כינונה של ילדות עברית-ישראלית - קנון בכמה קולות: ספרות הילדים של תנועת הפועלים


ערב עיון לכבוד צאת הספר: "קנון בכמה קולות: ספרות הילדים של תנועת הפועלים" מאת יעל דר, בהוצאת יד בן-צבי.

   לקריאה נוספת על אודות הספר נא ללחוץ כאן

תאריך האירוע: כ"ב באדר ב' תשע"ד, 24/3/2014

מיקום: צריף הנשיא, יד בן-צבי, ירושלים.

משתתפים: פרופ' זהר שביט, אוניברסיטת תל אביב (מנחה); דר חזקי שהם, אוניברסיטת בר אילן; ד"ר אורית רוזין, אוניברסיטת תל אביב; ד"ר ראובן גפני, המכון לחקר א"י ויישובה, יד בן-צבי; פרופ' יעקב שביט, אוניברסיטת תל אביב; פרופ' יעל דר, אוניברסיטת תל אביב (מגיבה).    
 
ד"ר חזקי שהם,
מן המחלקה ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר אילן, עסק בהרצאתו בתכנים גלויים וסמויים בספרות הילדים העברית, תוך הדגמה על סיפורה של לאה גולדברג, "מעשה בשלושה אגוזים". ההצראה התמקדה בתפקיד הייחודי והסימבולי שאותו ממלאים האגוזים בסיפור זה, ואת ההקשר התרבותי והאידיאולוגי שעל בסיסו יש להבין את המעשה כולו, כסיפור העוסק ביחס למיתוסים ולמסורת בעת בניית תרבות עברית חדשה.

ד"ר אורית רוזין התייחסה בהרצאתה למגוון הקולות האידיאולוגיים והערכיים שאותם פורסת בספרה יעל דר, בהקשר לספרות הילדים, ועסקה בגיוון זה בהקשר ערכי וכרונולוגי מעט אחר, תוך סקירת הקולות השונים שהושמעו בתנועת הפועלים ובסביבתה בראשית שנות המדינה, על רקע סוגיות שונות של עלייה, קליטה, דיור, רווחה וחברה. את דבריה חתמה ד"ר רוזין במספר ציטוטים של ילדים ישראליים בשנות החמישים, המתייחסים למציאות הכלכלית חברתית המצויה סביבם ומבקשים להידמות אליה, באופנים שונים.

ד"ר ראובן גפני, שעבודת הדוקטור שלו עסקה בהבניית הלאומיות העברית בבתי הכנסת בארץ ישראל בתקופת המנדט, התמקד בנסיונות שונים שהתרחשו באותן שנים ליצור תרבות ילדים דתית-לאומית, בעיקר בבית הכנסת ובסביבתו הקרובה. זאת, באמצעות הפקת סידורי תפילה מיוחדים לתלמידים העבריים הצעירים; יצירת אירועים וכלי ביטוי שמעליהם נדונה אופייה של התפילה בבתי הספר בארץ ישראל באותה תקופה; והקמת מספר בתי כנסת חינוכיים שבמסגרתם חונכו הילדים לתפילה לאומית מבחינת השפה, ההברה, הנעימה ועוד. בסיום דבריו התמקד גפני בהקמתו ופעילותו של בית הכנסת "אהל שם" בבית הספר תחכמוני בירושלים, שנקרא על שם מפעל השבת של חיים נחמן ביאליק, ונוהל תוך התייחסות למהפכה התרבותית העברית הסובבת את החברה הדתית.

פרופ' יעקב שביט התייחס בדבריו בעיקר לגיוון הספרותי העשיר במיוחד שאליו היו חשופים הילדים בארץ ישראל בתקופת המנדט ובראשית שנות המדינה, כמו גם למניעים שבעקבותיהם הפכו ספרים שונים לפופולאריים יותר או פחות, בתרבות הילדים הארץ ישראלית העברית. לטענתו של פרופ' שביט, בניגוד לאופן שבו מתאורים הדברים על פי רוב, הילדים היו חשופים כמעט לכל סוג של ספרות ילדים מקורית או מתורגמת, ובחרו את חומרי הקריאה האהובים עליהם לא בהקשר אידיאולוגי או ערכי מוכוון, כי אם בהקשר אישי, אסתטי המתרחש בכל מקום ובכל זמן.

הדפסשלח לחבר
Bookmark and Share
אירועים נוספים שהתקיימו מטעם המכון
ירושלים: מראה מקום - כנס 'ימי ירושלים' הבינלאומי השני,יד יצחק בן צבי, תשע"ד
חינוך בנות ותהליכי מודרנה בירושלים: 1854 – 2014
מורשת אוסישקין : ערב עיון לכבוד צאת גיליון 232 של "עת-מול"
חמש עטרות - ד"ר אהרון מאיר מזי"א, רופא הלשון העברית