עתמול 268

תוכן עת-מול 268

 

אנו שמחים לאפשר לכם להציץ ללא תשלום בגיליון החדש של עת-מול שעוסק הפעם במחלות ומגפות בהיסטוריה.  >> לעיון בגליון

 

תוכן עת-מול 268

1           האומנם נפלה האימפריה הרומית בשל מגפה?

מבט חדש על המגפה היוסטיניאנית

לי מרדכי

4          הפנדמיה הראשונה באסלאם

השלכותיה של מגפת עמואס

נמרוד לוז

8           נוצרים, יהודים ואפיפיור אחד
            
ה"מגפה השחורה" באירופה

אורית רמון

12         האחיות הדיאקונסות

בבתי המחסה לחולי צרעת בירושלים

רות וכסלר

17        מחלת הדֶבֶר בתל אביב

המגפה הראשונה בארץ ישראל המנדטורית

תמיר גורן ויאיר ספרן

21         חולים מדומים

תרמית מגפת הטיפוס במלחמת העולם השנייה

דרור בר-ניר

25         משיתוק לשיקום

התפתחות הרפואה השיקומית בעקבות מגפת הפוליו

גאולה פארן

29         על המקור: מאוספי הספרייה הלאומית

אל יבא המגפה בגבולנו

תפילות יהודיות אישיות לימי מגפה

יעקב פוקס

34         'עת לטייל' עם יואב אבניאון

סיפורם של רופא ושל בית החולים הסקוטי בטבריה

 

עת לפתוח 268

"המגפה הקטלנית, שאולי באה בהשפעת גרמי השמים, ואולי אלהים עצמו הוא ששילחה" (ג'ובאני בוקאצו, דקאמרון, עמ' 29)

מגפה (אפידמיה) היא התפרצות פתאומית של מחלה זיהומית המתפשטת במהירות בקרב האוכלוסייה ופוגעת בחלק גדול ממנה. היא מוגדרת כמגפה רבתי (פנדמיה) כשהיא בתפוצה רחבה וללא שליטה.

הקורונה היא לא המגפה הראשונה שפרצה במפתיע והיכתה באנושות. מגפות רבות התחוללו מאז שחר ההיסטוריה והשפיעו על החברה כולה ועל היחיד. מגפות גרמו לשקיעת אימפריות, השפיעו על האמונה בכוח האל ועל פולחן קדושים ואף השליכו על היחס ליהודים .

גיליון זה מאפשר מבט רחב על מגפות ומגלה דפוסים החוזרים על עצמם. המגפות התפשטו ברחבי העולם עם הכיבושים הנרחבים והמשיכו להתקיים לעיתים עשרות ואף מאות שנים. מגפת הדבר היוסטיניאנית, שעליה כותב מרדכי, כנראה התפרצה שוב בתקופה המוסלמית הקדומה כמגפת עמאוס. במאמרו, מראה לוז כיצד התמודדה האומה המוסלמית הצעירה עם התפרצות המגפה וכיצד נקבעו עקרונות ונהלים שרובם רלוונטיים עד היום כמו "הסגר" ו"בידוד" ויוחסו לנביא מוחמד. מלבד תגובות דתיות למגפות   שבאות לידי ביטוי גם במאמרים של רמון ופוקס, ניתן לראות גם את התמודדות גורמי הרפואה והמנהל עם מצב החירום. במאמר של גורן וספרן מתואר כיצד התפרצות הדבר עודדה בסופו של דבר את שיפור תנאי הסניטציה בעיר תל אביב הצעירה. במאמרים של וכסלר ופארן ניתן לראות איך מצב החירום תרם לפתיחת מוסדות רפואה חיוניים כמו בית המחסה לחולי ה"צרעת" ומרכז השיקום לחולי פוליו, ובר-ניר מראה איך רופאים הצליחו להציל יהודים מהשמדה "בזכות" מגפת טיפוס מדומה.

בגיליון זה ניסינו ללמוד מן המגפות ההיסטוריות ומן הטיפול בהן ואולי אף לשאוב מהן עידוד. אמנם המגפות הן תקופת משבר קשה אך הן מאפשרות גם הזדמנות לצמיחה ולמידה.

מאחלת לכם קריאה מהנה ונקווה שגם הקורונה תהפוך להיסטוריה,

מרוה בלוקה                                                        

עורכת 'עת-מול'

marva@ybz.org.il

 

 

מערכת עת-מול

מבכה את לכתו של

יהודה זיו ז"ל

יהודה זיו היה גאוגרף, איש לשון, חוקר טבע ומדריך טיולים. הוא היה ראש מדור מורשת ידיעת הארץ (מורי"ה) בצה"ל ובמשך שנים רבות חבר ועדת השמות הממשלתית.

יקיר ירושלים לשנת תשע"א וחתן פרס עת-מול לשנת תשע"ג –   שבו זכה

על פועלו המתמשך בחינוך, בהכשרה ובהנחלה של תולדות ארץ ישראל, אתריה ושביליה לציבור הרחב, ועל הקמת דורות של מדריכים ומטיילים שבהם נטע את אהבת הארץ ואותם לימד את קורותיה ושמותיה.

יהא זכרו ברוך

 

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share
עוד בעת-מול
אודות עתמול
הנחיות למחברים
לגליונות העבר
גליונות ירושלים
*מנוי עת-מול שנה
*מנוי עת-מול שנתיים
חוברת עת-מול
עתמול 267
עת-מול 266
עת-מול 265

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

הרשמה לדיוור השבועי
דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר