לזכרה של ד"ר טינה ריבלין

"קדמתה"
האוניברסיטה הפתוחה   25.11.13
מפי ד"ר סוזי גרוס

ברכות לקדמתה על פעילותה המבורכת, ברכות לחבריה הותיקים ולמצטרפים החדשים. איחולי עשייה פורייה והגשמה למנשה ענזי, הרכז האגדי של קדמתה וברכת ברוכה הבאה לאורלי  רחימיאן הנמרצת: שתזכי להצלחה רבה במפעל המעניין והמיוחד הזה.

קדמתה מקדמת את פני הסטודנטים והבוגרים שלה במפגש מחודש ופותח את שנת הלימודים תשע"ד במצווה: היא מוקירה שתי נשמות שהיו חלק אינטגראלי מקדמתה ושאינן עוד. אני מתכוונת להוגה ומייסד הפרויקט, פר' יום טוב עסיס שהלך לעולמו אשתקד ומד"ר טינה ריבלין ז"ל, שהתחברה לקדמתה בימי כתיבת הדוקטורט שלה.

טינה, חברתי הטובה, נענתה לבקשתי להצטרף לקדמתה. המפגשים היו מעין אתנחתא בימים של עומס ולחץ הכתיבה. בשנים האחרונות עלינו לרגל לספריית בן צבי כצמד חמד: כל אחת מאתנו מצאה תירוץ ללוות בנאמנות את השנייה ולחרוש עוד פריט ביבליוגרפי עבור המחקר הנכסף. וגם מצאנו זמן איכות להרצאות של מרצה דגול בנושא הקהילות היהודיות במזרח, לסדנה מעלפת או לסיור קסום בירושלים, בבאר שבע או בצפון שאורגן על ידי קדמתה. הפעם טינה, לא כמו בפעמים האחרות, הפעילות מתנהלת – קל"ב, בעירך, ברעננה. היום, לא היינו צריכות להשכים קום, לזחול בתנועה הכבדה, לעלות לרכבת או לרכב שנשכר עבור החוקרים מטעם המכון. הפעם לא. רק שהפעם נותרתי לבדי; טרם מצאתי בשפה העברית מילה המשתווה לשכול או ליתמות מידיד.

טינה הקדישה את מיטב שנותיה להנחלת הלשון העברית,
ראשית כמורה באגף להנחלת הלשון מבוגרים במשרד החינוך
ולאחר מכן כמדריכה וכמנהלת אולפן ומרכזי הכוונה מקצועית לעולים.
היא גם חתומה על  חומרים דידקטיים רבים שהופקו במיוחד עבור האולפנים. 

מורים באולפן נוטלים על עצמם תפקידים רבים:
הוראה, קליטת עולים, עבודה סוציאלית,  תמיכה פסיכולוגית, יעוץ, גישור, ועוד.
פניה היפות של טינה, ליבה הרחב ולפעמים גם ידה המושטת
קידמו את פני העולה בחיוך רגוע ובנדיבות.

רצה הגורל (או כך דרכן של הנשמות התאומות?) ושתינו בחרנו לנושא המחקר שני רווקים מושבעים – אני כתבתי על יהודה חיים פרחיה הכהן מקסנתי (יוון), ואילו טינה כתבה על הרב ד"ר צמח רבינר, רב אשכנזי שכיהן כרבם של הקהילה הספרדית-יהודית בסופיה ובפלובדיב, בבולגריה.  בעוצמה נשית הפיחה טינה בדמות הרב רוח חיים ולא פחות תשוקה: היא העמידה עבודה מונוגרפית על ספרו של רבינר "לאס מאדריס ז'ודיאס די לה איפוקה ביבליקה" (האמהות היהודיות בתקופת המקרא) ספר שנכתב בס"י ונדפס לראשונה ב-1913 בקושטא. בתבונה ובאמנות שאפיינו את טינה היא הצליחה להציל את שניהם, את המחבר ואת הספר כאחד, מתהום הנשייה. מספר שנים היה הרב רבינר מרכז חייה של טינה; היו אלה שנים של מתח, של פריחה, של תשכול, של פוריות, של תובנות, של הישגים ושמחה.

הצעת המחקר "ספרות מוסר בלאדינו על רקע השפעות תרבות המערב בקהילות היהודיות בבולגריה: עיון ז'אנרי בספר "לאס מאדריס ז'ודיאס די לה איפוקה ביבליקה" לרב צמח רבינר, זכתה בפרס מטעם מכון בן צבי והחיבור מעניין רבים העוסקים בתחום.

בברכה שנשאתי לרגל קבלת תואר הדוקטור של טינה כתבתי:

לטינה חברתי, אחותי, אמי, מורתי ועוד אין ספור תפקידים שבמרוצת השנים אני מטילה עליך ואת ממלאת אותם ללא רבב:

יום חג היום, חג אינטימי, בקרב ידידיך, אוהביך ומוקיריך. חג בלי גלימה וכובע, בלי זרקור המצלמות וללא לחיצות יד רשמיות. ערב שהוקדש להישג שרק אישה כמוך, המשתווה באיכויות ובסגולות לכל אחת מחמישים ואחת הדמויות ב"האמהות היהודיות בתקופת המקרא" רכשה במאמץ רב ובכוחות עצמה. היום את תשבי נינוחה, אל תסמיקי, אל תזילי דמעת התרגשות, הסירי לרגע קט את צניעותך וקבלי את כל המחמאות המגיעות לך במלוא הפה והקרדיט.

טינה שאלה בתמימות מה יהיה אחרי קבלת התואר, האם נוזמן לפגישות קדמתה. התשובה הייתה חד משמעית: כן! ודאי!

ואכן הוזמנתי להספיד אותך.

יהיה זכרך ברוך כזכרן של האמהות היהודיות בכל התקופות.

יד יצחק בן-צבי


אבן גבירול 14, רחביה, ירושלים
טלפון: 02-5398888

דרכי הגעה  I  מפת האזור 
טלפונים ודוא"ל  I  צור קשר 
מענה תוכן מהמומחים שלנו