נימוקים לאות הוקרה של עת-מול לשנת תשע"ב

 
כ"ח ניסן תשע"ב, 20.4.12

נימוקים לאות הוקרה של "עת-מול" לשנת  תשע"ב עבור מועמדותו של אלי שילר

מאת זאב גריס

אנו מציגים את  אלי שילר- ילד ניצול שואה מהונגריה- שבנה משך עשרות שנים מפעל חיים, בעשר אצבעות ידיו- פשוטו כמשמעו- כמועמד ראוי ביותר  לקבלת אות הוקרה הראשון של "עת-מול" לשנת תשע"ב, על תרומה ייחודית להפצה לציבור הרחב של ידע ארץ ישראל ותרבותה. אלי שילר הקים את הוצאת "אריאל" לפני למעלה משנות דור. שהיא הוצאה העומדת ומקוימת על איש אחד- אלי שילר.  אין לו גופים ציבוריים  המממנים אותו והוא גם הכותב העיקרי , העורך והמעצב של פרסומיה. אלי שילר אמנם למד באוניברסיטה העברית,  ארכיאולוגיה ותולדות עם ישראל לתואר ראשון, אבל בחר שלא  לסיימו ולא להמשיך בקריירה אקדמית. מעיקרו של דבר אלי שילר   הוא אוטודידאקט, שלמד בעצמו והפך לאחד המומחים הגדולים בארץ לתולדות ארץ ישראל, ישובה ותרבותה.

אין במדינת ישראל תופעה דומה בלימוד והפצת המעשה הציוני שבישוב הארץ ופיתוחה, הן  על ידי פרסומים מחקריים מדעיים והן במאמרים  פופולאריים, המלווים בקריינות ביקורתית מדעית, של מיטב המומחים, לכל מאמר. כך  בחוברות " אריאל"- עד כה  כ-200 חוברות- ובספרים שהוציא לאור אלי שילר. אלה היו, הווים ויהיו  לדורות של מדריכי תיירים, מדריכי טיולים ואוהבי ארץ ישראל מקור ראשון, זמין ונגיש, להלך בארץ וללמוד את עברה ושהתחדש בה בזכות המפעל הציוני.

את קיום "אריאל" מממן אלי שילר ממכירת פרסומי ההוצאה   ויצירת מנגנון של מנויים על פרסומיו, שמשך ומושך דרך קבע לחתום על פרסומי "אריאל" כמה אלפי אנשים מידי שנה בשנה. אין זה מקרה שבבית הספרים הלאומי בירושלים ישנם 106 עיולים מכתיבת ועריכת אלי שילר.
 תרומתו של אלי שילר במסגרת הוצאת "אריאל" מתמקדת בשמונה תחומים עיקריים – כולם בנושא ארץ ישראל. נושאים אלה כוללים בתוכם היסטוריה וארכיאולוגיה, גיאוגרפיה  וגיאוגרפיה היסטורית, תולדות הישוב ועדות בו, תולדות אתרים ומקומות וגלגולים שעברו לפני היות המפעל הציוני ובזכות המפעל הציוני.
באלה ימצאו ספרות עולי הרגל לדורותיה שמבטאת זיקה נמשכת לארץ ישראל ופרקים על חלוצים ומיישבים שמימשו את חזונו של הרצל.חשוב להדגיש כי במרכז הדיונים בפרסומי הוצאת "אריאל" עומדת  ירושלים, שהייתה , הווה ותהיה מרכזו הרוחני וההיסטורי של עם ישראל.
התחומים שמתמחה בהם הוצאת "אריאל" הם:

      א. עריכת והפקת כתב העת "אריאל" לידיעת ארץ ישראל.
      ב. כתיבת חיבורים ומונוגרפיות מקוריות בנושא ארץ ישראל.
      ג. תרומה ייחודית בנושא צילומי ארץ ישראל הראשונים, בספרים ומאמרים.
      ד. תרומה ייחודית בנושא תחריטים והדפסים עתיקים בנושא ארץ ישראל.
      ה. בהוצאה לאור מחודשת של ספרים קלאסיים בנושא ארץ ישראל.
      ו. בהוצאת סידרה חדשה: "עם במלחמתו"- סדרת פרסומים בתולדות מלחמות ישראל
         ומורשת קרב.
      ז. תרומה ייחודית בפרסומים על ירושלים
      ח. פעילות ציבורית בנושא ארץ ישראל ובכלל זה עזרה לנזקקים.

כל מי שיקרא את המפתחות והקטלוגים של "הוצאת אריאל", יראה מייד הן את תרומתו העיקרית של אלי שילר בכתיבה לפרסומי הוצאת "אריאל" השונים, והן את השתתפות מיטב החוקרים והמלומדים המתמחים בתולדות ארץ ישראל וישובה בפרסומי ההוצאה. הקורא במפתחות יוכל  גם לעמוד כהרף עין  על מקומה המרכזי של ירושלים בחוברות "אריאל" ושאר פרסומי ההוצאה, כמעט מכל זווית אפשרית.

אלי שילר ערך וכתב במסגרת ההוצאה "אריאל" עשרות רבות-  למעלה מחמישים פרסומים , החל מצילומי ארץ ישראל הראשונים וציירי נופיה, המשך גלויות ארץ ישראל וכרטיסי ברכה= "שנות טובות" וכלה בספרי יובל שיזם לכבוד טובי חוקרי ארץ ישראל וישובה. בכללם של ספרי יובל אלה ימנו ספר זאב וילנאי, ספר שמואל אביצור וספר עזריה אלון.  הוא הקדיש גם מונוגרפיות מיוחדות  לנגב ופיתוחו במפעל הציוני, ליפו, לחדרה, לכנרת וסביבתה.
בתוך העשייה רחבת ההיקף והמעמיקה מצא גם מקום להקדשת חוברת "אריאל" להנצחה בישראל, שממנה ובה מצבה לחולמים ולוחמים שבחייהם ובמותם הבטיחו את ביסוסו של המפעל הציוני .
טול לדוגמא את צילומי ארץ ישראל שפרסם אלי שילר. הוא יזם והפיק את "צילומי ירושלים הראשונים: העיר העתיקה" (ירושלים 1978) ואחריו פרסם את  "צילומי ירושלים הראשונים: העיר החדשה (ירושלים 1979), כך שנתן בידי הציבור מראה נאמנה למהפכה שהביאה הציונות לירושלים, שכן כידוע  טובה תמונה אחת מאלף מילים. הוא לא הסתפק בכך ופרסם מאוספי הצילומים של שני צלמים יהודים חלוצים בתחום צילומי ארץ ישראל, ישעיהו רפאלוביץ:        " ארץ ישראל והמושבות " ( ירושלים 1979), על פי ספרו שפורסם ב-.1889.האוסף השני הוא מצילומי ליאו קאהן, שפורסמו בחוברת מיוחדת של "אריאל", מס' 121, שבט, תשנ"ז, שכותרה:   " מאה שנות ציונות- אדם ונוף בארץ ישראל ", חוברת אותה ערך ביחד עם מוקי צור. במרכזה  צילומיו של קאהן,  שפורסמו בוינה בספר בשנת  1912, צילומים ששימשו לתעמולה להסתדרות הציונית, באין צילומים אחרים להמחשת המפעל הציוני בראשיתו.

אלי שילר בחר והוציא לאור במהדורות מצולמות מחדש, עשרים וחמישה ספרים קלאסיים בנושאי ארץ ישראל וישובה שאזלו ונעלמו. בתוך אלה אפשר למצוא את הספרים הבאים:

                  1. אדמה ללא צל מאת יונת ואלכסנדר סנד- על ראשית ההתישבות ברביבים שבנגב.
                  2. המתנחלים בהר מאת רבקה אלפר.
                  3. זכרונות זאולוג עברי, מאת ישראל אהרוני.
                  4.ירושלים, מאת סלמה לגרלף.
                  5. מסע בארץ הקודש, מאת מרק טווין.
                  6. ספרי ירושלים הראשונים מאת שושנה הלוי- על התחדשות הדפוס העברי.

כל זאת עושה אלי שילר כאמור לעיל בעשר אצבעות ידיו, כאשר הוא הכותב העיקרי, העורך והמעצב של פרסומי הוצאת "אריאל" ובראשן חוברות "אריאל". זהו מפעל של איש אחד, יחיד ומיוחד, שמשקיע את כספו, זמנו ומחשבתו אך ורק בחלום חייו שהוא הפצת לימוד ודעת ארץ ישראל וישובה בקרב אוכלוסיה רחבה ומגוונת של קוראים. על שום היות החוברות כתובות באופן מושך לבבות וללא מנגנון מחקרי מעיק,  הן מושכות לקריאתן אוכלוסיה רחבה של שואפי דעת  ואוהבי ארץ ישראל, שלא רכשו השכלה אקדמית מסודרת. חוברות "אריאל", משמשות גם חוקרים רבים,  על שום קפדנותו של אלי שילר על דיוק מחקרי, שמתוכם נענו ברצון לאלי שילר מיטבם, וכתבו עבור "אריאל" מאמרים לצורך הציבור הרחב.
 אין בנמצא בארץ, למיטב ידיעתנו, איש או אישה אחת המתחרים בפועלו הייחודי של אלי שילר, שמעולם לא בקש כספים מן הקופה הציבורית, אלא גייס לשורות המנויים של "אריאל" את אוהבי ארץ ישראל מכוח קסמם של פרסומי "אריאל, ושימושיותם לאלפי האנשים שהחליטו להימנות על מנויי ההוצאה.
 לא היה לאלי שילר מנגנון של תעמולה ופרסום למפעלו, אלא מפעלו עשה לעצמו נפשות ומימן ומממן את המשך קיומו בזכות הצלחתו של אלי שילר לעצב וליצור, יש מאין, במה שאין שנייה לה להפצת לימודי ארץ ישראל והנחלת מורשת מיישביה ובוניה .
 זאת עשייה ציונית  במיטבה, שעשרות אלפים מתושבי הארץ ובניה ניזונים ויזונו ממנה. עשייה זאת נותנת טעם ומשמעות למעשה הציוני, ולמפעל הציוני, בתודעת כל המוני קוראי פרסומי" אריאל", שלבטח רבים מהם, אם לא כולם הם גם קוראי  "עת-מול". בין המושפעים ימצאו שומעי לקחם של מורים ומדריכים שעשו את חוברות "אריאל" למולדת מיטלטלת עבורם ועבור הקבוצות שהדריכו וידריכו, המונות אלפים ורבבות מבני הארץ ותיירים הבאים אליה, רובם מאחינו בני ישראל.על כל אלה באנו להמליץ על אלי שילר כמועמד ראוי ביותר לאות ההוקרה הראשון שמעניקה מערכת "עת-מול", השנה שנת תשע"ב, עבור תרומה ייחודית בהנחלה של ידע ארץ ישראל ותרבותה לאורך הדורות, לציבור הרחב
                  

           

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share
עוד בעת-מול
הופיע גליון עת-מול 253
אודות עתמול
הנחיות למחברים
לגליונות העבר
גליונות ירושלים
*מנוי עת-מול שנה
*מנוי עת-מול שנתיים
חוברת עת-מול
עת-מול 252
עת-מול 251

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו