תקציר המושב הרביעי כנס צפון אפריקה ויהודיה בתקופת מלחמת העולם השנייה, מחקרים חדשים

איזבל רוהר

מקלט במגרב: פליטים יהודים בטנג'יר (1945-1939) (א)

Dr. Isabelle Rohr

Haven in the Maghreb: Jewish Refugees in Tangier (1939-1945)

 

During World War II the international administration of Tangier was dismantled and Tangier was formally incorporated into the Spanish protectorate of Morocco.

When the Spaniards occupied Tangier in June 1940, there were about two thousand Jewish refugees who had arrived in Tangier in the late 1930s. Half were Sephardim, mostly from the Dodecanese Islands; the remainder had come from Poland, Hungary , Germany and Austria. Drawing on archival sources from the British Foreign Office, the Jewish Joint Distribution Committee and the War Refugee Board, this paper will examine the experience of these refugees in Tangier between 1939 and 1945. This topic, which has been mentioned in passing in a few articles and books,  has never been seriously researched or described.

Specific questions that the paper will address include: What was the attitude of the Spanish authorities towards the refugees? What was the legal and material situation of the refugees? What relationship did they have with the local Jewish community? How many and through what actions did these Jewish refugees successfully emigrate to Palestine or the United States?

 

מיכאל לסקר

יהודי המגרב לפני ובמהלך ועידת הקונגרס היהודי העולמי באטלנטיק סיטי, 1944

בשילוב עם מבוא על תקופת שלטון וישי והחוקים הדרקוניים שהונחתו על היהודים, בנוסף לאפקט של הכיבוש הנאצי בתוניסיה, הרצאתי תתמקד במעמדם של יהודי המגרב הצרפתי לאחר שחרורה של צפון אפריקה ביוזמת בעלות-הברית מידי ספיחי וישי והכיבוש הגרמני בתוניסיה. תשומת הלב בפרזנטציה תינתן לבעיות שבהן נתקלו היהודים והריאקציה למצוקותיהם הן בקרב ההנהגה היהודית המקומית הן ביישוב הארצישראלי ויהדות העולם. עיקר הדברים יסבו סביב הרקע לוועידת "הקונגרס היהודי העולמי" ובמהלכה, עת  זו התכנסה באטלנטיק-סיטי שבארצות-הברית לדון בתלאות היהודים בעולם לאחר השואה והמשך הדרך. יהדות המגרב שיגרה משתתפים מטעם ההנהגות הקהילתיות. אלה הציגו את אתגרי קהילותיהן מאז כינון שלטון וישי ב-1940, והפגינו סולידאריות עם היישוב הציוני, יהדות מזרח אירופה ויהודי המערב. ככלל, ההתפתחויות הפוליטיות והתהליכים החברתיים וכלכליים של אמצע שנות הארבעים למאה העשרים היוו תפנית מכרעת בהלך המחשבות של חלק ניכר ממנהיגי היהדות המרוקנית, התוניסית, והאלג'ירית. לאחר נובמבר 1944 התגבשה רה-אוריינטציה בקרב המנהיגות הקהילתית באשר להמשך הדרך בארצות המוצא וביחס לארץ ישראל ויהדות העולם. אותו הדין לגבי הקהילות עצמן, בייחוד הנוער והצעירים, אשר החלו לגבש רעיונות חדשים בכל הנוגע לדו-קיום יהודי-מוסלמי ונאמנות לצרפת: "המולדת המאמצת".מאותה תקופה ואילך הלך והתהדק הקשר הארגוני והפוליטי בין הקהילות שהשתחררו מעידן וישי לאלו במדינות המערב בכלל ובארצות-הברית בפרט – קשר שנמשך לאורך עשרות שנים גם בעידן הדה-קולוניזציה וסיום השלטון הצרפתי במגרב.

 

מיכל בן-יעקב

הלן קזס בן-עטר ופעולותיה למען פליטים יהודים במרוקו, 1943-1940

תחת הסיסמה: "הצלה דרך הגירה" פעלו ארגונים יהודיים רבים באירופה בשנות הארבעים.  ספרד ופורטוגל, ומאוחר מרוקו, היו "שבילי האש" או "יציאות החירום" (fire escapes) מאירופה הבוערת ומשם לעבר הים, לצפון אמריקה ולדרומה.  פליטים הגיעו לחופי האוקיינוס האטלנטי של מרוקו בדרכים רבות:  הם הורדו בחוף מאוניות שהיו בדרכן מערבה; הם נשלחו לשם כתחנת מעבר בדרכם מעבר לים על ידי משרדי היס"ם-היא"ס (HIAS-HICEM) במרסיי בין השנים 1942-1940; ובדרך-לא-דרך הם הגיעו לקזבלנקה ולטנג'ר לאחר טלטולים רבים.  לאחר הפלישה של בנות הברית בנובמבר 1942 עלה מספר הפליטים במרוקו באופן ניכר, כשיהודים זרים שנכלאו במחנות עבודה במרוקו או ששרתו שם בלגיון הזר הצרפתי שוחררו בהדרגה.  קשה לאמוד את מספרם הכולל של פליטים שעברו דרך מרוקו, אך אפשר להצביע על אלפים שניצלו בדרך זו. 

 

ביולי 1940, לאחר נפילת צרפת, פגשה עורכת הדין הלן קאזס בן-עטר (Hélène Cazes Benathar), פליטים יהודיים מאירופה בנמל קזבלנקה, והחלה מיד בפעילות נמרצת למענם: בהקמת ועד סיוע לפליטים (Comité d'Assistance aux Réfugies Etrangers), בהתערבות למענם אצל השלטונות, בהשגת האישורים הנדרשים, באספקת מזון ודיור ועוד.  היא גייסה ארגונים מקומיים לעזרת הפליטים, יצרה קשר עם ארגוני סיוע בינלאומיים, והקימה רשת של ועדי סיוע בקהילות יהודיות ברחבי המדינה.  הג'וינט האמריקני (AJJDC) מינה את גב' בן-עטר לנציגתו במרוקו, והיא המשיכה את פעילותה בשיתוף עם היא"ס-היס"ם, עם ארגון הקווקרים האמריקנים (American Friends Service Committee) ועם ועדי סיוע מקומיים, שחלקם קמו ביוזמתה.

 

הרצאה זו תבחן את פעילותה הענפה של בן-עטר ותדון במערכת היחסים שהתפתחה בינה לבין הקהילות היהודיות מרוקו ובין ארגונים יהודיים אמריקניים, ובינם לבין שלטונות וישי והשלטונות הצבאיים והאזרחיים של ארה"ב.  המחקר מתבסס על ארכיונו הפרטי של הלן קאזס בן-עטר, על דו"חות הג'וינט והיס"ם, ועל כתבות בעיתונות היהודית והאמריקנית של שנות המלחמה.  אני מתכננת להרחיב את בסיס המחקר ולהקיף בו את ארכיון ה-AFSC  בפילדלפיה, כשאבקר שם בחורף הקרוב.

 

 

הדפסשלח לחבר
Bookmark and Share
כנסים בין לאומיים נוספים
צפון אפריקה ויהודיה בתקופת מלחמת העולם השנייה, מחקרים חדשים
כנס בינלאומי- יהודי המזרח התיכון בצל השואה
Conférence internationale, Mémorial de la Shoah 2012
כינוס בין-לאומי בנושא סוף 1942: נקודת מפנה במלחמת העולם השנייה ובהבנת "הפתרון הסופי"?