ערב עיון:שמואל יבנאלי ושליחותו לתימן


 
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח
יד יצחק בן-צבי
והאוניברסיטה העברית בירושלים
 

המרכז לחקר יהדות תימן ותרבותה
ע"ש עובדיה בן-שלום

ביום חמישי י"ד בסיון (23 במאי)
ב'צריף הנשיא', רחוב אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים

 
פותח: פרופ' יוסף טובי, ראש מרכז בן-שלום
16:00 מושב ראשון: יו"ר- ד"ר כרמלה אבדר, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב
 
ד"ר אמנון מעבי
שמואל יבנאלי ועולי תימן  – יחסים סימביוטיים?!
ד"ר סמדר כהן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
שליחותו של שמואל יבנאלי בתימן, מה היא מספרת?
ד"ר נח גרבר, אוניברסיטת תל-אביב
נרודניק עברי במזרח התיכון:
על שמואל יבנאלי וקהילת יהודי תימן
ד"ר עזריאל קמון
תימנים כ"בני מלך": יבנאלי -  ו"התדמית התימנית"
בתנועת העבודה 1911 – 1951

18:15-17:45 הפסקה

19:30-18:15 מושב שני: יו"ר- ד"ר מנשה ענזי, מכון בן-צבי

פרופ' יוסף טובי, אוניברסיטת חיפה
יחס רבני הספרדים והאשכנזים למנהגי הדת
של עולי תימן בתקופת העלייה השנייה
ד"ר כרמלה אבדר, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב 
המבט המערבי על יהודי מזרח תימן – יבנאלי ואחרים
ד"ר אפרים יעקב, אוניברסיטת בר-אילן
דרום תימן ביומנו של שמואל יבנאלי

הכניסה חופשית
לפרטים: 02-5398844

תקצירי ההרצאות

המבט המערבי על יהודי מזרח תימן – יבנאלי ואחרים

כרמלה אבדר

 

ההרצאה תציג דימויים טקסטואליים שונים של יהודי חבאן, המבטאים את המבט של היהודי המערבי ושל היהודי ממערב תימן, שעבורם הם בבחינת ה"אחר". המבט מתמקד בעיקר בשיערם הארוך, ומכתיר אותם  בסטריאוטיפיים מקוטבים –דמויות תנ"כיות או פראים. ארצה לבחון באיזה הקשר מתכונן המבט הסובייקטיבי הזה, ואציע כי, מחד גיסא, מהאידיאולוגיה הציונית השואבת מן הרומנטיקה האוריינטליסטית ועוסקת בחיפוש אחר היהודי האותנטי, ומאידך גיסא, מהגדרת התרבות של המערב התימני, והיהודי הרוצה לכונן את זהותו אל מול זה שנעדר את סימן הזהות היהודי העיקרי - סימונים.

 

נרודניק עברי במזרח התיכון: על שמואל יבנאלי וקהילת יהודי תימן

נח גרבר

 

בהרצאתי אציע קריאה מחודשת ברשימה של שמואל יבנאלי משנת 1910, 'עבודת התחייה ויהודי המזרח'. מחד גיסא אשאל אלו אופציות זהותיות נתפסו מבחינתו של יבנאלי כלגיטימיות עבור קהילת יהודי תימן בפרט, ועבור כלל קהילות ישראל במזרח, ואלו לא. מאידך גיסא אציע לראות ביבנאלי עצמו מוטציה עברית ומזרח תיכונית של העממיות הרוסית שכבשה את הלבבות של לא מעט מן הצעירים והצעירות 'המוסקוביים' של העלייה השנייה. לבסוף אראה כיצד יבנאלי, עמיתו יוסף שפרינצק ואחרים פיתחו בסופו של דבר פרוגרמה תרבותית שלמה של 'הליכה אל העם' ביחס למרכיב התימני של עלייה זו.

 

 

יחס רבני הספרדים והאשכנזים למנהגי הדת של עולי תימן בתקופת העלייה השנייה

יוסף טובי

 

מנהגי הדת השונים של יהודי תימן מאלו של קהילות הספרדים והאשכנזים היוו לעִתים מזומנות גורם חיכוך בין עולי תימן לבין רבני הקהילות הנ"ל. על כך ידוע מן הקהילות התימניות בירושלים ובמושבות, אך גם מן ההיסטוריה היותר מאוחרת של הישוב היהודי בארץ ואפילו במדינת ישראל עד השנים האחרונות. מקור חשוב שלא נדון עד עתה במחקר הוא ספר השו"ת 'שאל האיש' (ירושלים תרפ"א) של ר' משה חיים אלישר (החמ"א) (תר"ה–תרפ"ד/1845–1924), שכיהן כשנתיים בתפקיד הראשון לציון וראש רבני ארץ ישראל לאחר שהבריטים כבשו את ארץ ישראל בסוף מלחמת העולם הראשונה.

הפרשה המשמעותית ביותר שנידונה בספר זה אירעה בשנת תרע"א (1911) בשכונת 'מחנה יהודה' של עולי תימן, הסמוכה למושבה 'פתח תקוה'. וזה עניינו: כמה תלמידי חכמים מיוצאי תימן כתבו גט לאשה מיוצאי תימן ועל סמך כך היא נישאה לאיש אחר. הדבר נודע לרבני יפו, שחששו כי הגט ניתן שלא על פי הכללים החמורים המתחייבים מן ההלכה היהודית. הם פנו לרב של פתח תקוה וזה לאחר חקירה ודרישה השיב כי הגט ניתן כדין. אולם חששם של רבני יפו לא פג והם זימנו לפניהם את עשרת תלמידי החכמים התימנים שנתנו את הגט ובחנו אותם בהלכות גיטין, ולפי שיפוטם קבעו שאינם בקיאים בהלכות אלו. לאור כך פנו אל הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. הרב עוזיאל הביע בתשובה ארוכה את הזדעזעותו מכך שבארץ ישראל ניתן גט שלא כדין, אך לאחר שפירט את כל הפגמים בגט, פסק שבדיעבד הגט כשר. עם זאת תלה את פסקו בחוות דעתו של הראשון לציון מירושלים, הרב חיים משה אלישר (החמ"א). אף זה השיב בתשובה ארוכה ומפורטת בעניין, שבה דחה למעשה את הפגמים שמצא הרב עוזיאל בגט. ממילא מובן, שהכשיר את הגט.

בעניין זה, וכן בעניינים אחרים העולים מספר השו"ת, נקט הרב אלישר בלשון פסקנית כלפי הפוסלים את מסורת יהודי תימן. אבל מצד אחר הוא מכיר בצורך ליצור אחידות מבחינה דתית בישוב היהודי בארץ ישראל, והוא מציע לעולי תימן – אמנם בגדר של המלצה בלבד – לאמץ את מנהגי הרוב.

 

דרום תימן ביומנו של שמואל יבנאלי

אפרים יעקב

 

בידוע שהמחקר על יהדות דרום תימן לוקה עד מאד. מעט מאד חומר מתועד על יהדות זו, שברובה המכריע היא כפרית, מצוי בידינו. לדורנו נדמה כי יהדות זו אינה עלומה מפני שאנו, דור התפר, זכינו ראינו וחשנו יהדות זו על צבעיה ועל יחודה. אך מה נאמר לדור אחרון שלא זכה למה שאנו זכינו. בבואם לחפש חומר ימצאו הם מעט מאד תיעוד על דרום תימן.

שמואל יבנאלי הוא אחד הבודדים שסיירו בדרום תימן הכפרית והעלו על הכתב את שראו עיניהם. במסעו המפורסם לתימן בשנים 1911-1912 לגיוסו של 'הפועל הטבעי', תיאר שמואל יבנאלי בספרו החשוב 'מסע לתימן' (תשי"ב) כפרים וחיים יהודיים בדרום תימן.

יבנאלי מתיחס לכלכלתם של היהודים, כמו יהודים המשכירים את אדמתם החלקאית לגויים, אורגים, קדרים, חייטים, סנדלרים, עושי מקלעות סלים, צורפים, סוחרים, נפחים ואף מלווי בריבית.

יבנאלי ביקר באזורים נרחבים עד מאד בדרום תימן. הוא היה באלצ'אלע, בחביל, באלקאהרה, במריוז, באלקוֹמה, בקעטבה, באלכ'יארי, בצ'וראן אלתעיזיה, בד'ראח, בתעז, בדי-סופאל, באלכ'יאריה, באלאחד'וף, במנזל (אלסוק?/אלסמאוי?), באלאכאמה, בסוק אל-רוּמאד, בבעדאן, בעיר המקובלים אלחדה, במחוזות חוביש ושרעב, באלרונה ועד גבול אב הגיע.

יבנאלי קלט את היחסים החיוביים השוררים בין השליטים מוקירי יהודים ליהודים, אך מעל לכל הוא זיהה את מעמדו הנחרץ והמרכזי ביותר של מוחמד נאצר אדונה של דרום תימן.

בעבודתי על דרום תימן אספתי לא מעט חומר על אודות יהודי דרום תימן. בדברי אתיחס ליומנו של יבנאלי כמקור לתיאור והבנת יהדות הדרום תוך השוואה לחומר שברשותי.

 

 

שליחותו של שמואל יבנאלי בתימן, מה היא מספרת?

סמדר כהן

 

כתבי העלייה השנייה מלמדים שהרעיון לייבא פועלים יהודים מתימן התגבש בעקבות משבר "כיבוש העבודה". הקושי של הפועלים ממזרח אירופה להתמודד עם העבודה ועם תנאי החיים שנדרשו מהם כפועלים, מצד אחד, והאופן שבו נתפסו התימנים ביישוב היהודי, מצד שני, סימנו את התימנים, עוד לפני שהם הוכיחו את כישוריהם הפוֹעליים בפועל, כפתרון המתאים ביותר לכיבוש העבודה. עם זאת, התהליך התודעתי שאנשי העלייה השנייה עברו, תהליך שבמהלכו הטמיעו את המחשבה שהתימנים יפתרו את בעיית העבודה היה הדרגתי ומורכב. בהרצאה זו אתאר סיטואציות מתוך המפגש המכונן בין שמואל יבנאלי לבין התימנים בתימן, אציג את הדרך שבה יבנאלי התמודד עם הקונפליקטים שנוצרו בעקבות מפגש זה, או במילים אחרות, כיצד ניסה להסביר לעצמו את הפער בין מה שהוא ראה בתימן לבין מה שציפה לפגוש.

 

 

שמואל יבנאלי ועולי תימן  – יחסים סימביוטיים?!

אמנון מעבי

 

שמואל יבנאלי (ורשבסקי) מוכר וממותג בהיסטוריוגרפיה של עליית יהודי תימן כשליח המשרד הארץ-ישראלי לתימן (1912-1911).

 "שליחותו לא נועדה לגאול את יהודי תימן לאלתר, אלא להעלות כמה מאות משפחות כדי לסייע בכיבוש העבודה", דברי ניני (מתימן לציון עמ' 234) ולדברי י' מאיר שליחותו כוונה: "להעלות רק אנשים מתאימים ונחוצים לעבודה במושבות היהודיות". (התנועה הציונית ויהודי תימן, עמ' 72).

אין אני חולק על דבריהם אלא מבקש לבחון את שליחותו ותוצאותיה בזווית אחרת, שהרי נתפס הוא בעיני רבים מבני העדה וחוקרים נוספים באורח שונה הנוטה לשלילי, ממה שהוא עצמו חשב.

השאלות שצריכות להישאל בבחינת יחסו לעולי תימן: האם אכן שירת רק את מגמת המשרד הארץ-ישראלי בראשותו של  ד"ר רופין, בשליחותו לתימן בת 16 החודשים?

האם השליחות לתימן היא חזות הכול באשר ליחסו לעולי תימן? והאם תוצאות שליחותו לטווח הקצר והרחוק, אין בהם כדי לבחון את יחסו לעולי תימן?

לעניות דעתי, יש לראות את הכול כמקשה אחת, וזאת אעשה בהרצאתי תוך בחינת שאלת ההרצאה דלעיל, ואסיק את המסקנות המתבקשות מניתוח כולל ולא אתמקד רק בשליחות גרידא אלא בתוצאותיה והשלכותיה על קליטת יהודי תימן בארץ ישראל בשני העשורים הראשונים של המאה ועשרים.

 

 

תימנים כ"בני מלך" : יבנאלי -  ו"התדמית התימנית" בתנועת העבודה 1911 – 1951

עזריאל קמון

 

את המושג "בן מלך" ניתן להבין, כניסוח ערכי. תנועת העבודה ראתה את התימנים גם בתקופת העלייה השנייה וגם לאחר מכן כקבוצת עילית  ייחודית המקבילה לנוסחה האידיאולוגית של– "חלוץ".  בהרצאתי אנסה להצביע על הפער בין התדמית הגבוהה והמוערכת למציאות הקשה בה מצאו את עצמם יוצאי תימן בבואם להגשים את ייעודם כפועלים חקלאיים וכמתיישבים בארץ ישראל. אנסה להצביע על עמדתו של יבנאלי בוויכוח הפנימי בתנועת העבודה בימי "העלייה השנייה" סביב הגדרת יוצאי תימן  כ"חלוצים" או כ"בני מלך" וכעבור ארבעים שנה אחרי עליית "על כנפי נשרים" .

אם חייבת להיות מסקנה או שורה תחתונה להרצאתי הרי שהיא מצביעה על כך שלא חלה כל נסיגה ערכית בתנועת העבודה כלפי יוצאי תימן אותם המשיכו להעריץ כ"חלוצים" ו"בני מלך" כאחד.

 

 


תאריך 23/05/2013 16:00
מיקום ב'צריף הנשיא', רחוב אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
מארגן האירוע לפרטים: 02-5398844
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו