אלג'יריה

 

יהודי אלג'יריה במלחמת העולם השנייה

בשנות השלושים של המאה העשרים היו סימנים מעוררי דאגה ליהודי אלג'יריה. מפלגות וארגונים של הימין הצרפתי, בצרפת כמו באלג'יריה, יצאו במתקפה אנטישמית מחודשת כלפי יהודי אלג'יריה ומקומם בחברה הצרפתית. יהודי אלג'יריה היו אזרחים צרפתיים מאז 1870 אך המתיישבים הצרפתים מעולם לא השלימו עם אזרחות קולקטיבית זו. העיתונות הצרפתית והאווירה הציבורית בערים הגדולות הייתה אנטישמית מובהקת והזכירה את המאבקים האנטישמיים הקשים של השליש האחרון של המאה התשע-עשרה. סניפים של הליגה הבינלאומית נגד האנטישמיות צצו ברחבי אלג'יריה והיהודים היו בהם פעילים מאוד. יחד עם זאת המשיכה יהדות אלג'יריה בהשתלבותה במערכות החיים והתרבות הצרפתיים באלג'יריה. דבר זה בא לידי ביטוי בשינוי מקומות המגורים של היהודים, בהשתלבותם הכלכלית, בתרומתם לספרות המקומית ועוד. יהודי אלג'יריה היו מודעים לעליית היטלר לשלטון ולפגיעות ביהודי גרמניה והעיתונות היהודית בשפה הצרפתית שפרחה בתקופה זו דיווחה על החרם נגד מוצרים גרמניים.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה גויסו היהודים באלג'יריה כחלק מהגיוס הכללי ובהיותם אזרחים צרפתיים. יהודי אלג'יריה שרתו בצבא הצרפתי מאז חוק כרמייה של שנת 1870. היהודים שרתו בכל החזיתות ומעל 1,000 יהודים נהרגו בקרבות. אלא שהמלחמה נמשכה זמן קצר מדי. נפילתה של צרפת ביוני 1940 וכינון משטר וישי הביאו עימם גזירות על יהודי אלג'יריה שמשמעותן הייתה פגיעה קשה ביהדות זו, יחסית לפגיעה ביהודי מרוקו ותוניסיה. הצו הראשון הורה על ביטול צו כרמייה שמשמעו הייתה החזרת היהודים למעמדם המשפטי ערב הכיבוש הצרפתי של אלג'יריה בשנת 1830. לאחר מכן פורסמו צווים על הסטטוס של היהודים שמטרתם העיקרית היתה הדרתם של היהודים מכל מגע עם החברה הצרפתית. כך למשל, עובדי המינהל הקולוניאלי, רופאים, בנקאים, רוקחים, עיתונאים, מורים, אחיות בתי חולים ועוד, נאלצו לוותר על מקום עבודתם שבו תרמו לא מעט לשגשוגה של תרבות צרפת. צו אחר עסק בהגבלת מספר היהודים במערכות החינוך הצרפתי, מה שמקובל לכנות בשם נומרוס קלאוזוס. בהתאם לחוק הצרפתי חויבו היהודים ללכת למערכת החינוך הצרפתי דבר שהעמיק את השתלבותם בחברה הצרפתית. מספרם של היהודים הוגבל עד כדי 7% מכלל הלומדים במערכת החינוך הצרפתית. סילוקם של היהודים ממערכת החינוך ושל המורים ממערכות ההוראה היה קשה ליהודים שכן לא הייתה מסגרת חינוכית אלטרנטיבית. הקהילה היהודית לקחה את היוזמה והקימה לנוער היהודי מערכת חינוך אלטרנטיבית שבה לימדו המורים היהודים שסולקו ממערכת החינוך. צו אחר עסק במפקד היהודים וברישום הרכוש שלהם כחלק מכוונה להלאימו. תהליך ההלאמה היה בתחילתו. בנוסף לכך נאסרו יהודים ונשלחו למחנות עבודה שהקימה וישי בדרום המדינה ולאורך הגבול עם מרוקו. יהודים אלה נשלחו בשל פעילותם הפוליטית או התנהגויות שלא נראו לצרפתים אך לא הייתה מהלך כולל נגד כל יהודי אלג'יריה.

כחלק ממבצע לפיד נחתו כוחות אמריקאיים בנמלי הים של אוראן ושל אלג'יר. בעוד שבאורן נתקלו הכוחות האמריקאיים בהתנגדות מסוימת לא כן היה המצב באלג'יר, שם התארגנה מחתרת יהודית. ראשית ההתארגנות של מה שיוגדר לימים כ"מחתרת יהודית" הייתה בקרב חיילים יהודים שסולקו מהצבא הצרפתיי. אט אט הצטרפו למחתרת קציני צבא צרפתים מצבא צרפת החופשית והשגריר האמריקאי באלג'יריה תאם את מועד הנחיתה להתארגנות המחתרת ולסיועה לכיבוש העיר. ואכן המחתרת היהודית שלטה בעיר אלג'יר במשך יממה שלמה עקב אי הבנה עם הכוחות האמריקאים.

מבצע לפיד הביא אמנם לסיומו של משטר וישי אך החזרת היהודים למקומות העבודה כמו גם החזרת האזרחות נמשכו עוד חודשים רבים והיה צורך להפעיל את יהדות ארצות הברית כדי להביא להשבת מצבם של היהודים בהתאם למה שהיה ערב המלחמה.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
Bookmark and Share