו מאוחר יותר בארץ הקודש, ולבסוף הוא מעריך את השפעתו ארוכת הטווח במרחב הארץ-ישראלי.

          חותם את פרק המאמרים מאמרו של וינסנט למיר על ההיסטוריה של העיר בראי הספקת המים אליה בשנים 1840–1948. הניתוח במאמר מתמקד בשלושה משברים בתחום הספקת המים בירושלים: בשנת 1870 הביאה הבצורת לעימות בין מסדר האחיות ציון לשלטון העות'מאני בעיר סביב ברכת המים משלהי ימי הבית השני שהתגלתה תוך כדי בניית מנזרן החדש של האחיות בוויה דולורוזה. הסכסוך הפך עד מהרה למאבק מדיני על הזכויות על המים, והתערבו בו דיפלומטים צרפתים ואנשי ממשל עות'מאנים ברמות הגבוהות ביותר. בשנת 1901, בזכות עליית כוחה של העירייה העות'מאנית, איחד משבר המים את הקהילה העירונית לתקופה קצרה, והעירייה הייתה הגורם המרכזי בטיפול במשבר. המאבק שפרץ בשנת 1925 בגלל ההחלטה של הנציב העליון הבריטי להביא לירושלים מים ממעיין הכפר ארטאס, חשף את ראשיתו של העימות הלאומי בין יהודים לערבים, והשלטון הבריטי ניצב בתווך וניסה לתמרן בין תביעות סותרות. המאמר מציג תחום היסטוריוגרפי מבטיח: לא היסטוריה של המים, אלא היסטוריה באמצעות המים או בראי המים.

          במדור עִם הספר שמונה סקירות ספרים: דוד קושניר דן בספרו של יוהן ביסו 'ארץ-ישראל החמידית: פוליטיקה וחברה במחוז ירושלים' (באנגלית); אסף זלצר סוקר את ספרה של אביגיל יעקובסון 'מאימפריה לאימפריה: ירושלים בין השלטון העות'מאני לשלטון הבריטי' (באנגלית); רוני רייך דן בקורפוס הכתובות מהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית שהתגלו באזור קיסריה ומישור החוף המרכזי (באנגלית); רוני ויינשטיין עוסק בספרו של עלי יסיף 'אגדות צפת: חיים ופנטסיה בעיר המקובלים'; תמר כתריאל דנה בספרה של גליה בר-אור '"חיינו מחייבים אמנות": בניין תרבות כבניין חברה: מוזיאונים לאמנות בקיבוצים 1930–1960'; ארי בראל דן בספרו של אוריאל בכרך 'בכוח הידע: פרקים בתולדות חיל המדע (חמ"ד)'; מרגלית שילה עוסקת בספרה של ענת הלמן 'בגדי הארץ החדשה: מדינת ישראל הצעירה בראי הלבוש והאופנה'; ואביבה אופז דנה בספר 'אל ארץ חדשה אתה עובר: ההגדה הקיבוצית של פסח ותולדותיה' (עורך ראשי: צבי שוע [פאוסט]).

 

קריאה מהנה,

מערכת קתדרה

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share
עוד בקתדרה
הופיע גליון 165
עיון מקוון בגליונות קודמים
קול קורא: חוברת 'קתדרה' המוקדשת להיסטוריה של המים בעת החדשה
מערכת קתדרה
הנחיות למחברים
מידע חדש לחוקרי ארץ-ישראל שהגיע למערכת קתדרה
לרכישת מנוי לקתדרה
תגובות
מפתח חוברות קתדרה 100-1
קתדרה 164

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו